בעוד שבוע יגיע פוסט אלבומי השנה המסורתי שלי, עם 50 אלבומי האולפן שעשו לי את השנה. עם מסורת של השנים האחרונות, אני מציג כאן קודם לכן את פוסט החימום, או המנה הראשונה, עם ההוצאות המיוחדות של השנה שלי. כל המארזים, ההוצאות המחודשות או מורחבות, EP’s, לייב, Box Sets וכדומה.
היו השנה האמת המון כאלו שאהבתי ועניינו אותי, ככה שהרחבתי את הפוסט המקדים הזה והכנסתי לכאן 20 הוצאות (או 22 יחד עם עוד צמד שמשוחררים עוד כמה ימים ולא שמעתי עדיין כפי שצריך במלואם). בניגוד לפוסט הראשי, אין פה דירוגים. כן יש הרבה מוזיקה, לינקים והוצאות מעניינות ששוחררו במהלך 2018 שאולי תגלו שפספסתם\ן, או אפילו יגלו אמנים חדשים-ישנים.
אם אוהבים פה משהו או חושבים שאחרים ישמחו לדעת, הרגישו חופשי לשתף ולהעביר הלאה. כמו כן מוזמנים ומוזמנות להגיב לי כאן למטה או בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית.
לא לשכוח לחזור שבוע הבא למנה העיקרית המטורפת פה בבלוג. בינתיים, תיהנו מהמתאבנים:
Adam’s House Cat – Town Burned Down
לראשונה אי פעם שוחררה השנה פנינה גדולה לאוהבי ה-Drive By Truckers. זה קרה בדמות האלבום האבוד של Adam’s House Cat, מה שהיתה הלהקה המוקדמת של מייק קולי ופטרסון הוד הרבה לפני שהקימו את הטראקרס. הם היו בהרכב הזה באמצע שנות השמונים וזה אלבום שהיה אמור לצאת ב-1990 ולא ראה בסוף את אוויר העולם. עד השנה. הוא כולל את השורשים של DBT וההשפעות על הוד וקולי הצעירים לפני הסאונד השואב יותר של האלט-קאנטרי ורוק דרומי של הטראקרס. יש פה סאונד מושפע מהלהקות האלטרנטיביות של האייטיז כמו ה-Replacements והשכנים לאת’נס, ג’ורג’יה – R.E.M.
בין השירים אפשר למצוא פה גם את הגרסאות הממש מוקדמות של Lookout Mountain ו- Buttholeville שנכנסו שנים אחר כך לאלבומים של הטראקרס, פלוס Runaway Train, השיר של Adam’s House Cat שהטראקרס עד היום מבצעים בפעמים נדירות בהופעות שמשוחרר רשמית לראשונה בגרסת האולפן שלו.
Julien Baker, Phoebe Bridgers, Lucy Dacus – Boygenius EP
סופר-גרופ של טריו נשי שהוקם השנה וכולל שלושה שמות מוכשרים של סביבת האינדי הנוכחית; ג’וליאן בייקר ופיבי ברידג’רס ששחררו אלבומים מוצלחים לחוד בשנה שעברה, ויחד איתן לוסי דייקיס, השם האהוב עלי בשלישיה שגם שחררה אלבום מצוין משל עצמה השנה. יחד הן יצרו מקשה יחסית קצרה ונעימה, שמחולקת לשישה שירים עם הרבה חום והסגנון של שלושתן. EP קצת קודר ויפה שכל חובב של השמות לחוד צריך להגיע אליו.
Blitzen Trapper – Furr 10th Anniversary Deluxe Edition
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בטח מכיר את Blitzen Trapper. כל אלבומיהם האחרונים היו אצלי בסיכומים, כולל אחד בשנה שעברה. במהלך השנה החולפת הלהקה חגגה עשור ליציאת Furr. מה שהיה בזמנו אלבום פריצה ונשאר אחד הכי טובים שלהם עד היום. הם עשו זאת עם הופעות מיוחדות וגם עם הוצאת ה-10th Anniversary המחודשת והמורחבת שלו. הוצאה שכוללת שורה יפה מאוד של שירי בונוס ו-Outtakes שלא רק מגדילים את האיכות של האלבום הקלאסי הזה שלהם, אלא גם מזכירים עד כמה הוא נשמע טוב כיום.
Bob Dylan – The Bootleg Series Vol. 15: More Blood, More Tracks Deluxe Edition
השנה השלמתי סופית על המדף את סדרת ה-Bootleg האדירה של דילן עם שתי קופסאות דלוקס יקרות שהיו חסרות לי. זה קרה רגע לפני שהוא שחרר את More Blood, More Tracks, עוד קופסא ענקית ומשובחת עם ציפיה של שנים. האלבום Blood On The Tracks תמיד היה הדילן האהוב עלי. גם כתבתי עליו בעבר בחגיגות 40 השנה שלו. בפעם הראשונה שוחררו בקופסא הנוכחית כל ההקלטות המלאות שהובילו ויצרו את האלבום הזה. עם ארבעת ימי הסשנים של דילן בניו-יורק בספטמבר 1974 וההקלטות הסופיות במיניאפוליס בדצמבר של אותה שנה.
החלק הזה בסדרה מאגד את כל ההקלטות השונות של השירים באלבום, מגרסאות הדמו המוקדמות עד לתוצר הסופי, יחד עם ה-Outtakes של Call Letter Blues (הגרסה המוקדמת של Meet Me In The Morning) ו-Up To Me ששוחרר בעבר בקופסא של Biograph, אבל שייך לפה. לתמונה המלאה, המורחבת והיפה של Blood On The Tracks שמוצגת בשלמותה בחלק ה-15 של סדרת הבוטלג.
(Simple Twist of Faith (Take 1
(If You See Her Say Hello (Take 1
Emmylou Harris – The Ballad of Sally Rose Expanded Edition
בשקט בשקט שוחררה השנה ההוצאה הזו. ככה לפחות הרגשתי. הגרסה המורחבת של האלבום The Ballad of Sally Rose של אמילו האריס, שיצא במקור בשנת 1985. ההוצאה החדשה כוללת דיסק שני עם עשרה שירים מהאלבום בגרסאות הדמו שלהם. זה משהו מאוד יפה ותוספת נאה למי שמכיר את האלבום, אבל לא הסיבה היחידה שאני כותב על ההוצאה הזו כאן. כי הגרסה הזו היא סיבה גם להחזיר לחיים את האלבום הזה מ-85, שלא נחשב ממש מהקלאסים של האריס. אך הוא צריך.
זה אלבום קונספט בעיקרון שאמילו יצרה בשנות השמונים, שבניגוד להרבה מהקלאסים הקודמים, כולל אך ורק שירים מקוריים שלה. כולו מספר סיפור שמושפע באופן חופשי מהחוויות, מערכת היחסים ושיתוף הפעולה המוזיקלי בינה לבין גראם פרסונס ז”ל. והוא יופי של דבר. ה-Expanded Edition שלו היא דרך מעולה להגיע אליו למי שלא מכיר, יחד עם אפשרות להיזכר בהברקה הקצת חבויה הזו של האריס.
(The Sweetheart of the Rodeo (Demo
Gene Clark Sings For You
אוהבי ג’ין קלארק קיבלו השנה מתנה נהדרת. זה קרה בדמות Gene Clark Sings For You, האלבום המופשט שהקליט ב-1967. זה קרה ממש אחרי שעזב את ה-Byrds ועל תחילת קריירת הסולו שלו. קריירה שמלאה באלבומים משובחים והתחילה עם האוצר הנוכחי, שבזמנו היה נשמע יותר כהקלטות דמו ולא ראה את אור היום. יש פה הרבה מהרגש, היופי והכישרון של קלארק שנורא שמחתי לשמוע. מפתיע שהדבר הזה לא שוחרר מוקדם יותר, אבל איזה כיף שקיבלנו זאת ב-2018. הזדמנות נוספת לחזור למוזיקה של קלארק והמוזיקאי המחונן הזה, ועוד לגלות צלילים שלו לראשונה. תענוג.
The Glands – Double Coda
על ההרכב הזה כתבתי בעבר בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית. עוד להקה שאני אוהב שמגיעה מאת’נס, ג’ורג’יה, והוציאה שני אלבומים בשנים 1996 ו-2000 ואז די נעלמה. לפני כמה שנים עשו קאמבק וחזרו להופיע והרבה זמן שחיכיתי שיגיע האלבום השלישי שלהם, שהיו עליו דיבורים. לפני שנתיים נפטר המנהיג שלהם, רוס שפירו, מה שלצערי היה החותם הסופי על אי-הגעתו של אותו אלבום מצופה. אבל לא לגמרי.
השנה, אחרי שני עשורים כמעט של ציפיה, הם שחררו את Double Coda שבעיקרון מתפקד כאותו אלבום שלישי שהוא גם אסופה של קטעים אבודים. יש בו רק קטעים של שפירו מעשרים השנה האחרונות עם The Glands. הרבה דברים שאף אחד לא שמע קודם ופרידה + הנאה גדולה מההרכב הזה. כנראה בשירת הברבור שלו.
Every Time I Listen To A Stranger
Hiss Golden Messenger – Devotion: Songs About Rivers and Spirits and Children
אין ספק ש-Hiss Golden Messenger, או האיש מאחורי השם, אמ.סי. טיילור, מככב בעשור הנוכחי בבלוג. כל אלבומיו האחרונים היו אצלי בסיכומים ו-Lateness of Dancers אפילו היה אלבום השנה שלי פה ב-2014. השנה הוא שחרר קופסא שכוללת הוצאות מחודשות לשלושה מאלבומיו המוקדמים; Bad Debt של 2010, Poor Moon של 2012 ו-Haw, שתפס אצלי את המקום השביעי היפה בסיכום של 2013. זה היה רעיון לא רע לשחרר אותם, אחרי שזכה להצלחה גדולה יותר עם האחרונים. אך האוצר הבולט בהוצאה הזו הוא הדיסק הרביעי ששמו Virgo Fool, שכולל שירים נדירים שלא שוחררו קודם באלבומים. מתנה יפה לאוהדיו, וכמו עם אמילו מקודם, אפשרות אולי לקהל חדש להיכנס לאלבומים הפחות מוכרים.
Sufferer (Love My Conqueror) – from Haw
Jason Isbell – Sirens of the Ditch Deluxe Edition
איזבל שחרר השנה עם The 400 Unit אלבום הופעה שהוקלט בריצת ששת הערבים ב-Ryman של נאשוויל לפני שנה. אבל זה היה אלבום שעוד לפני שיצא כבר אכזב אותי ואפילו הרגיז. מכיוון שיכלו להיות שם לא מעט קטעים טובים מהריצה ההיא, אבל הוא כולל אך ורק שירים משלושת האלבומים האחרונים שאיזבל טוחן אותם בהופעות בשנים האחרונות. ככה שלא היה שם מבחינתי שום ייחוד או משיכה וחבל.
הוצאה אחרת שאיזבל שחרר השנה, קסמה לי יותר, וזו הוצאת הדלוקס של אלבום הסולו הראשון שלו Sirens of the Ditch שיצא במקור ב-2007 מיד אחרי שעזב את ה-Drive By Truckers. אין פה הרבה תוספות, סך הכל ארבעה Outtakes שנוספו, אבל הם יפים ושווים. גולת הכותרת מבחינתי היא השחרור הרשמי הראשון של The Assassin. שיר שפטרסון הוד כתב ואיזבל היה מבצע בהופעות בתקופה עם הטראקרס ואחר כך בתחילת קריירת הסולו. תמיד היה מהשירים היותר אהובים עלי שביצע ושנים רציתי שישוחרר רשמית. גם Whisper משוחרר כאן שהוא שיר נפלא. שניהם מייצגים לי את ג’ייסון איזבל של העשור הקודם שאני קצת מתגעגע אליו כיום.
Jimi Hendrix – Both Sides of the Sky
השנה שוחררה ההוצאה האחרונה בטרילוגיית הקלטות האולפן האבודות של ג’ימי הנדריקס, בדמות Both Sides of the Sky. הפרויקט של המפיק ואיש הסאונד\ארכיון, אדי קריימר. מי שעבד עם ג’ימי על שלושת אלבומי האולפן הראשונים שלו בזמן אמת והוצאות פוסט-מוות לאחר מכן. הטרילוגיה הזו התחילה עם ההוצאה של Valleys of Neptune בשנת 2010, המשיכה ב-2013 עם הפולו-אפ People, Hell and Angels והושלמה כאמור השנה עם החלק השלישי הזה. גם כאן, כמו בקודמים, עוד מבחר הקלטות סטודיו של הנדריקס שקריימר מצא שרובן לא ראו את אור העולם ככה קודם לכן.
בהוצאה החדשה גם יש שני שירים מההקלטות האבודות עם סטיבן סטילס, ביניהן הפעם הראשונה שהוא ניגן את Woodstock (יחד עם ג’ימי) שנה לפני שהשיר שוחרר באלבום הבכורה של CSN ובמקביל ב-Ladies of the Canyon של הכותבת שלו, ג’וני מיטשל. מקווה שיום אחד כל ההקלטות המלאות של הנדריקס וסטילס ישוחררו יחד רשמית. חלקן יצאו פה ושם ולרוב הסתובבו בתור בוטלגים.
בכל מקרה, שלושת האלבומים הללו בטרילוגיה מהווים מארז שלם ויפה של הקלטות פוסט-המוות של הנדריקס באולפן. עם לא מעט קטעים טובים שלא שוחררו בזמן אמת. קריימר אמר שכנראה לא יהיה עוד מה לשחרר מבחינת הקלטות סטודיו, כי הוא די אסף את הכל בטרילוגיה הזו. ומן הראוי שמי שהיה שם בשלושת אלבומי האולפן שג’ימי הספיק לשחרר לפני מותו, יהיה אחראי כיום גם על שלושת אלבומי האולפן האולטימטיביים וכנראה אחרונים של תקופת פוסט-המוות של הנדריקס. כאלו שהושלמו השנה יפה עם ההוצאה הנוכחית.
Neil Young – Roxy Tonight’s The Night Live
אחת מהוצאות הארכיון היותר מצופות מבחינתי שוחררה השנה במסגרת ה-Archive Performance Series האדירה של יאנג. מדובר על הערבים במועדון ה-Roxy בספטמבר 1973, בהם ניל יאנג וה-Santa Monica Flyers הגישו לראשונה את השירים הטריים של Tonight’s The Night, מיד אחרי שהוקלטו באולפן (ושנתיים לפני שיצאו רשמית). ההוצאה חוזרת לערבים המיוחדים הללו, עם יאנג בתקופה אולי הכי אפלה בקריירה, שהושפעה מהמוות של דני וויטן והאבידה היותר טרייה של ברוס בארי.
היה מדהים לשמוע פה את כל השירים הללו שהרגע נולדו. בתיעוד אדיר וביצועים משוחררים, גסים ומעולים, עם כל האווירה הקודרת והמופלאה מבחינת יצירה שאפפה את יאנג בזמנו. כתבתי כבר בהרחבה ובעומק רב על ההוצאה הספציפית הזו. אפשר לקרוא הכל ממש כאן במסגרת פרויקט יאנג של הבלוג.
Otis Redding – Dock of the Bay Sessions
לקראת סוף שנת 1967 לאוטיס רדינג היה בכיס את השיר Sittin’ On The Dock of the Bay שהוקלט בסשנים שהיו אמורים להוביל לאלבום חדש. אבל בדצמבר של אותה שנה הוא נהרג בתאונת מטוס ורק לאחר מותו השיר שוחרר והפך ללהיט. הוא פתח גם את האלבום The Dock of the Bay שיצא חודשיים לאחר מותו. אלבום פוסט-מוות מוצלח, אבל כזה שאיגד כל מיני הקלטות מהשנים האחרונות של רדינג בחיים. השנה שוחררו הסשנים שבנו את האלבום שבאמת היה צריך לצאת בזמנו. עם השירים שהוקלטו בנובמבר-דצמבר 1967.
ה-Dock of the Bay Sessions בונה את האלבום האבוד הזה ולמרות שהשירים הללו שוחררו בעבר במקומות אחרים, הם מאוגדים פה לראשונה במקום בו היו אמורים כנראה להיות. באלבום פוסט-המוות האמיתי שאוטיס רדינג הקליט לפני מותו, זה שהיה אולי בראש שלו והורכב מהסשנים האחרונים של חייו.
R.E.M. At The BBC
מארז די מטורף שיצא השנה ל-.R.E.M שמזכיר לנו את היופי של הלהקה הזו, עם געגועים וחזרה של המון כיף למוזיקה שלהם. על-גבי שמונה דיסקים יש פה הקלטות, סשנים והופעות של הלהקה מביקורים באולפני ה-BBC והפקות של התחנה הבריטית הוותיקה. המון ביצועים בין השנים 1984 עד ל-2008 שמלאים בפנינים, בהתאהבות חדשה בכמה מהם, או התאהבות מחדש. מסוג המארזים שמביאים הרבה כבוד ועומדים גם בתור איזה מסע של האזנה בין הרצועות של ההרכב והמוזיקה האהובה הזו שלו. מההוצאות המפלצתיות ששווה לשקוע בהן, להיזכר, לגלות וליהנות שוב.
(Country Feedback (Live John Peel Session On BBC Radio One, 1998
(Pretty Persuation (Live at Rock City Nottingham, 1984
Richmond Fontaine – Don’t Skip Out On Me
למעשה זו הוצאה שיכלה גם להיות בפוסט אלבומי השנה המרכזי שלי, אבל לא היה לה מקום שם. אז היא פה. גם הרגשתי שמתאים יותר שתהיה מיוצגת בתור משהו מיוחד. ריצ’מונד פונטיין הרכב אהוב נורא שלמעשה שחרר את אלבומו האחרון לפני שנתיים (שגם ביקר אצלי בסיכום 2016). המנהיג של הלהקה הוא ווילי ולאוטין, שהוא מוזיקאי וסופר, ו-Don’t Skip Out On Me הוא למעשה אלבום אינסטרומנטלי שיותר תפקד השנה בתור פסקול לספר החדש שלו העונה לאותו השם. יש כאן את כל הסאונד של ההרכב, עם הרבה פדל-סטיל והרגשה שמייצגת יפה את האווירה בהרבה מהז’אנרים שאני כותב עליהם. קטע הפתיחה פה גם מתפקד כפתיח של התכנית שלי ברדיו הקצה.
השנה גם עיבדו ספר אחר של ולאוטין למסך הגדול עם Lean On Pete. קצת חבל לי ש-Richmond Fontaine שלו כנראה סיימה את דרכה, לפחות כרגע. אבל כבר בתחילת 2019 אמור לצאת האלבום השני של הרכב אחר שלו – The Delines, שאלבום הבכורה שלהם כיכב אצלי בטופ בסיכום של 2014. ככה שיש עוד למה לצפות.
The Skiffle Players – Piffle Sayers EP
החבר’ה הנהדרים של The Skiffle Players ביקרו אצלי לפני שנתיים עם אלבום הבכורה שלהם. השנה הם שחררו את אלבומם השני, אבל עוד לפניו הם הגישו מתנה קטנה ומחממת בצורת ה-Piffle Sayers EP. עם השם המשעשע ומשחק האותיות, ההוצאה הזו כוללת שבעה קטעים שבעצם לקוחים מהסשנים של אותו אלבום הבכורה. כל מיני קטעים שורשיים וניסיוניים שלא נכנסו לאלבום, אבל מצאו בית בצורת הוצאה קטנה שמתפקדת גם כתוספת בונוס לאלבום ההוא וגם כחימום די מגניב לאלבום הטרי המלא והמצוין שיצא השנה (ויגיע בפוסט אלבומי השנה המרכזי).
Songs: Ohia – Love & Work: The Lioness Sessions
במסגרת ההוצאות המחודשות לאלבומים של ג’ייסון מולינה אחרי מותו לפני חמש שנים, שוחרר השנה הדבר הנפלא הזה. אמרתי השנה, למעשה זה שוחרר רק בשבוע שעבר. אבל האזנה אחת רק הספיקה לי כדי לדעת שאני הולך להוסיף את ההוצאה הזו לפוסט הנוכחי. אחרי הגרסאות המורחבות ל-Magnolia Electric Co ו-Didn’t It Rain בשנים האחרונות, אלבומים אחרים של ההרכב או שם הבמה של מולינה, Songs: Ohia, הפעם הגיע תורו של האלבום The Lioness לקבל טיפול דלוקס מורחב ומשופר.
אני אומר משופר, כי זו לגמרי ההרגשה שלי כאן. זה אלבום שיצא במקור בשנת 2000 והאמת שגם היה הראשון בו נחשפתי למוזיקה של ג’ייסון מולינה. תמיד אהבתי אותו, אבל התוספת שקיבל עכשיו בגרסה החדשה ממש מגדילה את איכותו. כי מעבר לתשע הרצועות המקוריות, Love & Work: The Lioness Sessions מצרף עוד 11 שירי Outtakes מההקלטות של האלבום שמגדילים אותו לקבלת תמונה ברורה יותר ליופי ולאווירה שאפפה את The Lioness. בניגוד לתוספת הדמואים (היפים) של שירים כבר מוכרים במהדורה המורחבת של Magnolia Electric, פה אין שום חזרות או שירים מהאלבום במתכונת אלטרנטיבית כלשהי. רק תוספות חדשות ושירים אחרים שלמעשה הופכים את The Lioness לאיזה אלבום כפול, קודר ונהדר, השומר ואף מעלה את רמתו הכללית והאווירה שנשמרת גם ב-Outtakes החדשים-ישנים הראויים.
Strand of Oaks – Harder Love
בשנה שעברה טים שואוולטר \ Strand of Oaks שחרר את Hard Love שהיה אצלי פה בסיכום אשתקד. בתחילת השנה החולפת הוא שחרר תוספת די מגניבה בדמות Harder Love, עם כל מיני קטעים שהוקלטו בסשנים לאלבום ההוא ולא נכנסו אליו. יש פה כמה Outtakes באמת שווים, קטעים מעניינים אחרים ואפילו איזה שני קטעי Jam ארוכים בסטודיו ממש אדירים לדעתי. עם מלא חשמל וניסויים. מסוג הדברים שאני מבין לגמרי למה לא היה להם מקום באלבום אולפן “רגיל”, אבל לחלוטין זקוקים להישמע בהוצאה אחרת, כמו כאן.
ובהקשר אגב להוצאה שהגיע כאן לפני כן. שואוולטר הוא מהמעריצים הגדולים של ג’ייסון מולינה, והשנה הוא גם לקח את זה עוד צעד קדימה, עם חיבור ללהקה של מולינה וחזרה לשיריו. שיתוף פעולה שהניב את .Goshen Electric Co, הפרויקט שלהם יחד שהקליט סינגל ולוקח אותם גם להופיע יחד. חיבור שאני לא רואה מישהו מתאים יותר מ-Strand of Oaks להוביל אותו.
Tom Petty – An American Treasure
לציון שנה בדיוק למותו, יצא המארז הזה שהוא הוצאת פוסט-המוות הראשונה עם המוזיקה של טום פטי. מארז מרובע שחוגג נורא יפה את ההיסטוריה והמוזיקה של טום. יש בו Outtakes שמעולם לא שוחררו קודם, יחד עם גרסאות אלטרנטיביות לשירים, ביצועי לייב ועוד. הכל באופן די כרונולוגי עם הקריירה שלו. היתה לי הנאה עצומה להקשיב לדבר הזה השנה, שלדעתי מספק גם מעריצים גדולים ומעמיקים של פטי וגם את ה-Casual fans. יש פה אוצרות לצד קטעים מוכרים שמוגשים קצת אחרת והוא מתאים לכל סוג של מאזין. כתבתי השנה בהרחבה ולעומק על ההוצאה הזו, אפשר לקרוא עליה כאן.
Various Artists – Johnny Cash: Forever Words
בשנת 2016 פורסם ספר עם שירים וליריקה של ג’וני קאש שלא ראו אור קודם לכן. לספר הזה קראו Forever Words והשנה מספר שירים מתוכו קמו לתחייה בצורת אלבום. זה נעשה עם שיתוף פעולה של שורת מוזיקאים מוכשרים שכל אחד מהם לקח את המילים, כתב בעצמו את המוזיקה והקליט את החזון העצמאי שלו לליריקה האבודה הזו שקאש השאיר אחריו. התוצאה שנשמעת באלבום היא מאוד מגוונת ומעניינת ומוגשת ע”י השמות שהשתתפו בפרויקט כגון כריס כריסטופרסון ו-ווילי נלסון, אלביס קוסטלו, הג’ייהוקס, הטריו הנשי של I’m With Her, אליסון קראוס ואפילו כריס קורנל ז”ל, עם שיר שהקליט ממש לפני מותו. הוצאה מיוחדת שמחזירה את המוזיקה והשירים של קאש לחיים, או בעצם נותנת להם חיים לראשונה ע”י אחרים.
Chris Cornell – You Never Knew My Mind
Rosanne Cash – The Walking Wounded
Waxahatchee – Great Thunder EP
שני האלבומים האחרונים של קייטי קראצ’פילד \ Waxahatchee ביקרו אצלי בסיכומי שנה של 2015\2017. לאחרונה היא הוציאה משהו קצת שונה. את Great Thunder, שהוא EP הכולל שישה שירים מתקופות שונות שהיא הקליטה מחדש, באופן ממש פשוט. עם פסנתר או גיטרה בלבד ואולי תוספות קטנות מעליהם. בניגוד לאלבומי האולפן המלאים, זה לחלוטין הדבר הכי מופשט או שורשי שהיא עשתה ולא פחות יפה מהקלטות קודמות. הוצאה מאוד מינימליסטית שלה, גם בדרך ההקלטה וגם עם האורך. קרוב ל- 18 דקות בלבד של מוזיקה פשוטה ומרגשת של קייטי על הצד הקצת אחר שלה שנעים לגלות.
והנה עוד שתי הוצאות שמשוחררות ממש בסוף החודש הנוכחי, ואם היו יוצאות מוקדם יותר בטוח היו פה גם כן בהרחבה. אז מוסיף בקטנה, כי למרות ההיכרות הקרובה עם האמנים והשירים, לא האזנתי עדיין לאלבומים במלואם בזמן כתיבת שורות אלו:
Neil Young – Songs For Judy
GospelbeacH – Another Winter Alive
ההוצאה של ניל היא חלק חדש נוסף של ה-Archive Performance Series. הפעם עם התמקדות בסטים הסולו-אקוסטיים של ניל במסגרת סיבוב ההופעות האגדי עם קרייזי הורס בנובמבר 1976. כולל שחרור רשמי ראשון אי פעם לשיר No One Seems To Know ועוד כמה ביצועי לייב יחסית נדירים לשירים אחרים.
No One Seems To Know
(גרסה לא רשמית אחרת מאותה שנה, דומה למה שיהיה באלבום)
האלבום של GospelbeacH הוא ההמשך, או התוספת לאלבום מהשנה שעברה Another Summer of Love (שסיים אצלי במקום השני בסיכום 2017). הוא כולל מספר Outtakes משני האלבומים הקודמים, יחד עם מספר קטעי הופעה.