לקראת סוף סיבוב ההופעות של 1978 בוב דילן התקרב בגדול לנצרות, גילה צד חדש בתוכו והחל לכתוב שירים המושפעים משם, מאמונה ומעולם הגוספל. הוא לא היה בתקופה טובה כ”כ בקריירה כששנת 78′ הסתיימה. הטור דאז לא זכה לשבחים, כמו גם האלבום האחרון שהוציא, Street Legal, והסרט שלו, Renaldo and Clara ששוחרר באותו הזמן. אבל הכל השתנה מספר חודשים אחר כך, בסוף חודש אפריל של 1979, כשדילן הגיע ל-Muscle Shoals, אלבמה, המקום הכי ראוי כדי להקליט את כל השירים החדשים הללו ששלחו עוד כדור מסובב לעבר המאזינים והמעריצים.
ארכיון התג: 1979
החודש לפני: שירת הברבור של זפלין
היום לפני 40 שנה שוחרר אלבום האולפן האחרון של לד זפלין – In Through The Out Door. זה תמיד היה לי האלבום הכי שונה בדיסקוגרפיה שלהם, מכל מיני בחינות, גם בטיבו. האלבום הזה החזיר את זפלין אחרי שנתיים של הפסקה ללא הוצאות או הופעות. מאז המוות הטראגי של בנו של רוברט פלנט.
בסוף 1978 הם הגיעו לשבדיה להקלטות מהן הוא יצא. מי שהכי בולט באותן הקלטות והכתיבה והיצירה הבסיסית של האלבום, זה ג’ון פול ג’ונס. זה לגמרי האלבום שלו. הוא היה מגיע מוקדם לאולפן ועובד על שירים לפני החברים האחרים בלהקה. פייג’ ופלנט יותר התרחקו ושישה מתוך שבעת השירים באלבום שייכים בגדול לפול ג’ונס בתור כותב ראשי.
40 שנות חלודה: הדרך והבנייה של Rust Never Sleeps
אוגוסט 1976. מאליבו, קליפורניה.
מיד אחרי שעזב במפתיע את סיבוב ההופעות עם סטיבן סטילס, ניל יאנג והמפיק דיוויד בריגס נכנסו לאולפני Indigo במאליבו, בשביל סשן הקלטות אינטימי לתוך הלילה. יאנג הקליט שם עשרה שירים חדשים, לייב באולפן. ההקלטות הללו יצאו רשמית רק 41 שנים לאחר מכן, באלבום הגנוז Hitchhiker ששוחרר רשמית ב-2017. אבל בזמן אמת ההקלטות הללו למעשה כללו גם שלושה שירים בתוך העשיריה, שבלי הידיעה של אף אחד (כולל ניל) היו החלקים הראשונים בפאזל שבסופו של דבר ירכיב שלוש שנים מאוחר יותר את הקלאסיקה ששמה Rust Never Sleeps.
החודש לפני: 40 שנה לאלבום הבלתי מוערך של האולמנים
החודש לפני ארבעה עשורים שוחרר Enlightened Rogues. אלבום קאמבק בעיקרון של ה-Allman Brothers שהגיע שלוש שנים אחרי שהלהקה כביכול התפרקה וחבריה עברו לפרויקטים אחרים. דיקי בטס היה המנוע שהריץ והחזיר את הלהקה והוא גם החבר הכי בולט מבחינתי באלבום הזה.
בטס, גרג אולמן, ג’יימו ובוץ’ טראקס היו החברים המקוריים באלבום, יחד עם שני חברים חדשים שהצטרפו. הם ניסו להחזיר באלבום הזה את הכוח של תחילת הדרך, וגם אם הוא לא באותה רמה של האלבומים הראשונים, יש ל-Enlightened Rogues קסם משלו לדעתי והוא אלבום מאוד Solid בדיסקוגרפיה של הלהקה.