אוקי. ניל יאנג. 70. הקדמה קצרה:

כבר בתחילת השנה חשבתי על איך אני אחגוג את יום ההולדת המיוחד לאחד האמנים הכי אהובים עלי, שגם כתבתי עליו רבות בעבר ופה בבלוג. עלה הרעיון לסיקור קריירה ואיכשהו להביא הרבה מוזיקה, מכל השנים, מכל ההרכבים, הסגנונות והתקופות. אז אחרי עבודה קשה, עריכה, שבירות ראש בבחירות והשקעה רבה, כפי שתמיד עשיתי פה עם יאנג, אני מציג בפניכם את הפוסט החגיגי הזה. שבעים על שבעים – ספיישל סיקור קריירה של ניל. שבעים שירים מתוך שבעים תחנות שונות בקריירה. כרונולוגית, עם המידע, האנקדוטות של כל תחנה וכמובן התוספת האישית.

ניסיתי לייצג את כל מה שניל יאנג הוא בשבילי דרך בחירות השירים; הטובים, הרעים, המושלמים, המוזרים, המוכרים, הנדירים והאהובים עלי. סולו, עם להקה, חשמלי, אקוסטי, כל ההרכבים השונים, ההוצאות והתקופות לכל אורך הקריירה. מהאלבום הראשון עם באפלו ספרינגפילד עד לאלבום האולפן האחרון עם Promise of the Real (מינוס ההוצאה הטרייה של “Blue Note Cafe” שיוצאת רשמית מחר במסגרת ה-Archive Performance Series, שהודיעו עליה מאוחר מדי אחרי שכבר דברים כאן היו מוכנים).

בסוף מצעד שבעים השירים הנבחרים יש גם עוד שיר אישי לשנה הבאה + הטקסט האישי שלי על יאנג לכבוד האירוע + מיקס מטורף שערכתי לסיום החגיגה שמאגד את כל השירים יחד. עכשיו אפשר להתחיל:

1. Burned
מתוך: Buffalo Springfield
תאריך יציאה: דצמבר 1966
אלבום הבכורה של באפלו ספרינגפילד והראשון הרשמי בו מופיע יאנג + שיתוף פעולה ראשון על אלבום עם סטיבן סטילס. חמישה שירים של יאנג נמצאים כאן, אבל הוא תורם את קולו רק לשניים מהם (ריצ’י פוריי שר Lead באחרים).

2. Expecting To Fly
מתוך: Buffalo Springfield Again
תאריך יציאה: אוקטובר 1967
האלבום השני של הספרינגפילד. יאנג תורם שלושה שירים, הפעם גם שר את כולם ואף מעלה את רמתם. שיתוף פעולה ראשון עם ג’ק ניטשה, שמנגן וגם מפיק את האלבום (פלוס עבד עם יאנג על העיבודים של Expecting To Fly).

3. I Am A Child
מתוך: Last Time Around
תאריך יציאה: יולי 1968
האלבום השלישי והאחרון של באפלו ספרינגפילד. בזמן שהאלבום יצא הלהקה כבר התפרקה, וכמו עם הרכבים מאוחרים יותר של יאנג, ספציפית יותר עם סטיבן סטילס, היחסים ירדו ועלו עם אהבה ושנאה. יאנג תרם שני שירים לאלבום (פלוס קרדיט משותף אחד עם ריצ’י פוריי).

4. The Loner
מתוך: Neil Young
תאריך יציאה: נובמבר 1968
אלבום הסולו הראשון של יאנג שיצא בדיוק ביום ההולדת ה-23 שלו. אז מזל טוב היום גם לאלבום שהוציא לדרך את הקריירה של יאנג בתור אמן עצמאי. אלבום הבכורה גם מהווה שיתוף פעולה ראשון עם דיוויד בריגס המפיק, שיהפוך לחבר קרוב של יאנג ויעבוד איתו שנים.

5. Down By The River
מתוך: Everybody Knows This Is Nowhere
תאריך יציאה: מאי 1969
אלבום האולפן השני של יאנג והראשון יחד עם קרייזי הורס, בהרכב ההתחלתי שכלל את דני וויטן, ראלף מולינה ובילי טאלבוט. מייצג את תחילת הדרך של החשמל הבועט בשילוב האלמנטים הרכים יותר ושירים ארוכים בסאונד עם הסוסים כגון Down By The River ו-Cowgirl In The Sand.

6. Helpless
מתוך: Déjà Vu
תאריך יציאה: מרץ 1970
אלבום ראשון יחד עם קרוסבי, סטילס ונאש ושיתוף פעולה נוסף עם סטיבן סטילס. יאנג תרם שני שירים לאלבום והוציא לדרך עוד הרכב שיהיו איתו יחסי On & Off לאורך השנים.

7. Southern Man
מתוך: After The Gold Rush
תאריך יציאה: ספטמבר 1970
אלבום האולפן השלישי של יאנג והשני בו השתתף באותה שנה. התחיל להרים בגדול את קריירת הסולו שלו מבחינה מסחרית. שיתוף פעולה מוזיקלי ראשון עם נילס לופגרן שמנגן באלבום.

8. Don’t Let It Bring You Down
מתוך: 4 Way Street
תאריך יציאה: אפריל 1971
אלבום ההופעה הרשמי הראשון, יחד עם CSNY. לקוח מסיבוב ההופעות שלהם בקיץ 1970. שלושה שירים של יאנג נמצאים בהוצאה הרשמית הראשונה של האלבום (נוספו עוד בגרסה המורחבת שיצאה בשנת 1992).

9. Old Man
מתוך: Harvest
תאריך יציאה: פברואר 1972
אלבום האולפן השישי שהמשיך את ההצלחה המסחררת של יאנג כאמן סולו. מגובה ע”י ה-Stray Gators, הכוללים בין השאר את בן קית’ בשיתוף פעולה ראשון עם יאנג.

10. Words
מתוך: Journey Through The Past
תאריך יציאה: נובמבר 1972
הפסקול לסרט של יאנג בעל אותו השם, שמלא בקטעי הופעה וסצינות ארטיסטיות שונות ומשונות. הפסקול מורכב משירים בתקופת באפלו ספרינגפילד, CSNY וקריירת הסולו. כולל גם כמה קאברים, השחרור הרשמי הראשון של השיר המקורי Soldier וגרסת האולפן הארוכה של Words. שבוע וחצי לאחר שחרור הפסקול, חבר הקרייזי הורס וחברו הקרוב של יאנג, דני וויטן, הלך לעולמו.

11. Last Dance
מתוך: Time Fades Away
תאריך יציאה: אוקטובר 1973
אלבום ההופעה הראשון של יאנג בקריירת הסולו. האלבום הראשון ב-Ditch Trilogy שפתח את התקופה האפלה, דכאונית והסופר-יצירתית בקריירה של יאנג, לאחר המוות של חבריו הקרובים דני וויטן וה-Roadie ברוס בארי. סיבוב הופעות שהציג בהפתעה רוב של שירים חדשים והאלבום היחיד של יאנג שעד היום לא שוחרר רשמית על CD.
• תוספת עומק – לפוסט “הזמן האבוד” שכתבתי לכבוד 40 שנה לצאת האלבום.

12. Revolution Blues
מתוך: On The Beach
תאריך יציאה: יולי 1974
אלבום האולפן החמישי של יאנג והחלק השני ב-Ditch Trilogy מבחינת שחרור רשמי (והשלישי בזמן הקלטה כרונולוגית). מהאלבומים הטובים ביותר והמוזנחים ביותר מצידו של יאנג, אשר מיעט לבצע את שירי האלבום בהופעות, מאז ועד היום.
• תוספת עומק – לפוסט “הנקודה הנמוכה ביותר על החוף” שכתבתי, על ההזנחה של שיריו, האלבום, והבוטלג ב-Bottom Line הקשור אליהם.

13. Ohio
מתוך: So Far
תאריך יציאה: אוגוסט 1974
אלבום האוסף של CSNY הכולל שני שירים של יאנג, ביניהם שחרור רשמי ראשון בתוך אלבום לגרסת האולפן של Ohio, שיר המחאה שיאנג כתב בעקבות אירועי הירי באוניברסיטת קנט סטייט ב-1971.
• תוספת עומק – לפוסט “40 שנה, 4 הרוגים, שיר אחד” שכתבתי על השיר Ohio והאירועים שהובילו לכתיבתו.

14. Love Is A Rose
מתוך: Homegrown
תאריך יציאה: מעולם לא שוחרר.
אלבום הפרידה שיאנג הקליט בסוף שנת 74 ותחילת 75, אחרי סיום היחסים עם השחקנית קארי סנודגרס. כבר היתה עטיפה מוכנה ולא מעט שירים הוקלטו בסשנים שלו, אך לבסוף יאנג השאיר אותו בכספת. הרבה משיריו שוחררו לבסוף באלבומים אחרים וחלקם בוצעו רק בהופעות או לא נשמעו בכלל.
• תוספת עומק – לפוסט “הלב של האלבום שנשבר” שכתבתי על Homegrown, האלבום שנשבר לרסיסים.

15. Human Highway
מתוך: Human Highway
תאריך יציאה: מעולם לא שוחרר.
שיר הנושא מתוך האלבום של CSNY שמעולם לא יצא. הרביעיה החלה להקליט שירים לאלבום ב-1973 עם עוד נסיונות בהמשך, כולל בסוף 1974 לאחר סיבוב ההופעות הגדול שלהם בקיץ. הרבה מהשירים החדשים שניגנו באותו קיץ היו מועמדים ל-Human Highway, בנוסף לשיר הנושא ששוחרר בסוף ב-Comes A Time, השיר Through My Sails שיצא בסוף ב-Zuma ועוד.

16. Albuquerque
מתוך: Tonight’s The Night
תאריך יציאה: יוני 1975
אלבום האולפן השישי שהוקלט כבר ב-1973 ונדחה שנתיים. החלק האחרון ב-Ditch Trilogy מבחינת תאריך יציאה. מכיל מחוות לחברים שהלכו טרם זמנם, דני וויטן וברוס בארי, עם רצועת הלייב של Come On Baby Let’s Go Downtown שהוקלטה עם וויטן וקרייזי הורס ב-1970 ושיר הנושא בו מוזכר בארי. השלד של האלבום הוקלט עם ה-Santa Monica Flyers ב-1973. אותה הקלטה ראשונית (שאמורה להיות טובה יותר אפילו מהאלבום המוכר לנו) מעולם לא שוחררה.
• תוספת עומק – לפוסט “הלילה שלא נגמר” שכתבתי לכבוד 40 שנה ליציאת האלבום.

17. Danger Bird
מתוך: Zuma
תאריך יציאה: נובמבר 1975
אלבום האולפן השביעי והשני שיצא ב-75 אחרי Tonight’s The Night. אלבום ראשון עם ההרכב החדש של קרייזי הורס, שכולל את פרנק “פונצ’ו” סמפדרו שהחליף את דני וויטן. זהו אותו ליין-אפ של קרייזי הורס שקיים עד היום.

18. Long May You Run
מתוך: Long May You Run
תאריך יציאה: ספטמבר 1976
האלבום של ה-Stills-Young Band ושיתוף פעולה נוסף של יאנג עם סטיבן סטילס. באלבום תשעה שירים, בהם חמישה של יאנג וארבעה של סטילס. שחרור רשמי ראשון של שיר הנושא שיאנג כתב על מכוניתו והחל לבצע בהופעות כבר שנתיים לפני כן.
• תוספת עומק – לפוסט “החודש לפני: Long May You Run” שכתבתי על האלבום המשותף, הרקע והסיפור שהוביל אליו, סיבוב ההופעות שיאנג עזב באמצע ויחסי האהבה-שנאה בין יאנג לסטיבן סטילס במשך השנים.

19. (Powderfinger (acoustic
מתוך: Chrome Dreams
תאריך יציאה: מעולם לא שוחרר.
עוד אלבום גנוז של יאנג שהיה אמור לצאת ב-1977. רוב השירים של Chrome Dreams שוחררו לאחר מכן באלבומים American Stars N’ Bars ו-Rust Never Sleeps. האלבום כולל גרסאות מוקדמות של שירים מוכרים, חלקן אקוסטיות לחלוטין. בולטת מהן היא הקלטת הסולו-אקוסטית הראשונה של Powderfinger שיאנג כתב בשביל רוני ואן זאנט ו-Lynyrd Skynyrd, ואפשר להגיד מתה יחד עם התרסקות המטוס של סקינארד ומותו של ואן זאנט.

20. Star of Bethlehem
מתוך: American Stars N’ Bars
תאריך יציאה: מאי 1977
אלבום האולפן השמיני, כולל ברובו שאריות מהאלבומים הגנוזים Homegrown ו-Chrome Dreams. כולל גם הופעות אורח נשיות בדמות קולן של אמילו האריס, לינדה רונסטאט וניקולט לרסון.

21. Deep Forbidden Lake
מתוך: Decade
תאריך יציאה: אוקטובר 1977
אוסף ראשון ליאנג, הכולל שירים מהאלבומים וההרכבים השונים עד אז בקריירה + מספר שירים שלא שוחררו קודם, ביניהם Winterlong והשירים שיאנג כתב בגיל צעיר מאוד; Sugar Mountain ו-Deep Forbidden Lake.

22. Comes A Time
מתוך: Comes A Time
תאריך יציאה: אוקטובר 1978
אלבום האולפן התשיעי שראה את יאנג חוזר לשורשים של פולק וקאנטרי-רוק. רוב השירים הוקלטו עם ה- Gone With The Wind Orchestra, תזמורת של מיתרים ואורחים, ביניהם ניקולט לרסון ובן קית’.
• תוספת עומק – לפוסט “הזמן לחזור אחורה” שכתבתי על האלבום.

23. (Hey Hey, My My (Into The Black
מתוך: Rust Never Sleeps
תאריך יציאה: יוני 1979
אלבום ההופעה עם קרייזי הורס שרובו הוקלט בלייב ב-78 ועבר עריכה כדי להישמע יותר כאלבום אולפן. חצי מהאלבום אקוסטי וחציו השני חשמלי, כולל שתי הגרסאות של My My / Hey Hey שפותחות ונועלות את האלבום.

24. Sedan Delivery
מתוך: Live Rust
תאריך יציאה: נובמבר 1979
אלבום לייב נטו עם קרייזי הורס שהוקלט כולו באוקטובר 78 ומתלווה גם ליציאת סרט ההופעה Rust Never Sleeps ששוחרר קצת לפניו.

25. The Old Homestead
מתוך: Hawks & Doves
תאריך יציאה: אוקטובר 1980
אלבום האולפן העשירי של יאנג. מחולק לשניים, כאשר חלקו הראשון (Doves) מכיל שירים שהוקלטו מוקדם יותר והולכים אחורה לסשנים של Homegrown ו-Chrome Dreams, וחלקו השני (Hawks) מכיל שירים טריים לגמרי.

26. Surfer Joe and Moe the Sleaze
מתוך: Re-ac-tor
תאריך יציאה: אוקטובר 1981
אלבום האולפן ה-11 והראשון עם קרייזי הורס בשנות השמונים. הוא ו-On The Beach שוחררו לראשונה על CD רק בשנת 2003.

27. Transformer Man
מתוך: Trans
תאריך יציאה: דצמבר 1982
אלבום האולפן ה-12 שפתח את התקופה הביזארית והנסיונית של יאנג באמצע שנות השמונים, עם סגנונות מתחלפים ומפתיעים. ב-Trans יאנג גילה את “נפלאות” הסינתיסייזר ועבר למוזיקה אלקטרונית. באלבום גם גרסה אלקטרונית חדשה לשיר Mr. Soul מתקופת באפלו ספרינגפילד.

28. Wonderin’
מתוך: ‘Everybody’s Rockin
תאריך יציאה: יולי 1983
אלבום האולפן ה-13 ותפנית הז’אנרים המפתיעה השניה בשנות השמונים עם מעבר להשפעות רוק’בילי משנות החמישים המוקדמות. מגובה ע”י The Shocking Pinks (ביניהם בן קית’ והבאסיסט טים דראמונד), האלבום כולל גם קאבר ל-Bright Lights Big City של ג’ימי ריד ואת השחרור הרשמי הראשון של השיר ‘Wonderin, שידוע יותר מביצועי הלייב עם קרייזי הורס בשנת 1970.

29. Bound for Glory
מתוך: Old Ways
תאריך יציאה: אוגוסט 1985
תפנית חדה נוספת באלבום האולפן ה-14 עם מעבר לקאנטרי שורשי. מתארחים באלבום כמה מוזיקאים הידועים עם הז’אנר, בולטים בהם וויילון ג’אנינגס ו-ווילי נלסון (שלושים שנה לאחר מכם יאנג ישחרר אלבום שלם עם הבנים של נלסון).

30. Hippie Dream
מתוך: Landing On Water
תאריך יציאה: יולי 1986
אלבום האולפן ה-15 לא מתמקד בז’אנר מפתיע ספציפי, אבל מחזיר את הסינתיסייזר למרכז העניינים, באלבום אולי הכי משעמם מבחינתי בדיסקוגרפיה של יאנג. Landing On Water גם נועל אצלי אישית את שלישיית האלבומים הכי גרועים של יאנג בקריירה, יחד עם Trans ו-‘Everybody’s Rockin שקדמו לו בעשור הזה.

31. Prisoners of Rock N Roll
מתוך: Life
תאריך יציאה: יוני 1987
אלבום האולפן ה-16 והשני עם קרייזי הורס באותו עשור, שש שנים אחרי Re-ac-tor. רוב האלבום הוקלט בלייב מהופעות בנובמבר 86. אלבום שהחל להחזיר את יאנג למסלול אחרי הנסיונות הלא-מסחריים בעליל שהגיעו לפניו.

32. Married Man
מתוך: This Note’s For You
תאריך יציאה: אפריל 1988
מגובה ע”י The Bluenotes באלבום האולפן ה-17, עם רוק קצת יותר נוגה וקודר ונגיעות אפילו של R&B. אלבום ראשון בו השתתף הבאסיסט ריק רוזס ז”ל.

33. Name of Love
מתוך: American Dream
תאריך יציאה: נובמבר 1988
אלבום האולפן השני יחד עם CSNY. יצא 18 שנה אחרי אלבומם המשותף הראשון Déjà Vu. יאנג תרם ארבעה שירים משלו + עוד שלושה בשיתוף עם סטיבן סטילס. האלבום הכי חלש של הרביעיה אם שואלים אותי.

34. Cocaine Eyes
מתוך: Eldorado
תאריך יציאה: אפריל 1989
ה-EP ששוחרר מחוץ לארה”ב. הוקלט בהרכב טריו חד-פעמי ששמו The Restless וכלל את יאנג, ריק רוזס וצ’אד קרומוול (שניגן גם ב-This Note’s For You ואלבומים נוספים בעתיד). ההוצאה כוללת חמישה שירים, כאשר שלושה מהם בגרסאות מוקדמות לפני ששוחררו גם ב-Freedom בהמשך השנה.

35. Rockin’ In The Free World
מתוך: Freedom
תאריך יציאה: אוקטובר 1989
אלבום האולפן ה-18, האחרון של יאנג בשנות השמונים וזה שהחזיר אותו סופית לעניינים אחרי עשור של נסיונות ושינויים. כמו עם Hey Hey/My My ב-Rust Never Sleeps עשר שנים לפני, גם כאן יאנג פותח ונועל את האלבום עם אותו השיר בגרסה אקוסטית וחשמלית. הפעם עם הלהיט של האלבום Rockin’ In The Free World. הגרסה האקוסטית שלו שפותחת את האלבום הוקלטה בהופעה. זו גם פעם שלישית שאותו השיר פותח ונועל אלבום של יאנג, אחרי שעשה זאת גם עם Tonight’s The Night.

36. Love And Only Love
מתוך: Ragged Glory
תאריך יציאה: ספטמבר 1990
אלבום האולפן ה-19 והשישי עם קרייזי הורס. האלבום שפתח את שנות התשעים בגדול, עם חזרה לחשמל והסאונד המלוכלך המוכר עם הסוסים. מבחינתי זה אחד האלבומים הכי גדולים שלהם יחד. השיר האחרון באלבום (Mother Earth) הוקלט בהופעה.

37. Cortez The Killer
מתוך: Weld
תאריך יציאה: אוקטובר 1991
אלבום ההופעה עם קרייזי הורס שהוקלט בסיבוב שגיבה את Ragged Glory בחצי הראשון של 1991. כולל גם את Blowin’ In The Wind של דילן, ש-13 שנה מאוחר יותר יוקלט וישוחרר גם כשיר בונוס בגרסת הדלוקס הענקית של A Letter Home. האלבום הכפול Weld גיבה סרט הופעה ויצא גם במהדורה משולשת עם דיסק בשם Arc, שמכיל 35 דקות מיותרות לחלוטין של פידבק ורעשי גיטרה.

38. From Hank To Hendrix
מתוך: Harvest Moon
תאריך יציאה: נובמבר 1992
אלבום האולפן ה-20 מוצא את יאנג חוזר לסגנון האקוסטי-פולקי, עם סוג-של המשך לאלבום Harvest, שיצא בדיוק שני עשורים לפני כן. הוא גם חוזר לשתף פעולה עם The Stray Gators שליוו אותו באלבום ההוא, רק עם ספונר אולדהאם שמחליף את ג’ק ניטשה על קלידים. שיר הנעילה Natural Beauty הוקלט בהופעה בתחילת אותה שנה.

39. Depression Blues
מתוך: Lucky Thirteen
תאריך יציאה: ינואר 1993
אלבום אוסף שני, שמאגד שירים מאלבומי שנות השמונים בתקופת (הלייבל) גפן. מכיל 13 שירים, כמה מהם בגרסאות ערוכות או בלייב + ארבעה שירים חדשים שמשוחררים כאן באוסף לראשונה. חודש לאחר מכן יצא גם האוסף Greatest Hits שלא ממש חידש כלום בבחירת שיריו.

40. Pocahontas
מתוך: Unplugged
תאריך יציאה: יוני 1993
אלבום ההופעה הרשמי הרביעי של יאנג, במסגרת סדרת ה-Unplugged של MTV. הוקלט מוקדם יותר בפברואר של אותה שנה. ההוצאה כוללת 14 שירים מתוך ה-18 שיאנג ביצע שם. נמצאים כאן שלושה נציגים מהאלבום הטרי Harvest Moon פלוס נציגים בודדים מרוב האלבומים משנות השבעים, בנוסף לשחרור רשמי ראשון של השיר Stringman מ-Chrome Dreams, אותו יאנג ביצע רק פעמים ספורות לפני כן (לראשונה עם קרייזי הורס וה-Stills-Young Band ב-1976).

41. Driveby
מתוך: Sleeps With Angels
תאריך יציאה: אוגוסט 1994
אלבום האולפן ה-21 והשביעי עם קרייזי הורס. אלבום קצת שונה עם הסוסים, כאשר רובו די אפל ומכיל לא מעט מהצד הרך יותר שלהם יחד. שם האלבום, שיר הנושא ועוד קצת מהאווירה הושפעו מהמוות של קורט קוביין מספר חודשים קודם לכן, כאשר קוביין ציטט את Hey Hey, My My של יאנג בסוף מכתב ההתאבדות שלו. היה זה גם האלבום האחרון עם ההפקה של דיוויד בריגס, שעבד צמוד ליאנג הרבה שנים ונפטר ב-1995.

42. Song X
מתוך: Mirror Ball
תאריך יציאה: אוגוסט 1995
אלבום האולפן ה-22 בו יאנג מגובה ע”י חברי פרל ג’אם (מינוס אדי ודר בעיקרון, שנמצא רק בשיר אחד, אותו כתב יחד עם יאנג). בהמשך השנה פרל ג’אם ישחררו את Merkin Ball שמכיל עוד שני שירים מהסשנים של האלבום, שנכתבו ע”י ודר ויאנג מנגן בהם. קצת אחרי יציאתו של Mirror Ball יאנג מגיע לשתי הופעות ראשונות על אדמת ישראל, בירושלים וקיסריה.

43. Dead Man Theme
מתוך: Dead Man
תאריך יציאה: פברואר 1996
הפסקול לסרטו של ג’ים ג’רמוש בכיכובו של ג’וני דפ. יאנג הלחין את הפסקול המלא של הסרט. ג’רמוש המשיך את שיתוף הפעולה עם יאנג באותה שנה, כאשר ביים את סרט ההופעה של ניל וקרייזי הורס – Year of the Horse.

44. Big Time
מתוך: Broken Arrow
תאריך יציאה: יולי 1996
אלבום האולפן ה-23 והשמיני עם קרייזי הורס, בעל אותו השם כמו השיר של יאנג מתקופת באפלו ספרינגפילד והחווה הגדולה וביתו ב-רדווד, קליפורניה. מבחינתי אחד האלבומים היותר Underrated של יאנג, במיוחד עם הפתיחה החזקה של שלושת השירים הראשונים. באלבום גם קאבר לג’ימי ריד – Baby What You Want Me To Do, שהוקלט בהופעה מוקדם יותר ב-96. בהוצאת התקליט של האלבום נמצא גם שחרור רשמי של השיר Interstate, אותו יאנג ביצע רק בהופעות עם ה-International Harvesters ב-1985.

45. Barstool Blues
מתוך: Year of the Horse
תאריך יציאה: יוני 1997
אלבום הופעה עם קרייזי הורס שמתפקד גם כפסקול הסרט בעל אותו השם, שעקב אחרי סיבוב ההופעות של יאנג והסוסים ב-1996 ובוים ע”י ג’ים ג’רמוש. זה היה האלבום האחרון עם קרייזי הורס בשנות התשעים, לאחר עשור מאוד פורה ביחד. האלבום במובן מסוים גם הוקדש לדיוויד בריגס, המפיק האגדי של יאנג וחברו הקרוב, אשר נפטר ב-95 והרבה משיריו היותר אהובים נמצאים פה. בריגס הפיק את הרוב המוחלט של אלבומי יאנג, מאלבום הסולו הראשון ב-68 עד אמצע שנות התשעים.

46. Slowpoke
מתוך: Looking Forward
תאריך יציאה: אוקטובר 1999
אלבום האולפן השלישי עם CSNY. יאנג תרם ארבעה שירים לאלבום, שעד היום נשאר האחרון של הרביעיה יחד (שהוא לא אלבום הופעה ועם שירים חדשים לגמרי).

47. Red Sun
מתוך: Silver & Gold
תאריך יציאה: אפריל 2000
אלבום האולפן ה-24 שהוא גם הראשון של יאנג בשנות האלפיים ומגיע אחרי ארבע שנים הפסקה מאז קודמו. יאנג חוזר כאן למתכונת אקוסטית רכה אחרי כמעט עשור של אלבומי רוקנ’רול חזקים. כולל שחרור רשמי ראשון של שיר הנושא ושל Razor Love שיאנג החל לבצע את שניהם בהופעות כבר ב-1984.

48. Walk On
מתוך: Road Rock Vol. 1
תאריך יציאה: דצמבר 2000
אלבום ההופעה הרשמי האחרון לפני סדרת ה-Archive Performance Series. לקוח מסיבוב ההופעות עם Friends & Relatives מוקדם יותר באותה שנה. כולל שני שירים ששוחררו פה לראשונה; השיר המקורי Fool For Your Love שיאנג ביצע לפני כן בשנת 88 עם ה-Bluenotes, ואיתו הקאבר ל-All Along The Watchtower של דילן (בביצוע פה עם כריסי היינד), אותו יאנג ביצע גם בשנות התשעים המוקדמות עם Booker T. & The MGs. בנוסף לאלבום יצא גם DVD שליווה אותו – Red Rocks Live, שלקוח משני ערבים ברד רוקס, קולורדו, באותו סיבוב הופעות.

49. Goin’ Home
מתוך: ?Are You Passionate
תאריך יציאה: אפריל 2002
אלבום האולפן ה-25 של יאנג, שפנה קצת להשפעות Soul ורוק רך. כל השירים באלבום חוץ מאחד הוקלטו עם Booker T. & the MG’s. השיר היחיד (והבולט) שלא הוקלט איתם הוא Goin’ Home, שהוקלט עם קרייזי הורס בסשנים בסן פרנסיסקו בשנת 2000. הקלטות שהיו אמורות להוביל לאלבום Toast של יאנג והסוסים, שנגנז.

50. Devil’s Sidewalk
מתוך: Greendale
תאריך יציאה: אוגוסט 2003
אלבום אולפן מספר 26 והתשיעי עם קרייזי הורס. הפעם יאנג הולך על אלבום קונספט ארוך שמספר סיפור. מבחינתי זה אחד האלבומים היותר בולטים בדעות של מעריצי יאנג האדוקים. הרבה אוהבים והרבה גם לא. לי אישית אף פעם לא היתה חיבה גדולה אליו. גם תמיד ראיתי אותו כאלבום הראשון מתוך שלושה בעשור+ אחריו שיוצאים ברובם נגד תאגידים ומכילים אמרות פוליטיות (האחרים הם Living With War ו-The Monsanto Years). האלבום שוחרר גם בגרסאות שונות עם בונוס DVD של יאנג מבצע את האלבום סולו בהופעה או עם קרייזי הורס. היה זה גם בזמנו האלבום האחרון עם הסוסים למשך כמעט עשור.

51. No Wonder
מתוך: Prairie Wind
תאריך יציאה: ספטמבר 2005
באלבום האולפן ה-27 יאנג חוזר לשורשים של הפולק\קאנטרי עם אחד האלבומים היותר אהובים עלי שלו בשנות האלפיים. תמיד החשבתי את Prairie Wind כחוליה הרביעית באלבומים שחוזרים לז’אנרים האלה בעשורים השונים בקריירה של יאנג, אחרי Comes A Time של שנות השבעים, Old Ways של השמונים ו-Harvest Moon בניינטיז.
כחודש לפני יציאת האלבום, יאנג ביצע אותו לראשונה בשני ערבים מיוחדים ב-Ryman Auditorium האגדי בנאשוויל, עם חברים ואורחים. הערבים האלה הובילו לסרט ההופעה Heart of Gold, אותו ביים ג’ונתן דמי (ומאוחר יותר ישתף שוב פעולה עם יאנג בדוקומנטריים המוזיקליים Neil Young Trunk Show ו-Neil Young Journeys).

52. Living With War
מתוך: Living With War
תאריך יציאה: מאי 2006
אלבום האולפן ה-28 שהוא גם האלבום הכי פוליטי של יאנג, היוצא ישירות נגד הכהונה של ג’ורג’ בוש הבן באותו הזמן והפלישה לעיראק. בסוף השנה יצא גם האלבום Living With War: In The Beginning, שכולל את שירי האלבום המקורי בגרסאות מופשטות ומוקדמות יותר.

53. Everybody Knows This Is Nowhere
מתוך: Live at The Fillmore East
תאריך יציאה: נובמבר 2006
החלק הראשון ששוחרר מתוך ה-Archive Performance Series, סדרת הופעות של יאנג מכל השנים שהחלה את דרכה באותה שנה. בחלק הנוכחי הקלטה מתוך שני ערבים של יאנג וקרייזי הורס ב-Fillmore East האגדי במרץ 1970. ההוצאה כוללת שחרור רשמי ראשון לשני שירים בגרסתם המקורית בביצוע של ניל והסוסים; Winterlong, שקודם לכן יצא בגרסת אולפן באוסף Decade, ואיתו ‘Wonderin שיצא קודם לכן בגרסת אולפן שונה באלבום ‘Everybody’s Rockin.
• תוספת עומק – הפוסט “ארכיון הזהב” שכתבתי ומסקר את כל החלקים בסדרת ה-Archive Performance Series.

54. Cowgirl In The Sand
מתוך: Live at Massey Hall 1971
תאריך יציאה: מרץ 2007
חלק נוסף בסדרת ה-Archive Performance Series, הפעם עם הקלטת סולו משתי הופעות של ניל ביום אחד, בינואר 1971. מבחינתי זו אחת ההוצאות המושלמות ביותר בדיסקוגרפיה של יאנג ומוצר חובה בכל בית. בין הגרסאות האקוסטיות המושלמות האחרות, ההוצאה כוללת גם שחרור רשמי ראשון של השירים Bad Fog of Loneliness ו-Dance Dance Dance.

55. Spirit Road
מתוך: Chrome Dreams II
תאריך יציאה: אוקטובר 2007
אלבום האולפן ה-28 ששמו רמז על היותו אלבום המשך ל-Chrome Dreams, האלבום הגנוז משנת 1977. מתפקד אצלי כאחד האלבומים הכי טובים של יאנג בשנות האלפיים ושילוב נהדר בין שירים רכים ואקוסטיים לבין רוקנ’רול חשמלי חזק ונותן בראש. האלבום כולל גם שחרור רשמי ראשון לשירים Boxcar ו-18 הדקות של Ordinary People, שבוצעו לפני כן בהופעות בסוף שנות השמונים.

56. After The Garden
מתוך: Déjà Vu Live
תאריך יציאה: יולי 2008
אלבום הופעה עם CSNY הלקוח מסיבוב ההופעות שלהם יחד Freedom of Speech בקיץ של 2006. כל השירים של יאנג כאן לקוחים מהאלבום Living With War (אותו הם גיבו באותו סיבוב), יחד עם כמה וכמה שירים קלאסיים של קרוסבי, סטילס ונאש. זה היה גם סיבוב ההופעות האחרון שלהם יחד בתור רביעיה.

57. Birds
מתוך: Sugar Mountain – Live At Canterbury House
תאריך יציאה: דצמבר 2008
החלק השלישי בסדרת ה-Archive Performance Series (והראשון בסדר הכרונולוגי של ההקלטות). לקוח משני ערבי סולו של יאנג בנובמבר 1968, קצת לפני יציאת אלבום הסולו הראשון שלו. רוב השירים לקוחים מאותו אלבום בכורה והתקופות בבאפלו ספרינגפילד.

58. Hit The Road
מתוך: Fork In the Road
תאריך יציאה: אפריל 2009
אלבום האולפן השלושים ואחד מאלבומי הנושא הבינוניים האלה שיאנג שיחרר בשנות האלפיים. חלק מחבבים, חלק לא ממש. הפעם אלבום שמושפע ממכונית הלינקולן הפרטית שלו, אנרגיה חשמלית ומכוניות בכלליות…מייצג בשבילי די טוב את הצד המוזר\מפתיע של יאנג בעשור וחצי האחרוi, עם אלבומי בזק כאלו על הדרך, שגם אם הם לא ממש טובים, אתה יודע שזה יאנג שעושה ומשחרר מה שבא לו בכל רגע נתון. בדרך כלל גם האלבום שמגיע אחרי דבר כזה הוא שונה לחלוטין מקודמו. היה זה גם שיתוף פעולה אחרון באלבום עם המוזיקאים והחברים הוותיקים בן קית’ וריק רוזס. קית’ נפטר ב-2010 ורוזס ב-2014.

59. Everybody’s Alone
מתוך: The Archives Vol. 1 1963–1972
תאריך יציאה: יוני 2009
הקופסא המיוחלת שהיתה שנים בעבודה, סוף סוף יצאה באמצע שנת 2009. החלק הראשון במספר קופסאות מטורפות שכאלו שאמורות לסקר את כל הקריירה של ניל יאנג. החלק הראשון הזה שייך לעשור הראשון בקריירה של ניל ומכיל תשעה CD/DVDs עם המוני חומרים שלא יצאו קודם, כעשרים שירים שמשוחררים לראשונה, לרבות מהשנים הממש מוקדמות, עם ה-Squiers ועוד לפני תקופת באפלו ספרינגפילד. כלל גם שחרור ראשון של הסרט Journey Through The Past על DVD. בגדול, קופסא שהיא מכרה זהב שמלאה בכל טוב וחובה בכל בית של מי ששוחה ממש עמוק עם ניל יאנג.

כבר שש שנים עברו מאז והקופסא השניה עדיין לא נראית באופק (גם הגיעו אלי שמועות השנה שכל העסק ממש מתעכב). בעיקרון הבאה בתור היא הדבר שאני מחכה לו הרבה יותר. הקופסא שתתמקד בשנים 73 עד סוף אותו עשור, עם כל מה שנמצא שם ואמור לראות סוף סוף אור יום. כמו האלבומים הגנוזים Homegrown ו-Chrome Dreams, ההקלטה האלטרנטיבית של Time Fades Away 2, אולי ההקלטה הראשונה של Tonight’s The Night ועוד המון מוזיקה מתוך השנים האהובות עלי ביותר בקריירה של יאנג.

60. Sugar Mountain
מתוך: Live At The River Boat 1969
תאריך יציאה: יוני 2009
קופסת הארכיון הראשונה כללה גם את כל חלקי ה-Archive Performance Series שיצאו עד אז + חלק חדש, Live at the River Boat, שהוקלט בערבי סולו של ניל בפברואר 1969 בטורונטו. רוב השירים חופפים עם אלו של Live At Canterbury House, מכיוון שהפרידו בין ההקלטות רק שלושה חודשים. אך החלק הנוכחי מכיל גם דברים שונים, כמו השחרור הרשמי של השירים\קטעים Whiskey Boot Hill ו- The 1956 Bubblegum Disaster שבוצעו פעם אחת ויחידה באופן די ספונטני, בנוסף לביצוע נדיר של I’ve Loved Her So Long מאלבום הבכורה שבוצע רק 8 פעמים בקריירה, כולם בשנת 69.

61. You And Me
מתוך: Dreamin’ Man Live ’92
תאריך יציאה: דצמבר 2009
ההוצאה השלישית של יאנג בשנת 2009, אחרי Fork In The Road וקופסת הארכיון. החלק החמישי ב-Archive Performance Series שהפעם לקוח מהופעות סולו ב-1992 וכולל ביצועי לייב מופשטים לכל עשרת השירים של האלבום Harvest Moon. רוב השירים לקוחים משני ערבים בספטמבר 92, קצת לפני ש-Harvest Moon שוחרר.

62. Walk With Me
מתוך: Le Noise
תאריך יציאה: ספטמבר 2010
אלבום האולפן ה-31 של יאנג, בו הוא משתף פעולה עם המפיק דניאל לנואה. אלבום סולו, ללא שום להקת גיבוי, כשרובו מציג את יאנג לבדו על חשמלית עם אפקטים והפקה די מעניינת וטובה של לנואה. מתפקד אצלי כאחד מהאלבומים החיוביים והמקוריים של יאנג בשנות האלפיים. כולל גם שחרור רשמי ראשון של השיר Hitchhiker, אותו יאנג ביצע בהופעות כבר ב-1992.

63. Grey Riders
מתוך: A Treasure
תאריך יציאה: יוני 2011
החלק השישי של ה-Archive Performance Series. לקוח הפעם מהופעות בשנים 84-85 עם ה-International Harvesters, מסביב לאלבום Old Ways. לא פחות מחמישה שירים שוחררו פה בפעם הראשונה, בהוצאה שמכילה כמה וכמה פנינים מאותה תקופה.

64. Clementine
מתוך: Americana
תאריך יציאה: יוני 2012
אלבום האולפן ה-32 והראשון מזה תשע שנים עם קרייזי הורס. אלבום קאברים של יאנג והסוסים בו הם לוקחים שירי פולק ישנים נורא ומכניסים בהם את הלכלוך והחשמל שמזוהה איתם. כולל את הגרסה שלהם ל-This Land Is Your Land של וודי גאת’רי, אותו יאנג ביצע סולו לראשונה ב-1987 בשנה השלישית של Farm Aid.

65. Ramada Inn
מתוך: Psychedelic Pill
תאריך יציאה: אוקטובר 2012
אלבום האולפן ה-33 שהיה מבחינתי הקאמבק האמיתי עם קרייזי הורס, באלבום ה-11 שלהם יחד. אצלי הוא אחד הטובים ביותר שלהם. Psychedelic Pill מתפקד גם כאלבום האולפן הכפול היחיד של יאנג, הכי ארוך שלו (כמעט שעה וחצי) וכולל גם את השיר הכי ארוך בקריירה של יאנג עם פתיחת 27 הדקות של Driftin’ Back. הוא סיפק לי את כל הגעגוע לסאונד המחוספס והג’מג’ומים הארוכים שלהם. משהו שלא היה באלבום מאז שלושת שירי הפתיחה של Broken Arrow ב-1996.
• תוספת עומק – הפוסט “Here We Are In The Years” שכתבתי על האלבום והחזרה האמיתית של יאנג וקרייזי הורס יחד.

66. See The Sky About To Rain
מתוך: Live At The Cellar Door
תאריך יציאה: דצמבר 2013
החלק השביעי שיצא כחלק מה-Archive Performance Series. הקלטה ממספר ערבי סולו בוושינגטון, שהיוו הכנה לקראת שתי הופעות ב-Carnegie Hall בניו יורק בסוף שנת 1970. אלו היו ההופעות הראשונות של יאנג לאחר שחרור האלבום After The Gold Rush והן כללו ביצועים ראשונים לשירים, Bad Fog of Loneliness, After The Gold Rush, See The Sky About To Rain ו-Old Man (שנה ומשהו לפני היציאה של Harvest). כולל גם את גרסת הפסנתר של Cinnamon Girl.

67. Needle of Death
מתוך: A Letter Home
תאריך יציאה: אפריל 2014
אלבום האולפן ה-34 של יאנג שהיה עוד כדור מסובב לעבר מאזיניו. הפעם אלבום סולו של קאברים, שהוקלט בתא מיוחד עם סאונד Lo-Fi באולפן של ג’ק ווייט בנאשוויל. בחירת הקאברים פה נפלאה מבחינתי, אבל זה אלבום שקשה לי מאוד לשמוע בגלל הגימיק והקונספט עם הסאונד הישן והגרוע. בין הקאברים פה נמצאים שירים של פיל אוקס, גורדון לייטפוט, ברט ג’אנש, טים הארדין, דילן ועוד.
• תוספת עומק – הפוסט “על מכתבים, שינויים ואהבות אחרות” שכתבתי, שמסביר דרך האכזבה מ-A Letter Home למה הוא סיבה מובהקת לאהבה שלי כלפי המוזיקה של יאנג בכלליות והעניין שהוא תמיד משאיר, לטוב ולרע.

68. Pushed It Over The End
מתוך: CSNY 1974
תאריך יציאה: יולי 2014
עוד קופסא מיוחלת ששנים היו ספקולציות שאולי תצא והעניין נדחה. עד השנה שעברה, בה קיבלנו את ההוצאה הגדולה מסיבוב ההופעות שלCSNY בקיץ של 74. שלושה דיסקים עם 40 שירים מהמיטב של הסיבוב הענק של הרביעיה, בדיוק 40 שנה אחרי. ההוצאה כוללת 14 שירים של יאנג, ביניהם כאלו שהיו אמורים להיות באלבום הגנוז Human Highway. חמישה מהם שוחררו פה רשמית לראשונה. בנוסף יש גם שני שירים מ-On The Beach ששיריו כמעט ולא בוצעו בהופעות אחרי הקיץ ההוא.
• תוספת עומק – לפוסט “הקיץ שהיה וכמעט היה” שכתבתי, שם באמצע הרחבתי יותר על ההוצאה וסיבוב ההופעות ההוא.

69. When I Watch You Sleeping
מתוך: Storytone
תאריך יציאה: נובמבר 2014
אלבום האולפן ה-35 של יאנג, הפעם עם שירים חדשים שהוקלטו יחד עם Orchestra ותזמורת ג’אז עם שלל נגנים. האופן המיוחד של האלבום מגיע במהדורה הכפולה שלו, עם דיסק נוסף אשר כולל את כל השירים בהקלטת סולו אקוסטית. אלבום שנעל שנה עמוסה עם שלוש הוצאות בעיקרון, אחרי Letter Home והמארז 74 עם CSNY.

70. Big Box
מתוך: The Monsanto Years
תאריך יציאה: יוני 2015
אלבום האולפן ה-36 והאחרון לרגע זה, שיצא לפני חמישה חודשים. הפעם עם Promise of the Real – הבנים של ווילי נלסון בתור להקת הגיבוי. עוד אלבום קונספט בעיקרון, שממשיך אצלי את סגנון האלבומים Greendale / Living With War / Fork In The Road לפניו. הפעם יוצא בחלקו נגד התאגיד Monsanto וסטארבקס. חלק מהיציאות הללו מעצבנות, אבל באלבום לא מעט קטעים טובים, במיוחד בגלל להקת הגיבוי שמצליחה אפילו להזכיר את האווירה עם קרייזי הורס בחלק מהזמן. עוד אלבום שמציג את יאנג ההפכפך ואת השינוי הגדול בין אלבום לאלבום לאורך שנות האלפיים ו-15 השנים האחרונות.

——————————————————————————————————————–

פה בעיקרון הייתי אמור לסיים, אבל ניל יאנג זה דבר כ”כ אישי אצלי, שאני חייב גם משהו ממני. אז הנה הניל יאנג שלי עם עוד שיר לשנה הבאה וכמה מילים על ציון הדרך…

71. Thrasher
מתוך: ה-Wang Theatre בבוסטון. הדרן, שיר אחרון.
תאריך הקלטה: אוקטובר 2014
כשניסיתי לחשוב איזה שיר של יאנג להביא מהצד האישי שלי, הראש התפוצץ. זה יותר מדי קשה. הרשימה של השירים הכי אהובים ארוכה מדי. בהתחלה חשבתי על השניים שתמיד היו יותר קרובים לליבי; Pardon My Heart, שהיו לי איתו תקופות מאוד קרובות והשארתי אותו בסוף לגמרי מחוץ לפוסט הזה, ואיתו Expecting To Fly ששמתי כבר בהתחלה עם הספרינגפילד. שיר שחלק ממנו תמיד איתי על יד ימין (עם התווים של פתיחת השיר האהובה עלי של יאנג). אבל ויתרתי והלכתי על החוויות הממש קרובות, אלו שהייתי בהן. ההופעות.

גם שם היה סופר קשה. חוויתי כ”כ הרבה רגעים ענקיים וקסומים בהופעות של יאנג שנכחתי בהן. המון Highlights. אם זה לראות את קרייזי הורס וניל מבצעים מולי שירים כמו Hey Hey, My My, Powderfinger ו-Roll Another Number. פתיחת הופעה עם 25 דקות של Down By The River. עוד גרסת 25 דקות של Love to Burn. לתפוס ביצועים נדירים לשירים כמו Barstool Blues, Love In Mind, You And Me ו-Red Sun. לחוות בגרסאות הסולו של Southern Man, Ohio ו-Mellow My Mind. לראות אותו מבצע שלושה שירים חדשים בפעם הראשונה, ובכלליות לראות את Cortez ואת Only Love Can Break Your Heart ואת Pocahontas ואת Harvest Moon ואת On My Way Home ורבים אחרים…אבל אז פשוט הבנתי שהחוויה האישית הגדולה ביותר עם יאנג היא כל פעם האחרונה. זאת שנמצאת לך בראש באופן הכי טרי. אם זה האלבום האחרון ששמעת שוב, משהו חדש לגמרי שתפס אותך, איזה שיר שחזר אליך אחרי שנים והתאהבת בו מחדש, או צליל אחרון בהופעה.

יצא שהזיכרון הכי טרי שלי עם יאנג בהופעות הוא גם אחד ה-Highlights הכי גדולים שלי איתו בכלליות בלי קשר. אז זו בחירה די ברורה. בשנה שעברה ראיתי את יאנג במספר הופעות סולו מרהיבות. את האחרונות הוא סיים עם Thrasher. השיר שבתחילת השנה שעברה חזר להיות מבוצע אחרי 36 שנים. זה תמיד היה אחד השירים היותר אהובים עלי שלו, ולראות אותו מולי היה עוד חלום יאנגי שהוגשם. אחד מבין רבים. זה שיר שמייצג את יאנג הלא צפוי עם החזרה המפתיעה שלו. צד שיש בכל סיבוב הופעות, והיה במיוחד בולט השנה עם Promise of the Real. זה שיר שיש בו כמה משפטים שנורא מתקשרים לי לסיכום כזה וציון נקודה בולטת בקריירה. זה הזיכרון האחרון הכי טרי שלי ממנו ובלי קשר הוא תמיד היה פשוט יפה.

בגיל שבעים, ניל יאנג הראה באופן הכי בולט השנה עד כמה הוא עדיין רלוונטי, מרגש ומלהיב. עם הופעות של שלוש שעות, חזרות מפתיעות של שירים אבודים, נתינה בראש והקול, ההגשה והמילים שעדיין כולם נשמעים נפלא. הוא עדיין מחדש, עושה מה שבא לו, וזה מה שהופך אותו למאוד מעניין. גם בהופעות, סולו או עם הרכבים שונים, וגם באלבומים. בין אם הם טובים או רעים, מוזרים או מרהיבים. לכל אחד יש את היאנג שלו שהוא יותר מחובר אליו. מבחינתי רק שימשיך כל הזמן להשתנות. מאלבום לאלבום ושנה לשנה. יאנג לא עוצר ולא מראה גם סימן שהוא בדרך לשם. ממשיך לעסוק בשלו, לקצור את הרגעים של פעם ובאותו הזמן להסתכל קדימה, ובזמן שמלא “דינוזאורים” מהדור שלו מאבדים מכוחם והרלוונטיות שלהם, הוא ממשיך להפוך את הזמן לחסר משמעות.

חמישים שנה של יצירה והקסם עוד שם בענק. חי, בועט ומפתיע כל פעם מחדש. כל מה שנותר לנו לעשות זה כרגיל, לעמוד שם בצד ולתפוס טרמפ כל פעם שיאנג לוקח אותנו למקום אחר.

לפני 51 שנה בדיוק, ב-12 בנובמבר 1964, איזה ילד מקנדה התעורר ליום הולדתו ה-19 וכתב שיר ששמו Sugar Mountain. שיר על סיום גיל ההתבגרות והרגע הזה שבין התמימות לאמת המפחידה שדופקת על הדלת. הילד הזה בן 70 היום, הוא עבר כבר הכל, אך עדיין התמימות הזו נשמעת דרכו טרייה לגמרי. בין השירים, המילים והצלילים שעדיין גורמים לנו להתרגש כאילו אנחנו ילדים בעצמנו.
מזל טוב, ניל.

But me I’m not stopping there”
Got my own row left to hoe
Just another line
In the field of time
When the thrasher comes
I’ll be stuck in the sun
Like the dinosaurs in shrines
But I’ll know the time has come
“To give what’s mine

——————————————————————————————–

רגע, יש גם מיקס יום-הולדת מיוחד! 70 שירים לאורך הקריירה, ערוכים יחד על-ידי. קרוב ל-6 שעות של ניל יאנג נטו, מכל הקריירה, 1965 עד 2015. מוזמנים להאזין כאן למטה או לגשת לדף ה-Mixcloud שלי

פרויקט יאנג ישוב ב-2016…