המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב’

בחלק הראשון של המיני-פרויקט הזה סיקרתי את אלבומי האולפן של הלהקה מ-1986 עד 2011. החלק הנוכחי מוקדש להוצאות שהן Jayhawks-Related. עבודות סולו, הוצאות שונות\מיוחדות ושיתופי פעולה אחרים של חברי הלהקה, עם דגש על גארי לוריס ומארק אולסון. בחלק א’ כתבתי על שמונת האלבומים בדיסקוגרפיה הרגילה שיצאו עד כה. עכשיו אני סוקר שמונה שמות או מקומות נוספים אליהם כדאי להגיע לכל חובב ג’ייהוקס.

מזכיר שבפוסט הקודם גם הכנתי מיקס ג’ייהוקס מיוחד שסוקר קריירה של 30 שנה. אפשר להגיע אליו כאן ומצרף אותו גם בסוף הפוסט הנוכחי. אז קדימה, ממשיכים.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב’ – הוצאות ארכיון, פרויקטים צדדיים, אלבומי סולו ועוד:

==============================================================

Golden Smog
1992/1996-1998/2006-2007
golden smog

הרכב שכל חובב ג’ייהוקס (ו-Wilco) צריך להכיר. הסופר-גרופ של גולדן סמוג כללה את גארי לוריס ומארק פרלמן מהג’ייהוקס, יחד עם חברי Soul Asylum, ג’ף טווידי והגיטריסט קרייג ג’ונסון. לפני ששוחרר האלבום הראשון, הם הוציאו EP של קאברים ב-1992 בליין-אפ ראשוני יותר (מינוס טווידי). בשנת 1996 יצא אלבום הבכורה שלהם – Down By The Old Mainstream. אלבום מצוין שמתבסס על הסאונד של ההרכבים מהם מגיעים המוזיקאים של גולדן סמוג. הכותבים ומבצעי השירים מתחלקים לרוב בין לוריס, טווידי וג’ונסון. אם אתם לא מזהים את השמות בקרדיטים של האלבום, זה בגלל שגם פה וגם ב-EP המוקדם, חברי הלהקה רשמו את עצמם באופן משעשע תחת שמות בדויים שיצרו משמם האמצעי + שם הרחוב בו גדלו.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק א’

בסוף החודש הנוכחי ישוחרר האלבום התשיעי של ה-Jayhawks. אחת הלהקות היותר אהובות עלי. שנת 2016 גם מציינת שלושים שנה מאז אלבום הבכורה של הלהקה. שלושה עשורים של עשייה ותקופות מוזיקליות שונות בקריירה והדיסקוגרפיה של ההרכב הנפלא הזה. לכבוד האלבום החדש ושלושים שנות קריירה אני מציג בפניכם את המדריך השלם לג’ייהוקס, בו אעבור ואכתוב על כל ההוצאות והתקופות של הלהקה. מה מומלץ, מה מעניין, מהיכן להתחיל, לאיפה להתקדם, השינויים, המחשבות האישיות ועוד.

בחלק א’ המצורף אני סוקר את כל אלבומי האולפן עד כה. בחלק ב’ המתקדם יותר, אני אגיע גם לכל הדברים שהם Jayhawks-Related, שיכללו את כל ההמלצות של אלבומי סולו, פרויקטים צדדיים, הוצאות מיוחדות וכדומה.

לכבוד חגיגות ה-30 ערכתי גם מיקס Jayhawks מיוחד, עם שעה וחצי שכוללת 22 שירים נבחרים מכל הקריירה. מוכרים יותר או פחות. אפשר לשמוע את המיקס בדף ה-Mixcloud שלי והוא גם מופיע פה בסוף הפוסט. מקווה שתיהנו.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק א’ – אלבומי האולפן:

===============================================================

(The Jayhawks (AKA The Bunkhouse Album
1986
MI0002928245

במשך המון שנים האלבום הזה היה די נשכח, וגם אחרי שקיבל חיים חדשים אני בספק כמה אנשים נחשפו אליו שהם לא חולי ג’ייהוקס. אלבום הבכורה של הלהקה שוחרר בשנת 1986 בלי הרבה חשיפה ובכמות מצומצמת על-גבי תקליט. למעשה הוא לא שוחרר על CD עד שנת 2010, השנה בה הלהקה עשתה קאמבק והחלה לשחרר מחדש את הקטלוג עם הקלטות נשכחות ו-Reissues.

הג’ייהוקס המחודשים והבלוז של גרג אולמן

ציינתי בעבר שאני נורא אוהב את להקת  The Jayhawks ועכשיו יש גם עוד סיבה טובה לכתוב עליהם קצת פה. בחודש שעבר יצאו שתי הוצאות מחודשות לשני אלבומים קלאסים של הלהקה – Hollywood Town Hall, אלבום הפריצה שלהם מ-1992, ואיתו Tomorrow The Green Grass מ-1995. שניהם אלבומים מצויינים שאני כ”כ אוהב. באחד מהם גם הפתעה מקסימה בהוצאה המחודשת שלו.

הג’ייהוקס הוקמו במיניאפוליס באמצע שנות השמונים, כשבלב הלהקה וקדמת הבמה נמצאים מארק אולסון וגארי לוריס, שני מוזיקאים סופר-מוכשרים, כותבי שירים נפלאים וצמד שהחזיר אולי לחיים את ההרמוניה הקולית היפה במוזיקה. אחד הדברים שיותר הקסימו אותי אצלם כשרק הכרתי אותם בתחילת הדרך.

התקשורת אוהבת לייצג את הג’ייהוקס בתור “אלטרנטיב-קאנטרי”. הרבה מההשפעות עליהם באמת היו הרכבים כמו ה-Byrds או ה-Flying Burrito Brothers (עם גראם פרסונס), ואפשר לשמוע את אותן השפעות במוזיקה שלהם, אבל יש בג’ייהוקס מבחינתי הרבה יותר מעוד להקת קאנטרי-רוק והסביבה. יש בהם הרבה רגש והרבה יופי, גם בכתיבה וגם בקולות שמוציאים את המילים לאוויר הפתוח. סוג-של יופי צבעוני שאני לא רואה אצל הרבה הרכבים אחרים. וההרמוניות הקוליות של לוריס את אולסון זה משהו שאין לו תחליף…

Hollywood Town Hall

Tomorrow The Green Grass

אלבומי השנה 2010

אנחנו קרובים מאוד לסוף השנה והגיע הזמן לסיכומים…היו עוד כמה וכמה אלבומים שיצאו השנה שרציתי ולא הספקתי עדיין לרכוש אותם. הרשימות האלה גם תמיד נועדו לשינויים עם התקופות. אבל נכון לרגע זה אספתי את 20 האלבומים האהובים עלי של 2010, דירגתי אותם בסדר יורד (שלא אומר כלום, כי הוא ישתנה בטח עוד שבוע בערך) והוספתי להם את חמש ההוצאות הנוספות של אלבומי ההופעה וההוצאות המחודשות של השנה.

אז קבלו את:

“ANOTHER YEAR AGAIN” – אלבומי השנה שלי 2010

נתחיל:

20. Grace Potter & The Nocturnals – Grace Potter & The Nocturnals

האלבום השלישי של גרייס פוטר וחבריה להרכב. הוא די שונה מהאלבום הראשון שלהם מלפני חמש שנים שנורא עשה לי את זה – Nothing But The Water. אם שם הם שילבו את הרוקנ’רול שלהם עם צד בלוזי ושורשי בטיבול של הרבה נשמה, אז פה הם עברו לצד הקליל יותר. רוק נטו עם שירים קליטים. נראה שהם קצת יצאו מהמים העמוקים והעומק הזה שבעיקרון העדפתי. הם החליטו לעשות פה כיף עם באמת אלבום יחסית קליל, אבל שעושה את העבודה.

(Grace Potter & The Nocturnals – Paris (Ooh La La

Grace Potter & The Nocturnals – Things I never Ended

19. Various Artists – Crazy Heart Soundtrack