ארכיון התג: ג’סיקה לי מייפילד

מחוות אישיות והוצאות פשוטות (בשנות האלפיים)

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

זה לא דבר חדש שיוצאים אלבומי מחווה לאמנים. זה קורה כל הזמן. ברוב הפעמים אלו מספר שמות שונים או קבוצה גדולה של אמנים שמשתתפים בפרויקט שכזה, שמוקדש לאמן אחר מוערך. מעטים יותר אלו אלבומי המחווה שמוקלטים ע”י אמן, או שם אחד ספציפי. כזה שבוחר לבד את כל השירים, מבצע את כולם ומגיע לחלוק כבוד ואהבה למישהו אחר שהשפיע עליו בדרך כזו או אחרת. יש משהו שונה באלבומים הללו. יותר אישי ומכוון ומגיע בדרך כלל ממשיכה טהורה לאותה מוזיקה ושירים שמוצגים בביצוע אחר.

בשנות האלפיים היו מחוות ממש מוצלחות בסגנון. בחרתי לכתוב על חמש הוצאות אישיות כאלו מהעשור האחרון, שספציפית אהובות עלי מאוד.

The Black Keys – Chulahoma: The Songs of Junior Kimbrough
f8388de2c5c54fa4b456c8284ac8651f

בשנת 2006 הבלאק קיז היו בתקופה שבה נורא אהבתי אותם. לפני שהפכו קצת מאוסים אצלי בשנים האחרונות, או איבדו משהו מהקסם שגרם לי להתאהב בהם עם האלבומים בעשור הראשון של שנות האלפיים. מאז Brothers של 2010 משהו השתנה ודחק אותי טיפה רחוק מהם. עדיין, הבלאק קיז של 2006 והסביבה נשארו נהדרים, וכמו כן בשיאם.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

Familiar Strangers

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

האביב התחיל, החמימות כבר פה, הרבה מוזיקה ברקע והאלבומים החדשים ממשיכים לזרום. הנה שלושה כאלו טריים שבלטו אצלי בתקופה האחרונה:

Courtney Barnett – Sometimes I Sit and Think, and Sometimes I Just Sit

אתחיל עם ביקור מארץ זרה שעושה שמות באירופה וארה”ב. שם האלבום הארוך הזה למעלה שייך לאחת מפריצות האינדי הגדולות של התקופה האחרונה. זה אלבום הבכורה של קורטני ברנט האוסטרלית. ברנט החלה ליצור לעצמה שם בשנתיים האחרונות אחרי ששיחררה שני EP’s מוצלחים. אני הכרתי אותה לראשונה לפני כשנה וחצי כשיצא הסינגל של Avant Gardener שגיבה את A Sea of Split Peas – הוצאה שמאגדת את שני ה-EP’s שלה יחד.

עכשיו היא הוציאה אלבום רשמי ראשון באורך מלא. הוא כולל מוזיקה חדשה לגמרי שממשיכה את ההתחלה ההיא. כדאי להגיע ל-EP’s הללו, כי הם מכילים יופי של שירים שלא נמצאים באלבום הנוכחי. בנוסף ל-Avant Gardener יש שם עוד כמה שירים מאוד קליטים וטובים כמו Scotty Says ו-History Eraser. הם בעיקרון אלו שמשכו אותי למוזיקה שלה.

courtney

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ים של אלבומים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אז הקיץ הרשמי מתקרב ואיתו הרבה שמש, חום וים של אלבומים שאני מחכה להם. בשבועות האחרונים יצאו לא מעט כאלו וכך יהיה גם לכל אורך יוני-יולי. כיף גדול. אז אחרי שחזרתי מ-Tour ההופעות שלי עם חברי הוותיקים הדרייב ביי טראקרס ועם הפסקה קטנה מפרוייקט יאנג, יש לי את הזמן לשקוע סוף סוף עם כל אלו שהגיעו כבר ולכתוב עליהם מילה או שתיים. אז הנה חמישה מומלצים שיצאו לאחרונה.

—————————————————————————————————————–

…Jessica Lea Mayfield – Make My Head Sing

נתחיל עם ידידה וותיקה בבלוג, למרות גילה העדיין צעיר. ג’סיקה לי מייפילד כבר לא הילדה בת ה-19 שהיתה שם באלבום הבכורה המפתיע שחדר לי ללב לפני מספר שנים. היא אוטוטו בת 25 וזה האלבום השלישי שלה כבר. זה גם אלבום השינוי שלה. היא התבגרה ומתחילה לפתוח דלתות חדשות ולפזול קצת לצדדים. בצורה טובה. הסגנון של Make My Head Sing שונה בהחלט משני קודמיו ולא הייתי ממליץ לצפות לאותו הדבר ממי שמכיר אותם. ישר על ההתחלה מרגישים כבר את הלכלוך והכובד שיש כאן בשירים, שמעורבבים גם קצת בסגנון אייטיז ואיכשהו זה פועל.

Make My Head Sing

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

2008 ל-2011

פורסם בתאריך על ידי
5

ארבעה אלבומים חדשים שיצאו לאחרונה. יצא שכולם ממשיכים אלבומים קודמים מ-2008. זה מה שאני חושב עליהם:

 

North Mississippi Allstars – Keys to the Kingdom

אחד ההרכבים היותר אהובים עלי של העשור האחרון אלו ה”אולסטארס”. ה- Trio ממיסיסיפי שכולל את הבאסיסט כריס צ’ו והאחים לבית דיקינסון; קודי (תופים) ולות’ר (גיטרה וקולות). אותו לות’ר דיקינסון הוא גם אחד הגיטריסטים האהובים עלי ביותר של הדור הנוכחי. אבא שלו ושל קודי הוא ג’ים דיקינסון, המוזיקאי והמפיק האגדי שנפטר ב-2009 ובעצם האלבום החדש מוקדש לו.

ג’ים עבד עם גדולי המוזיקאים, הפיק בין השאר את Big Star ואת Ry Cooder. ניגן עם הרולינג סטונס ובוב דילן והרבה אחרים. הוא גם גידל את שני בניו להיות מוזיקאים מוכשרים, על טהרת הבלוז הישן, הפולק וכל הדברים הטובים שהוא עצמו עסק בהם. ה”אולסטארס” גדלו על השפעות של הבלוז השחור של המיסיסיפי ומוזיקאים כגון Otha Turner ו- R.L. Burnside, שאיתם ועם המשפחה המורחבת של מר Burnside גם שיתפו פעולה באופן מרהיב ומחשמל לגמרי בהופעות ובאלבומים.

“Kingdom” יוצא שלוש שנים לאחר אלבום האולפן האחרון שלהם (Hernando מ-2008), תקופת זמן בה עבר לא מעט על ההרכב. בשלוש השנים האלה לות’ר דיקינסון נהיה גם חבר מן המניין ב-Black Crowes וגם הוא וגם קודי אחיו נעו בין ההופעות של ה”אולסטארס” לפרויקטים אחרים. האירוע הבולט ביותר כאמור בזמן הזה היה מותו של אביהם.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

קול צעיר בלב קודר

פורסם בתאריך על ידי
1

לא כל יום תופס אותך אלבום של יוצרת שהקליטה ושחררה אותו עוד בטרם מלאו לה 20 שנה. לא כל יום אתה מוצא קול בגיל העשרה שיכול לרגש אותך מוזיקלית כמו אמנים כפולים ומשולשים ממנו בגיל. ג’סיקה לי מייפילד היא האחראית לאלבום וקול הזה. זכרו את השם כבר מעכשיו.

מייפילד מגיעה מקנט, אוהיו, וחגגה לא מזמן יום הולדת 21 נכון לכתיבת שורות אלו. הקריירה המוזיקלית שלה החלה לפני מספר שנים, כאשר מיני-אלבום עם שירים ביתיים שהקליטה בגיל 15 הגיע לאוזניו של דן אורבך, המתפקד כחצי מהצמד המוצלח The Black Keys. אורבך זיהה סגנון וכישרון כתיבה שלא רואים אצל נערות בגילה, לקח את מייפילד תחת חסותו והקליט איתה את אלבום הבכורה שלה, אותו גם הפיק.

ב-2008, כחודש אחרי שחגגה יום הולדת 19, יצא אותו אלבום, תחת השם “With Blasphemy So Heartfelt”.

בשמיעה ראשונה של האלבום היה לי קצת קשה להאמין שהמילים הללו וסגנון המוזיקה נכתבו על-ידי מישהי שעוד לא חגגה עשרים. מייפילד כותבת שירים קודרים, כנים, מאוד אישיים, שמוגשים עם קול צעיר ויפה, שלפרקים נראה שהוא מוכשר ובוגר הרבה יותר מגילו האמיתי.

“With Blasphemy So Heartfelt” – אלבום בכורה בוגר בהרבה מגילו…

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: