התמונה פה למעלה תמיד היתה אהובה עלי מאוד. אף שיתפתי אותה בעבר וכתבתי קצת עליה, אבל עכשיו היא סוף סוף שוחררה ופורסמה רשמית בהוצאה של ניל יאנג ונותנת סיבה גדולה לספר את הסיפור והרפרנסים מאחוריה והקשר שלה להוצאה הטרייה בסדרת ה-Archive Performance Series של ניל.
את התמונה צילם ג’ואל ברנשטיין, מי שעבד המון עם יאנג וצילומים שלו שוחררו בכל מיני אלבומים של ניל, כמו העטיפות של Time Fades Away ו-After The Gold Rush ולא מעט תמונות בהוצאות אחרות. אפשר לראות פה את ניל על האוטובוס שלו, ב-16 במרץ 1974, בדרך למופעה צדקה בו הוא ניגן קצת סולו והצטרף ל-Eagles למספר שירים. מימינו של ניל נמצא המנהל האגדי שלו אליוט רוברטס, ובמושב לפני אליוט יושב קמרון קרואו בן ה-16, שהצטרף לסקר את האירוע.
קרואו מספר שבנסיעה הזו ניל ניגן על הגיטרה קטעים מ-For The Turnstile ועבד על השיר Vampire Blues. באותו יום קרואו גם פגש את יאנג לראשונה, כשהאחרון הציג את עצמו לקמרון הצעיר עם:
“Hey. Bernard Shakey”
באותו ערב במופע הצדקה הזה, יאנג ביצע לראשונה אי-פעם את טרילוגיית הבלוז של On The Beach, עם ההצגה המוקדמת ביותר של שירים מהאלבום העתידי דאז בדמות Revolution Blues, Vampire Blues ו-Ambulance Blues. אגב חודשיים בדיוק לאחר מכן, ב-16 למאי, תתרחש ההופעה ההיסטורית של יאנג ב-Bottom Line עליה כתבתי בהרחבה בחלק אחר בפרויקט, עם הרבה קשר וקסם ל-On The Beach והשירים הנדירים שלו שנשכחו בצד הדרך.