גארת’ הדסון נפטר אתמול בגיל 87. אחרי מותו של רובי רוברטסון לפני שנתיים, הוא היה החבר האחרון של The Band שנשאר בחיים. ועכשיו כבר לא. כל הלהקה הלכה מאיתנו.

מבחינתי הדסון תמיד היה הנשק הסודי של The Band. הוא היה היחיד שלא כתב שירים או ביצע אותם, אבל תרם המון לסאונד והצלילים של הלהקה, עם הכישרון הרב שלו במספר כלים. במיוחד הקלידים, סקסופון ואקורדיון.

יש הרבה רגעים בהם הצלילים של הדסון בלטו. כמובן ב-Chest Fever ועוד יותר – בהקדמה הארוכה שהוא פיתח לשיר בהופעות, שהפכה ל-The Genetic Method האינסטרומנטלי שלו. הסקסופון המצמרר והיפה לאורך כל הסוף של It Makes No Difference ליד הקול של ריק דאנקו. האקורדיון של When I Paint My Masterpiece, הקלידים שמלווים את All LA Glory לצד ליבון הלם או האורגן והסקסופון ב-Lonesome Suzie של ריצ’רד מנואל.