ב-9 בפברואר 1970 שוחרר Morrison Hotel, האלבום החמישי של The Doors, זה שהחזיר אותם לסאונד הבלוז הפסכידלי היותר בסיסי ומעולה של הלהקה. זה קרה אחרי הסאונד היותר ניסיוני וג’אזי של קודמו, The Soft Parade ושנת 1969 שהיתה לא קלה ללהקה וראתה את ג’ים מוריסון מסתבך ונכנע יותר ויותר לאלכוהול. מוריסון הוטל מבחינתי החזיר את ה-Doors לאיזה שיא מוזיקלי חדש וגם תמיד היה האלבום האהוב עלי שלהם.

חמישה ימים לאחר יציאת Morrison Hotel, ב-Valenatine’s Day של אותה שנה, The Who הגיעו לאוניברסיטת לידס והקליטו שם את אחד מאלבומי ההופעה הטובים והאהובים ביותר אי פעם, שהוא גם אלבום הלייב היחיד שיצא ללהקה בזמן אמת עם הרביעיה המקורית. האלבום Live At Leeds עד היום נחשב ובצדק לאחד מהוצאות הלייב הטובות והקלאסיות של התקופה. גם מבחינתי, במיוחד גם עם הגרסאות המורחבות יותר שיצאו לו בין השנים.

כל זה קרה השבוע לפני 50 שנה ולכבוד הציונים הללו שידרתי ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה שהוקדש לשני האלבומים.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם בדף ה-Mixcloud שלי ופה למטה:

פלייליסט: