2005 הייתה שנה של התחלה מחדש מסוימת ל-My Morning Jacket. הם ספגו עזיבה של שני חברי להקה; ג’וני קווייד ודני קאש, וג’ים ג’יימס היה במצב אובדני ועם מחשבות על הסוף הדרך של ההרכב.
האלבום “Z” יכל להיות האחרון של מיי מורנינג ג’אקט, אבל במקום זאת הוא הוציא לדרך את החיים השניים של הלהקה. עם ההצטרפות של הקלידן בו קוסטר והגיטריסט קארל ברומל, ג’יימס והליין-אפ החדש הקליטו ושחררו את האלבום שהזניק אותם הכי גבוה בזמנו וגרם להמשך הדרך. כזו שנמשכת עד היום עם אותו הליין-אפ 20 שנה אחרי.
אחרי סיבוב ההופעות הארוך של The Ghost of Tom Joad, ברוס ספרינגסטין הושפע מאוד מהסגנון ואווירת הסולו-אקוסטית שביצע בלייב. כשחזר לבית בג’רזי ב-1997, הוא כתב מיד עוד שורה יפה של שירים אינטימיים ומופשטים. בסופו של דבר הוא לא שחרר אותם לאוויר העולם ודחה את הרעיון להוציא שני אלבומי סולו ברצף.
רק מספר שנים אחר כך, ב-2003, הוא החליט לחזור לאותם שירים, ויחד עם המפיק הנהדר ברנדן אובראיין הוא יצר דרכם את האלבום Devils & Dust שיצא בסוף חודש אפריל של 2005. אלבום שתפס את ספרינגסטין בארה”ב שעדיין פגועה מ-September Eleven ובמהלך שנת בחירות שהלכה בכיוון ההפוך מהדחיפה והרצון של ברוס בסיבוב הפוליטי של Vote For Change.