אפתח עם אלבום השבוע הטרי שעשה לי את השבוע החורפי החולף:
Howlin’ Rain – The Russian Wilds
האלבום השלישי הטרי של Howlin’ Rain, שחיכיתי לו מאז שהכרתי אותם לראשונה לפני 4 שנים. אז יצא אלבומם השני, “Magnificent Fiend”, שהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר שלי של 2008. ההרכב מסאן פרנסיסקו נשמע כאילו לגמרי נשלף משנות ה-70. כאילו הם קפצו בזמן מאותו עשור. ואני מת על זה. תמיד תיארתי אותם כשילוב של Humble Pie פוגשים את The Faces…גם הסולן שלהם, איתן מילר, נשמע כמו הכלאה בין סטיב מריוט לרוד סטיוארט הצעיר.
בעקבות הפוסט שלי כאן מחודש נובמבר הזמינו אותי להתארח בתוכנית הרדיו “בסימן קריאה” (קול ישראל, רשת א’). תוכנית בת שעה בעריכת אפרת בזרקון-שחר על הספר “מועדון קרב” של צ’אק פאולניק.
התוכנית הוקלטה מראש. התארחתי לבד ושוחחתי עם אפרת על הספר והסופר.
למי שמעוניין – התוכנית תשודר ביום שני הקרוב (14.2) בשעה 7 בבוקר ויהיה שידור נוסף ביום שבת (19.2) בשעה 16:00. אפשר להאזין דרך אתר האינטרנט של קול ישראל. כמו כן מיום שני יהיה ניתן להאזין לתוכנית למשך שבוע באתר בכל שעה.
דבר ראשון שיש לציין – חזרתי לארץ אחרי כמעט חודש הופעות בחו”ל שהיה טיול המוזיקה הגדול ביותר שלי עד כה (גם מבחינת אורך וגם מבחינת חוויות מוזיקליות). הפוסט הראשון שלי אבל אחרי החזרה הוא לא על זה. בסופו נחזור לעניין הטיול.
אז ככה:
השבוע, בעודי מנסה להתאקלם בחזרה לעבודה (והמציאות), הגיעה אלי חבילה למשרד. בתוכה היה עותק של הספר “מועדון קרב” (Fight Club) בעברית שידידה יקרה הקשורה למקום הוצאתו שלחה לי, מכיוון שהיא זוכרת את רמת אהבתי למחבר הספר.
חלק ממכרי בהחלט יודעים זאת, אבל הנה זה פה בבלוג בפעם הראשונה לכלל הקוראים (וגם כי זו סיבה טובה ועכשיו תורי אני משער לכתוב כאן על ספרות) – צ’אק פאולניק הוא הסופר האהוב עלי.