זה היה בסביבות 2005/2006, כשנכנסתי ממש חזק לדרייב ביי טאקרס. מספר פעמים בזמן שיחות עם חברים מהקהילה בפורומים, שאלו אותי – “Are you into The Hold Steady too?”בפעמים הראשונות התשובה שלי הייתה לא, אבל אני כנראה צריך. במיוחד בשיחות על שתי הקהילות של הלהקות והמוזיקה שהיא די שונה, אבל יש בה משהו מדבק משותף.

כשהלכתי סוף סוף לבדוק איך נשמעים הצלילים מאחורי השם שנזרק אליי במשך תקופה, ההולד סטדי בדיוק שחררו את האלבום הרביעי שלהם, Stay Positive. אבל רציתי להתחיל מההתחלה. אז קניתי את האלבום ההוא שאפילו לא ידעתי בהתחלה את שמו, כי לא היה כתוב על העטיפה. אותה עטיפה של קולאז’ מסקרן שנראה שלקוח מאיזה לילה מטורף של מוזיקה, שתייה ומפגשים. מהלילות שמדברים עליהם שנים אחר כך.

החלטתי ללחוץ פליי לראשונה באמצע הליכה ארוכה למסיבת יום הולדת של אחי. הקול של קרייג פין החל להוביל אותי דרך העשורים האחרונים עד לנקודת ה-Meta העצמית והקמת הלהקה שאני בדיוק שומע. ואז הגיע פיצוץ הגיטרות והריפים של טד קובלר שהוביל לחשמל של The Swish, לטירוף של Most People Are DJ’s, מהשירים שהקדימו את זמנם, היופי של Certain Songs עם המיט לוף והבילי ג’ואל ואחד המשפטים הראשונים של ההולד סטדי שדיבר לי ישר ללב:
“Certain songs they get so scratched into our souls”.

אם תשאלו אותי על האירוע שהלכתי אליו בדיוק באותו יום, אני לא אזכור הרבה. אבל אני כן זוכר את כל הדרך אליו עם ההאזנה הראשונה ל-Almost Killed Me, אלבום הבכורה של ההולד סטדי שיצא בדיוק היום לפני 20 שנה. עד כמה חיכיתי לחזור הביתה כדי לשמוע אותו באוזניות שוב ואיך הוא הכניס אותי לעולם מוזיקלי שהפך אחר כך את החיים שלי להרבה יותר מובנים וטובים. מכל מיני בחינות.

האלבום והלהקה שגיליתי ביום ההוא, נתנו לי משהו שלא ממש שמעתי קודם. שילוב של רוק קלאסי עם אינדי-פאנק-רוק. השפעות שנעות בין זפלין ו-Thin Lizzy ל-Husker Du וה-Replacements. עם ליריקה וסיפורים של קרייג פין שגם אמן היפ-הופ היה יכול לזרוק ככה לאוויר, דמויות שחוזרות בשירים ואלבומים והמון אהבה ל-Twin Cities של מינסוטה, ניו-יורק, מסיבות, מפגשים, אהבות צעירות, זיכרונות ולילות כאלה כמו בעטיפה וכמו שהלהקה הזו הביאה לי במציאות שנים אחר כך, כשהשם The Hold Steady כבר היה בשבילי משפחה מעבר ללהקה.

לציון 20 שנה לאחד מאלבומי הבכורה האהובים עליי ביותר בשנות האלפיים ובכלל, שידרתי ספיישל על Almost Killed Me, האלבום שהתחיל את הקריירה של ההולד סטדי. מהניצנים במינסוטה עם Lifter Puller, המעבר לניו-יורק ותחילת הדרך, ההשפעות, החיבורים האישיים וה-Killer Parties שהתחילו בתור שיר סיום והפכו לי למציאות מוזיקלית.

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

Lifter Puller – Double Straps
Lifter Puller – I Like The Lights
Lifter Puller – Lets Get Incredible (Live 1998)
Lifter Puller – Lonely In A Limousine
Punchdrunk – Seven Mile Affair
Song of Zarathustra – Shakes In Pain
The Hold Steady – Milkcrate Mosh
The Hold Steady – Hey Hey What Can I Do
The Hold Steady – Positive Jam
The Hold Steady – The Swish
The Hold Steady – Hot Fries
The Hold Steady – Barfruit Blues
The Hold Steady – Most People Are DJ’s
The Hold Steady – You Gotta Dance (With Who You Came To the dance With)
The Hold Steady – Certain Songs
The Hold Steady – Knuckles
The Hold Steady – Modsto Is Not That Sweet
The Hold Steady – Hotile, Mass.
The Hold Steady – Sketchy Metal
The Hold Steady – Curves And Nerves
The Hold Steady – Sweet Payne
The Hold Steady – Killer Parties (Live 2020)