אתמול התיישבתי לראות את הסרט ששכרתי ב-DVD לסופ”ש, שהוא סרטו האחרון של הבמאי ווס אנדרסון – “Fantastic Mr. Fox”.
אתחיל בלהגיד שהסרט היה נפלא. אמשיך בזה שהסרט לא הגיע לישראל להקרנות רגילות בקולנוע ורק היה פה לאיזו הקרנה או שתיים מיוחדות בסינמטקים. בחודש שעבר הוא יצא ב-DVD בחו”ל (זון 1).
נורא נהניתי ואני חושב שזה העיבוד הקולנועי הטוב ביותר שעשו לספר של רואלד דאל, אחד מסופרי הילדים היותר מקסימים שדרכו בעולם הספרות. אנדרסון (“Rushmore”, “משפחת טננבאום”, “עמוק במים”, “רכבת לדארג’ילינג”), בצורה מאוד מיוחדת, הקים פה לחיים את אחד מהסיפורים הנפלאים הללו.
הסרט עשוי מצויין, המדבבים מעולים (ג’ורג’ קלוני, מריל סטריפ, ווילם דפו וחלק מהשחקנים הקבועים בסרטיו של ווס אנדרסון כמו ג’ייסון שוורצמן, אוון וילסון וכמובן האגדה ששמה ביל מארי) ואין שם רגע מיותר. באמצע הסרט מצאתי את עצמי לבד מול המסך אומר “איזה יופי של סרט”. מיד אחרי זה בסצינה מסויימת התחילו ברקע הצלילים של “Street Fighting Man” של הרולינג סטונס ואז בכלל אמרתי לעצמי “איזה יופי של סרט!!”…:-)