“And if you ever get lonely, just go to the record store and visit your friends”
אני זוכר במדויק את הלילה ההוא. זה היה בחודש מרץ, שנת 2001. כמעט מפורסמים כבר יצא לאקרנים בארה”ב חצי שנה לפני כן. בפרמיירה של פסטיבל טורונטו ואחר כך בהפצה רחבה. אבל לישראל הוא הגיע לבתי הקולנוע רק באותו חודש מרץ. בדיוק בזמן בו הסרט שוחרר גם ב-DVD. בזמנו, הרבה סרטים אמריקאים כבר היו זמינים ב-DVD של זון-1 (זוכרים?) בזמן שהוקרנו פה בקולנוע, או אפילו עוד לא הגיעו לישראל. ובפורמט הזה צפיתי לראשונה בסרט שעמד איכשהו לשנות את חיי. למה לא בקולנוע? אני אגיע לזה עוד רגע.
בתקופה הזו אני הייתי נער אבוד בן 18. בבית, לבד, בלי מסגרת וללא חברים. הדברים שהעסיקו אותי רוב הזמן היו מוזיקה וסרטים. שלוש שנים לפני כן, עזבתי את בית הספר. מקום בו מעולם לא הרגשתי בנוח. התבודדתי, ניתקתי קשר עם כל מי שנחשב אצלי אז “חבר” (רובם לא היו באמת) ובגדול התנתקתי מהעולם. הייתי לבד לגמרי במשך כמה שנים. באותה התקופה הגיע גם החיבור העמוק שלי למוזיקה. שם הוא התחיל. הוא הגיע מבדידות וסקרנות ואיזה מקום כלשהו בו מצאתי את עצמי. עדיין לבד, אבל מוקף בצלילים, הלהקות, האלבומים, האמנים והשירים שהיו בגדול החברים היחידים שלי דאז.
את קמרון קרואו כבר הכרתי וחיבבתי, אחרי שצפיתי בסינגלס וג’רי מגווייר (ל-Say Anything אני זוכר שהגעתי קצת אחרי). ידעתי גם קצת על העבר המוזיקלי שלו בתור עיתונאי מוזיקה, וממה שקראתי הסרט החדש שלו הוא נורא מוזיקלי ומושפע מזה. לקולנוע לא הלכתי בכלל באותה תקופה. כי פשוט לא היה לי עם מי וגם לא היה לי את הביטחון ללכת לבד. פחדתי שיצחקו עלי, יסתכלו עלי ואיכשהו כולם ידעו שאני לבד ואין לי חברים. אז ספריית הוידאו\DVD היתה מקום בו ביקרתי המון.
חזרתי הביתה עם הסרט וחיכיתי לצפות בו בשעות האהובות עלי בתקופה ההיא ועד היום – בלילה. אני זוכר ששאלתי את אחי אם ירצה לצפות איתי, אבל הוא המשיך להתעסק במחשב. אז נכנסתי לחדר העבודה עם מכשיר ה-DVD שלי, הכנתי פופקורן במיקרו ומזגתי מיץ תפוזים. וידאתי שהדלת סגורה עד הסוף שלא יהיה רעש, כי חדר השינה של ההורים היה ממש מול, ואז לחצתי פליי. שעתיים לאחר מכן, כש-Feel Flows של ה-Beach Boys התנגן ברכות על המרקע והכתוביות ירדו, ישבתי ללא תזוזה. כל מה שעבר לי בראש באותו רגע ויצא כלפי חוץ מהפה היה “וואו, איזה סרט מקסים”. אבל מבפנים התחולל משהו הרבה יותר עמוק.