לקראת סוף סיבוב ההופעות של 1978 בוב דילן התקרב בגדול לנצרות, גילה צד חדש בתוכו והחל לכתוב שירים המושפעים משם, מאמונה ומעולם הגוספל. הוא לא היה בתקופה טובה כ”כ בקריירה כששנת 78′ הסתיימה. הטור דאז לא זכה לשבחים, כמו גם האלבום האחרון שהוציא, Street Legal, והסרט שלו, Renaldo and Clara ששוחרר באותו הזמן. אבל הכל השתנה מספר חודשים אחר כך, בסוף חודש אפריל של 1979, כשדילן הגיע ל-Muscle Shoals, אלבמה, המקום הכי ראוי כדי להקליט את כל השירים החדשים הללו ששלחו עוד כדור מסובב לעבר המאזינים והמעריצים.
תוך פחות משבועיים ב-Muscle Shoals הוא הקליט אלבום שמושפע המון מהקרקע והיסטוריית ההקלטות של המקום הזה (הקרוב מאוד לליבי), מהקרבה והמשיכה לדת החדשה ומהגוספל וה-Soul. האלבום הזה היה הראשון מתוך “טרילוגיית הנצרות” של דילן, הוא סיים את עשור שנות השבעים שלו עם פרק חדש ומרתק של אחת התקופות היותר מעניינות מבחינתי בקריירה שלו.
האלבום הזה שוחרר השבוע לפני 40 שנה וקוראים לו Slow Train Coming.
לכבוד חגיגות הארבעים הקדשתי לאלבום ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה. לו ולכל התקופה המעניינת הזו בדיסקוגרפיה של דילן, בקריירה שלו ועל הבמות. עם כל השירים של Slow Train בצדדים אחרים, התמקדות חזקה על קטעי הופעות מהתקופה (שמינפו לדעתי את השירים הללו בכמה רמות), Outtakes, קטעים נדירים ומסביב לכל התחנה מלאת האמונה והנשמה והמוזיקה הזו של דילן ב-1979\1980.