כשה-Byrds התאחדו ב-1973 עם החברים המקוריים החוזרים דייויד קרוסבי וג’ין קלארק, הם שחררו אלבום שכשל מסחרית. אבל לאחד מהם הכישלון היה סוג-של גלגל הצלה. השירים של ג’ין קלארק באלבום בלטו מעל כולם, כמו הנוכחות והכתיבה שלו באלבומים הראשונים של הלהקה. הם גרמו לדייויד גפן להחתים אותו ולקבל חופש יצירתי גדול לאלבום הסולו הבא שלו.

לקלארק כבר יצאו אלבומי סולו שלא הרימו לו את קריירת הסולו (למרות שהיו נהדרים), אבל הפעם זה היה הניסיון השאפתני ביותר שלו. עם הפקה גדולה ואיזה שיא יצירתי שבנה את No Other, האלבום שיצא החודש לפני 50 שנה.

למרות היופי הענק של שיריו, גפן די ביטל את האלבום ו-No Other לא קיבל בכלל קידום ונעלם מאוזני הציבור. יצירת המופת הזו של קלארק קיבלה את השבחים המגיעים לה רק שנים אחר כך, רובם אחרי מותו של קלארק ב-1991. היום הוא נחשב כאלבום אדיר עם כתיבה והפקה מופלאות. אבל במשך המון זמן הוא היה אוצר מוזיקלי שמחכה שיגלו אותו.

לציון יובל שנים ליציאתו, הקדשתי את השעתיים של הרמוניה דרומית לספיישל No Other, עם כל השירים והתקופה של האלבום וג’ין קלארק עצמו. ניתן להאזין באתר הקצה וממש פה:

פלייליסט: