בסיום פרוייקט My Morning Jacket לקחתי הפסקה קלה מכתיבה לאחר כחודשיים אינטנסיביים של טקסט ומילים שהוקדשו לזה. באותו זמן יצאו לא מעט אלבומים חדשים וטובים שלא הספקתי לכתוב עליהם בהרחבה, בין השאר החדשים של Alabama Shakes, לורד הורון, Father John Misty, אלבום ההופעה המקסים של ראיין אדאמס ועוד לא מעט אחרים. כולם יחכו כנראה לסיכום הגדול בסוף השנה. אבל הנה ארבעה אלבומים טריים יותר שיצאו לאחרונה שכן התפניתי לכתוב עליהם:
Dawes – All Your Favorite Bands
אפשר להגיד ש-Dawes הם הרכב כבר יחסית ותיק אצלי בבלוג. הם הופיעו פה לראשונה ב-2011 ואף הגיעו אצלי למקום השני בסיכום אותה שנה עם האלבום Nothing Is Wrong. זה היה אלבומם השני. לפני שנתיים יצא השלישי הנחמד ועכשיו הם הוציאו את הרביעי שלהם – All Your Favorite Bands. אלבום מצויין שחוזר מבחינתי ליופי והרגש של אותו אלבום שני.
הגדולה של Dawes והסולן\כותב שלה טיילור גולדסמית’ זה הרגש שמתכתב היטב במילים וצלילים שמקיפים אותו. באלבום הנוכחי הם חזרו לשם בגדול מבחינתי, עם שירי פרידה, עצב והתרפקות שחלק מהם מתחבאים תחת מוזיקה קצת משקרת. כזו שנשמעת “שמחה” או קצבית, עם ריפים קליטים כאלו של גיטרות. אני ממש אוהב את זה אצלם, כי הם מעבירים תחושות באופן מושלם לפעמים, אבל גורמים לך לחייך במקום לבכות. הצד הזה הופיע הרבה ב-Nothing Is Wrong והיה סיבה מובהקת לאהבה שלי אליו. All Your Favorite Bands חוזר לשם ומפעיל מחדש את הקסם של Dawes. זה שהיה קצת חסר לי באלבום הקודם שביניהם.
