ספיישל ג’ני לואיס

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לכבוד יציאת אלבום הסולו החמישי של ג’ני לואיס – Joy’All, הקדשתי לג’ני ספיישל סוקר קריירה. עם נציגים מכל האלבומים ותחנות בדיסקוגרפיה, פלוס חוויות מההופעות שלה שראיתי. ג’ני היא אחת המוזיקאיות הכי אהובות עליי בשנות האלפיים וכל אלבום חדש שלה שונה מקודמו, עם סטייל וסגנון משלו. היה כיף של ספיישל, שאפשר להאזין לו בכל זמן באתר הקצה וגם כאן למטה:

ג'ני לואיס

פלייליסט:

Jenny Lewis – Run Devil Run -> Psychos
Rilo Kiley – Science Vs. Romance
Jenny Lewis – Melt Your Heart
Jenny Lewis – Pretty Bird
Jenny Lewis – Head Underwater
Jenny Lewis – Heads Gonna Roll
Jenny Lewis – Apples And Oranges
Rilo Kiley – Portions For Foxes
Jenny Lewis – Rise Up With Fists!!!
Jenny Lewis – Acid Tongue
Jenny & Johnny – Big Wave
Jenny Lewis – You Can’t Outrun ‘Em
Jenny Lewis – Red Bull & Hennessy
Jenny Lewis – The Next Messiah
Jenny Lewis – Born Secular
Jenny Lewis – Chains of Tears
Jenny Lewis – Hollywood Lawn
Rilo Kiley – With Arms Outstretched
Jenny Lewis – You Are What You Love
Jenny Lewis – Late Bloomer
Nice As F**k – Door
Jenny Lewis – See Fernando
Jenny Lewis – Essence of Life

Permanent link to this post (178 words, 1 image, estimated 43 secs reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ג’ייסון איזבל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

היום לפני 10 שנים שוחרר Southeastern, מה שהיה אלבום ה-Sobriety של ג’ייסון איזבל שהזניק לו את קריירת הסולו. זה גם היה אלבום השנה שלי 2013 ואלבום העשור הקודם שלי. את כל השעתיים של התכנית הבוקר הקדשתי לספיישל ג’ייסון איזבל, עם החיבור המיוחד שלי לאלבום יחד עם שירים מוקדמים אחרים של איזבל וגם על הקשר הקרוב שלי איתו והמוזיקה שלו, המפגשים שלנו שיצרו רגעים שלא אשכח, סיפורים מהדרכים, חוויות מהופעות וקטעים מרגשים.

זה ללא ספק היה מהספיישלים היותר אישיים ששידרתי, במיוחד עם כמה סיפורים שחשפתי שנוגעים ללב עם איזבל והמוזיקה שלו שפוגעים גם בחיים שלי. ניתן להאזין לכל השעתיים באתר הקצה וגם פה למטה:

פלייליסט:

Jason Isbell – Different Days
Jason Isbell – Stockholm
Jason Isbell – Flying Over Water
Jason Isbell – Goddamn Lonely Love (Live 2007)
Jason Isbell – The Magician
Jason Isbell – Traveling Alone
Jason Isbell – Songs That She Sang In The Shower
Jason Isbell – Danko/Manuel (Live 2014)
Jason Isbell – Go It Alone
Jason Isbell – New South West
Jason Isbell – Cover Me Up (Live 2014)
Jason Isbell – Streetlights (Live 2014)
Jason Isbell – Live Oak (Live 2014)
Jason Isbell – Decoration Day (Live 2014)
Jason Isbell – Elephant (Live 2017)
Jason Isbell – Yvette
Jason Isbell – Relatively Easy

ג'ייסון איזבל אמנדה שיירס Southeastern
Permanent link to this post (195 words, 1 image, estimated 47 secs reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Freewheelin’ Bob Dylan

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בביקור הראשון שלי בניו יורק הייתי חייב להגיע לרחוב בו צולמה העטיפה של The Freewheelin’ Bob Dylan ולתעד את הרגע בעודי מדמיין את עצמי הולך שם מחובק עם מישהי גם כן, כמו שסוז רוטולו מחבקת (או בעצם מחממת) שם את דילן. אני עדיין מחכה לה… אבל בינתיים חגגתי השבוע יום הולדת עגול לאלבום שהצילום הזה עוטף, עם צלילה עמוקה לתוך המוזיקה שבפנים.

ספיישל 60 שנה ל-The Freewheelin’ Bob Dylan, עם כל המחאה, הרומנטיקה, הבלוז והגעגועים של דילן, השירים שנכנסו וגם לא נכנסו לאלבום וכמובן גם החיבורים והרגשות שהוא מעורר בי הרחק מהרחוב ההוא בניו יורק.

רחוב ג'ונס פינת רחוב 4 מערב, מנהטן

הקריירה הרשמית של בוב דילן לא התחילה ברגל ימין. אלבום הבכורה שלו, שכלל בזמנו רק שני שירים מקוריים, די נכשל. כמעט ולא נתנו לו צ’אנס בחברת קולומביה לשחרר אלבום שני. אבל באפריל של 1962 החל הסשן הראשון של הפולו-אפ לאלבום הבכורה. לדילן הייתה ערימה מטורפת של שירים חדשים שכתב ולא פחות מ-36 מהם היו מועמדים להיכנס לאותו אלבום שני.

במשך שנה שלמה נערכו סשנים שונים בהם הוקלטו השירים ובסוף 13 מהם נבחרו להיכנס לאלבום ששוחרר בסוף חודש מאי של 1963. אלבום שכלל הפעם רוב של שירים מקוריים, ערבוב של שירי מחאה ורומנטיקה שיצרו אלבום פולק על-זמני. כזה שהפך את דילן לזמר מחאה מוערך, הזניק את הקריירה שלו וכולל עד היום מספר קלאסיקות מטורפות שנשארות רלוונטיות. לאלבום הזה כאמור קוראים The Freewheelin’ Bob Dylan. עם העטיפה היפה של דילן וחברתו דאז, סוז רוטולו, בחורף של ניו-יורק. כזו שעוטפת את הכישרון הענק של דילן והשירים שקפאו בזמן וכמו המונים שהגיעו אחריהם, תמיד מפשירים לידינו בהתאם לתקופה.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל דני וויטן

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שיצא אלבום הבכורה שלו, ניל יאנג חיפש סאונד חדש ולקח את שלושת חברי ההרכב The Rockets להיות להקת הגיבוי שלו. המתופף ראלף מולינה, הבאסיסט בילי טלבוט והגיטריסט/סולן דני וויטן הקליטו עם יאנג את אלבומו השני וקיבלו את השם Crazy Horse. באלבום הזה, Everybody Knows This Is Nowhere, יאנג בעצם מצא את יד ימינו המוזיקלית עם דני וויטן.

ההרמוניות ובמיוחד הגיטרות החשמליות של וויטן ויאנג יצרו יחד את הסאונד שלימים יהיה הקלאסי של קרייזי הורס. עם הרבה חשמל, לכלוך וג’אמים ארוכים וחופשיים. קטעים כמו Down By The River ו-Cowgirl In The Sand הציגו זאת הכי טוב שאפשר וניל יאנג הרגיש שזכה לפרטנר מוזיקלי מושלם, שיחד עם טלבוט ומולינה הגשימו את החזון המוזיקלי המופלא שהביא אותו לאן שרצה בתור אמן סולו.

דני וויטן ניל יאנג

וויטן היה מוזיקאי שיאנג העריץ והעריך, אחד האהובים עליו ביותר עד היום. הוא היה מוכשר בטירוף, גיטריסט נפלא ובעל קול מחוספס ומיוחד שגם הצעיד את קרייזי הורס בתור להקה נטו, בנוסף ללהקת גיבוי. אבל דני וויטן גם היה סיפור עצוב וטראגי, עם התמכרויות קשות שגרמו בסופו של דבר ליאנג לנתק איתו בצער גדול את הקשר המוזיקלי (על הדרך להשפיע גם על אחד משיריו הכי מוכרים) ולהוביל למותו המוקדם מדי של וויטן בגיל 29.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 40 שנה ל-Murmur

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי יציאת ה-EP של Chronic Town ב-1982, החברים של R.E.M המשיכו לבסס את עצמם כלהקה מוכרת ואהובה באת’נס, ג’ורג’יה, וגם כבר במקומות אחרים בארה”ב כשהם הגיעו ל-1983. השנה בה הם נדדו לצפון קרוליינה כדי להקליט שורה לא קצרה של שירים חדשים, מהם יגיח Murmur, אלבום הבכורה של הרביעייה ששוחרר השבוע לפני 40 שנה.

לכבוד יום ההולדת, אני והחבר שלומי צ’רקה נפגשנו שוב לעוד ספיישל בסדרת R.E.M שלנו. הפעם בשעתיים שהוקדשו ל-Murmur, כל השירים שלו, קטעים נדירים, Outtakes, סיפורים וחיבורים אישיים, וכל מה שמסביב ללהקה ב-1983 ואלבום הבכורה שלה. האזינו באון דימנד באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

R.E.M. – Radio Free Europe
R.E.M. – There She Goes Again
R.E.M. – Catapult (1982 Demo)
R.E.M. – Sitting Still
Love Tractor – Motorcade
R.E.M. – Pilgrimage (Live 1999)
R.E.M. – Laughing
R.E.M. – That Beat
R.E.M. – 9-9 (Live 1983)
Michael’s Accordion
R.E.M. – I’ve Got You Babe (Live 1983)
R.E.M. – Perfect Circle
Community Trolls – Tainted Obligation
R.E.M. – West of the Fields
R.E.M. – Eight Miles High (Live 1983)
R.E.M. – Fall Above
R.E.M. – Talk About The Passion (Early Mix)
R.E.M. – Shaking Through (Demo)
R.E.M. – Cushy Tush
R.E.M. – We Walk
R.E.M. – We Get Paid For It (Live 1983)
R.E.M. – California Dreamin’ (Live 1983)
R.E.M. – Moral Kiosk
R.E.M. – 7 Chinese Bros. (Live 1983)


























רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי חודש מרץ

פורסם בתאריך על ידי
2

השנה הזו מתקדמת די מהר בשבילי והנה נעלנו עוד חודש של המון מוזיקה חדשה. הנה כמה מההוצאות שבלטו אצלי במהלך חודש מרץ. בסוף גם הספיישלים ששידרתי החודש.

Eyelids – A Colossal Waste of Light

Eyelids

כבר כמה וכמה שנים שאני ממליץ וכותב כאן על Eyelids. שני אלבומיהם הקודמים היו אצלי בסיכומי שנה ועכשיו הגיעה עוד הוצאה משובחת. שוב בהפקה של פיטר באק מ-.R.E.M שגם מנגן פה. וכרגיל, הרבה פאוור-פופ ואינדי-רוק כיפיים, מהנים ויפים. כל כך אוהב את ההרכב הזה, ששואב מביג סטאר ו-Teenage Fanclub ועד לאותה .R.E.M של שנות השמונים. האלבום הטרי ממשיך יפה את קודמו והם ביחד מייצגים מבחינתי את כל הטוב שיש בלהקה הזו.




The War And Treaty – Lover’s Game

The War And Treaty

אלבום חדש לזוג המקסים של The War And Treaty. הצמד ביצירה ובחיים – מייקל וטניה טרוטר, עם עוד אלבום מלא בחום ורגש, אמריקנה וסול ובלוז והמון המון אהבה. מאוד מחבב אותם ועדיין עולה בי חיוך כל פעם שאני נזכר בהופעה שלהם באלבמה לפני ארבע שנים. הם פשוט מדבקים עם הלב הרחב שלהם, שיוצא גם כל הזמן דרך הצלילים והקולות. זה אחד האלבומים הכי מחבקים שלהם ואני ממליץ לתת לו להביא לכם/ן את אותו חיבוק מוזיקלי.

Lover’s Game

Blank Page

boygenius – the record










רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Houses of the Holy

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

השבוע לפני 50 שנה שוחרר האלבום החמישי של לד זפלין – Houses of the Holy. האלבום אולי הכי צבעוני ומגוון שלהם מבחינה מוזיקלית. כזה שעדיין מכיל את הבלוז-רוק של האלבומים הקודמים, אבל גם פוזל להשפעות אחרות, מדו-וואפ ורגאיי ועד ל-Fאנק, עם קצת יותר קלילות ואף הומור בשירים ויצירה.

ועם כל זה, “Houses” לדעתי אלבום נהדר של זפלין. כזה שעם השנים הערכתי יותר ויותר. לציון יובל שנים ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים על כל הדרך שהובילה לאלבום, הסשנים השונים, ההופעות, ה-Outtakes, ההשפעות והסיפורים מסביב. ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

Led Zeppelin – No Quarter (Keyboard Overdub – No Vocal)
Led Zeppelin – Houses of the Holy
Led Zeppelin – Next One (Over The Hills And Far Away Guitar Mix Backing Track)
Led Zeppelin – Walter’s Walk
Led Zeppelin – The Overture (The Song Remains The Same Guitar Overdub Mix)
James Brown – Get Up Offa That Thing
Led Zeppelin – The Crunge
Led Zeppelin – Dancing Days (Live 1972)
Led Zeppelin – Over The Hills And Far Away (Live 1972)
Led Zeppelin – The Ocean (Live 1972)
Led Zeppelin – Best One Yet (The Rain Song Mix Minus Piano)
Led Zeppelin – The Rover
Jimmy Page & Robert Plant With The Bombay Orchestra – Four Hands
Jimmy Page & Robert Plant With The Bombay Orchestra – Friends
Rosie And The Originals – Angel Baby
Led Zeppelin – D’yer Mak’er
Led Zeppelin – Black Country Woman
Led Zeppelin – The Song Remains The Same (Live 1973)
Led Zeppelin – The Rain Song (Live 1973)
Led Zeppelin – No Quarter (Live 2007)

לד זפלין Houses of the Holy
Permanent link to this post (246 words, 1 image, estimated 59 secs reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי פברואר

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

השנה המוזיקלית מתקדמת לה. אנחנו עדיין די בהתחלה וממשיכים לצאת כרגיל הרבה אלבומים טובים. פברואר בלט לי גם עם גיחת הופעות ראשונה לשנת 2023. ראיתי את First Aid Kit, את Bonny Light Horseman, את Weyes Blood וגם את פרנק טרנר בהופעה מיוחדת לציון עשור לאלבום Tape Deck Heart. את כל השמות הללו חוויתי בלייב לראשונה, אז היה ממש נהדר. ביקרתי את ההופעות גם בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.

בפברואר לא שידרתי שום ספיישל ברדיו, גם כי חצי מהחודש הייתי כאמור בחו”ל. אבל הספיישלים יחזרו במרץ, זה בטוח. כבר היה אחד שהוקדש לגייסון מולינה ביום הראשון של מרץ ויש תכנון לעוד או משה ואו שניים. בינתיים הנה אני מגיש כמה מאלבומי פברואר שבלטו לי, עם שמות אהובים והוצאות מומלצות.


Sunny War – Anarchist Gospel




רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל ג’ייסון מולינה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בתחילת חודש מרץ של 2003 שוחרר .Magnolia Electric Co, מה שהיה האלבום האחרון של ג’ייסון מולינה תחת השם Songs: Ohia ואחד מאלבומי המופת שיצר בקריירה. בחודש מרץ 2013 מולינה סיים את אותה הקריירה והחיים כשמת בגיל 39 בלבד אחרי שנים של התמכרויות, אלכוהול והרס עצמי.

Magnolia Electric Co

מולינה תמיד כתב מאוד חושפני ואישי, על ההתמודדויות שלו, בדידות, דיכאון והאלכוהול שתמיד היה שם. המוזיקה שלו הייתה אפלה ומלנכולית לא מעט, אבל עם גם עם המון יופי, צלילים מהפנטים והשפעות רבות. היום הקדשתי ספיישל של שעתיים למולינה ושני ציוני הדרך; 20 שנה לאלבום Magnolia Electric Co ו-10 שנים למותו של מולינה. עם כל השירים של Magnolia Electric Co וביניהם שירים אהובים אחרים של מולינה בקריירה, קצת סיפורים וחיבורים אישיים.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:

Songs: Ohia – Farewell Transmission
Songs: Ohia – An Ace Unable To Change
Songs: Ohia – I’ve Been Riding With The Ghost
Songs: Ohia – Lioness
Songs: Ohia – Just Be Simple
Songs: Ohia – Blue Chicago Moon
Songs: Ohia – Almost Was Good Enough
Magnolia Electric Co. – Such Pretty Eyes For A Snake (Live 2003)
Songs: Ohia – The Old Black Hen
Magnolia Electric Co. – Hammer Down
Songs: Ohia – Peoria Lunch Box Blues
Jason Molina – It’s Easier Now
Songs: Ohia – John Henry Split My Heart
Molina & Johnson – 34 Blues
Songs: Ohia – Hold On Magnolia
Songs: Ohia – The Big Game Is Every Night
Jason Molina – Shadow Answers the Wall
Songs: Ohia – From The Heart

ג'ייסון מולינה
Permanent link to this post (234 words, 2 images, estimated 56 secs reading time)
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי ינואר: פתיחת שנה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי סיכום שנת 2022, הגיע הזמן לפתוח רשמית את 2023 וההתחלה של השנה הזו הייתה גדושה באלבומים חדשים ויפים. אז הנה שישה מהם שבלטו לי במיוחד בינואר, עם כמה קולות נשיים אהובים, קאמבק אינסטרומנטלי והוצאת ארכיון לאלבום אדיר.

Meg Baird – Furling

מג ביירד Furling

פותחים עם האלבום שהכי ציפיתי לו בפתיחת השנה הזו, ושגם סיפק את כל אותן הציפיות. אלבום הסולו החדש של מג ביירד. חברת ה-Espers לשעבר, ששחררה אלבום סולו ראשון מזה שמונה שנים. בזמן הזה היא הספיקה להוציא אלבום אדיר עם ההרכב Heron Oblivion וגם אלבום משותף (ושונה לגמרי באווירה) עם מארי לטימור. אבל עכשיו היא חזרה עם Furling, כשהיא שוב בקדמת הבמה, וזה פשוט נפלא.

עם הפולק המוכר והמרחף שלה, המאוד אקספרימנטלי, חם וסוחף, היא הוציאה פה את אחד הדברים היותר טובים שלה בקריירה. סולו או עם אחרים. לפחות ככה אני חושב כרגע ולא נראה לי זה ממש ישתנה בהמשך השנה ובסיבובים הבאים עליו. הוא פשוט מענג וסיפק לי את כל מה שרציתי לשמוע עם סולו טרי של מג, אחרי הרבה זמן. מהצלילים והקולות שהכי הנעימו לי את החודש הראשון של 2023.




Rozi Plain – Prize








רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: