ארכיון פוסטים מאת: Tomer82‏

ספיישל 40 שנה ל-Reckoning

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הצלחת אלבום הבכורה, R.E.M המשיכו מיד לבסס את מעמדם כאחד ההרכבים האלטרנטיביים החדשים הטובים בסביבה. עם שורה ארוכה של שירים טריים (שהיו אופציה גם לאלבום כפול) הם הקליטו בזמן קצר את הפולו-אפ של Murmur. הפעם אף יותר משופשפים באולפן ועם איזה שינוי והתקדמות בכתיבה ומלודיות.

התוצאה הייתה Reckoning, ששוחרר בדיוק היום לפני 40 שנה. האלבום השני הנהדר שהוליד שירי R.E.M קלאסים כמו “So. Central Rain” ו-“Pretty Persuation”, יחד עם הרגש האישי של “Camera”, הסאונד החזק האחר של “Seven Chinese Bros” ו-“Rockville” ושאר הקטעים שהרכיבו פולו-אפ מצוין בדרך למעלה של R.E.M לאורך שנות השמונים.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 20 שנה ל-Almost Killed Me

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

זה היה בסביבות 2005/2006, כשנכנסתי ממש חזק לדרייב ביי טאקרס. מספר פעמים בזמן שיחות עם חברים מהקהילה בפורומים, שאלו אותי – “Are you into The Hold Steady too?”בפעמים הראשונות התשובה שלי הייתה לא, אבל אני כנראה צריך. במיוחד בשיחות על שתי הקהילות של הלהקות והמוזיקה שהיא די שונה, אבל יש בה משהו מדבק משותף.

כשהלכתי סוף סוף לבדוק איך נשמעים הצלילים מאחורי השם שנזרק אליי במשך תקופה, ההולד סטדי בדיוק שחררו את האלבום הרביעי שלהם, Stay Positive. אבל רציתי להתחיל מההתחלה. אז קניתי את האלבום ההוא שאפילו לא ידעתי בהתחלה את שמו, כי לא היה כתוב על העטיפה. אותה עטיפה של קולאז’ מסקרן שנראה שלקוח מאיזה לילה מטורף של מוזיקה, שתייה ומפגשים. מהלילות שמדברים עליהם שנים אחר כך.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-Radio City

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שאלבום הבכורה שלהם לא זכה למספיק חשיפה והצלחה, חברי Big Star איבדו בסוף 1972 את כריס בל, שעזב את הלהקה עם האכזבה והידרדרות מצבו האישי. אבל הטריו של אלכס צ’ילטון, ג’ודי סטיבנס ואנדי האמיל המשיכו הלאה, עם כתיבת שירים והקלטות. כש-1973 דפקה על הדלת, כבר היו להם מספר שירים חדשים, אותם ביצעו בהופעות והקליטו בסשנים.

בחודש מאי של אותה שנה נערך גם כנס עיתונאי הרוק בממפיס, בו הופיעו, ואחריו קיבלו קצת חשיפה שהיו זקוקים לה. במהלך אותה שנה, בזמן שכריס בל עובד רחוק על מוזיקה משלו, הם גיבשו עם המפיק ג’ון פריי את השירים שבסופו של דבר יבנו את אלבומם השני. האלבום Radio City ששוחרר בפברואר 1974.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Planet Waves

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל The Times They’re A-Changin

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

ארבעה חודשים בלבד אחרי שסיים להקליט את אלבומו השני, בוב דילן כבר התחיל את הסשנים לאלבום הבא. עם ההפקה של טום וילסון, שירים מקוריים בלבד וסגנון ומבט הרבה יותר רציניים, דילן התיישב להקליט בניו יורק את מה שיהפוך ל-The Times They’re A-Changin. אחד משני אלבומים ששחרר ב-1964 וזה שיבסס אותו סופית כקול של דור.

בוב דילן The TImes

עם שירים מחאתיים, פואטיים, רומנטים וקודרים. עם אי-צדק, טרגדיות מהמציאות, אמונה וגם לב שבור וגעגוע, דילן שחרר לעולם בינואר 64′ את אחד מאלבומיו הקלאסים שעד היום עומד בתור אחד מאלבומי הפולק הטובים והחזקים שנכתבו. לציון 60 שנה ליציאתו, הקדשתי לו בספיישל של שעתיים. בהמשך ישיר לספיישל של The Freewheelin ששידרתי בשנה שעברה. עם הסיפורים, החיבורים האישיים והשירים שנשארו רלוונטיים גם שישה עשורים לאחר מכן.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Grievous Angel

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שחרור אלבום הסולו הראשון שלו, GP, בתחילת 1973, גראם פרסונס גיבה אותו בהופעות בחודשים לאחר מכן, ובאותו הזמן כבר עבד על שורה של שירים חדשים לאלבומו הבא. בקיץ של אותה שנה נערכו הסשנים להקלטת אותו אלבום שני. אלבום שימשיך את החיבור ההרמוני המושלם עם אמילו האריס ואת הקאנטרי-רוק הקוסמי שהוא הביא לשיאו.

אבל פרסונס לא זכה לראות את אלבומו השני, Grievous Angel, יוצא לעולם. כי בספטמבר של 1973 הוא בעצמו עזב את העולם הזה, מוקדם מאוד, בגיל 26. ארבעה חודשים לאחר מותו, Grievous Angel יצא בינואר 1974. עם השירים האחרונים שעבד עליהם ועם המון יופי מוזיקלי שהשאיר אחריו ומורשת שעוד תשפיע על כ”כ הרבה אמנים, שנים אחר כך.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
4

סיכום שנה, הקדמה:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ההוצאות המיוחדות של השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי פוסט הקאברים ופוסט ההופעות של השנה, מגיעים לפוסט הסיכום השלישי, ממש לפני המרכזי. הפעם עם ההוצאות המיוחדות של השנה. היו הרבה כאלו שאהבתי ב-2023, אבל בחרתי 20 לרשימה. עם אלבומי מחווה, EP’s, הוצאות מחודשות/מורחבות, אלבומי הופעה, ארכיון ועוד. ללא דירוג, אלא סדר אלפביתי. בסוף יש גם פלייליסט הרבה יותר גדול, שכולל נציגים בודדים נוספים מעוד הוצאות מיוחדות/סינגלים שיצאו במהלך השנה ולא נכנסו לפוסט. סך הכל קרוב לשלוש שעות של מוזיקה (מינוס יאנג, מיטשל, הולד סטדי ומארק פורד שלא נמצאים בספוטיפיי. אבל יש כאמור עוד הרבה אחרים שנוספו במקומם).

Angel Olsen – Forever Means

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הופעות השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חלק שני בסיכומי 2023 שלי, הפעם עם הופעות השנה. קצת קשה לחשוב כרגע על התקופה הזו, כשיכולנו ליהנות באופן חופשי מהדברים האלה, שאחרי ה-7 באוקטובר נראים כ”כ זניחים וכאילו נלקחו מעולם אחר. אבל אלו הזיכרונות והסיפורים שהיו לי בגיחות המוזיקליות השנה, מתחילתה עד ספטמבר. בחרתי את 10 האהובות, מדורגות. בסוף גם פלייליסט בספוטיפיי עם רגעי השיא מכל אחת.

.10
First Aid Kit – Columbiahalle, Berlin



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

הקאברים של השנה 2023

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אני עוד אכתוב יותר בהרחבה על המצב והמחשבות שהיו לי על הסיכומים השנה. זה יקרה בפוסט המרכזי. אבל כמו כל שנה מאז 2010, החלטתי להמשיך במסורת ולחלוק את כל המוזיקה שאהבתי ב-2023, בניסיון לספק איזו נחמה או בריחה למי שצריכים/ות. אז כתבתי על 100 אייטמים שיגיעו בארבעה פוסטים, כשהאחרון הוא המרכזי והגדול ביותר, עם 50 אלבומי השנה שלי.

אבל מתחילים היום עם 20 הקאברים של השנה. ללא דירוג פה, אלא רשימה אלפביתית, עם מעט טקסט, קישורים לכולם ובסוף יש גם פלייליסט בספוטיפיי עם כולם להאזנה (חוץ מהקאברים של מארק פורד ומריסה נדלר שלא בספוטיפיי, אז הוחלפו שם עם לידיה לאבלס עושה ריילו קיילי וקורט וייל עושה וילקו). שנתחיל בעונת הסיכומים? יאללה.



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: