אחרי סיכום שנת 2022, הגיע הזמן לפתוח רשמית את 2023 וההתחלה של השנה הזו הייתה גדושה באלבומים חדשים ויפים. אז הנה שישה מהם שבלטו לי במיוחד בינואר, עם כמה קולות נשיים אהובים, קאמבק אינסטרומנטלי והוצאת ארכיון לאלבום אדיר.
Meg Baird – Furling
פותחים עם האלבום שהכי ציפיתי לו בפתיחת השנה הזו, ושגם סיפק את כל אותן הציפיות. אלבום הסולו החדש של מג ביירד. חברת ה-Espers לשעבר, ששחררה אלבום סולו ראשון מזה שמונה שנים. בזמן הזה היא הספיקה להוציא אלבום אדיר עם ההרכב Heron Oblivion וגם אלבום משותף (ושונה לגמרי באווירה) עם מארי לטימור. אבל עכשיו היא חזרה עם Furling, כשהיא שוב בקדמת הבמה, וזה פשוט נפלא.
עם הפולק המוכר והמרחף שלה, המאוד אקספרימנטלי, חם וסוחף, היא הוציאה פה את אחד הדברים היותר טובים שלה בקריירה. סולו או עם אחרים. לפחות ככה אני חושב כרגע ולא נראה לי זה ממש ישתנה בהמשך השנה ובסיבובים הבאים עליו. הוא פשוט מענג וסיפק לי את כל מה שרציתי לשמוע עם סולו טרי של מג, אחרי הרבה זמן. מהצלילים והקולות שהכי הנעימו לי את החודש הראשון של 2023.
Rozi Plain – Prize
מי שעוקבות/ים אחרי הבלוג ועדכוני הפייסבוק והתכניות שלי, ידעו כבר כמה אני אוהב את רוזי פליין. חברת This Is The Kit עם קריירת סולו צדדית יפה מאוד. עברו ארבע שנים מאז הסולו הנהדר הקודם שלה, ועכשיו היא ממשיכה אותו עם Prize, שלגמרי נשמע כמו פולו-אפ לקודמו. בצורה מחמיאה. עם פולק בנגיעות אלקטרוניות, משחק של צלילים וצבעים ומוזיקה מלטפת שיכולה לעבוד גם כמשהו עמוק לצלול איתו וגם כמשהו נעים ברקע. רוזי יודעת לעשות את זה היטב בכל מצב.
Complicated
Prove Your Good
Margo Price – Strays
עד כה בקריירה נראה שמרגו פרייס פשוט לא מסוגלת להוציא משהו לא טוב. ולא רק זה, היא גם הולכת ומשתכללת מאלבום לאלבום. Strays הטרי הוא הרביעי שלה, והוא שילוב מצוין של הרוקנ’רול וההתפתחות המוזיקלית שהייתה לה עם קודמו לפני שלוש שנים, יחד עם השירים היותר רגישים ומופשטים שהיו לה גם בתחילת הקריירה. את האלבום הקודם הפיק לה סטרג’יל סימפסון ובחדש מגיע עוד יקיר של הבלוג – ג’ונתן וילסון. שכבר שנים נמצא פה על תקן המפיק עם אלבומים טובים אחרים שאני כותב עליהם.
יחד עם וילסון, מתארחים באלבום גם שרון ואן אטן, מייק קמפבל מה-Heartbreakers והגיטרה המופלאה שלו, ו-Lucius שמוסיפים עוד רגעים נהדרים של שיתופי פעולה. והכל יחד יוצר עוד Home run של מרגו פרייס. שרק תמשיך.
H.C. McEntire – Every Acre
עברו כבר עשר שנים מאז שכתבתי כאן לראשונה על הת’ר מק’נטייר, כשהייתה הסולנית של ההרכב Mount Moriah. לפני חמש שנים היא יצאה לקריירת סולו וכמובן ששני אלבומיה הקודמים ביקרו פה גם. עכשיו מגיע הסולו השלישי, Every Acre, ואמנם הוא לא מחדש יותר מדי, אבל מי שאהבו את מה שעשתה קודם, ימצאו מקום טוב להתנחם בו ולאהוב. והאמת, גם מי שלא מכירות או מכירים אותה, זה אחלה מקום להתחיל בו, כמו הסולואים הקודמים.
הקאנטרי-רוק של מק’נטייר יכול לדבר להרבה. לחובבי פופ, אוהבי רוק, מעריכי אמריקנה ובעיקר לאוהבי מוזיקה כנה, ישר מהלב, אינטימית ועם תשוקה. יחד עם לא מעט רגש, אבל גם שיודעת לתת קצת בראש כשצריך. וכשהכל מגיע יחד אצל מק’נטייר זה תענוג לאוזניים. כמו למשל בשיר Turpentine שמיד על ההאזנה הראשונה הפך לפייבוריט שלי פה.
Turpentine
Rows of Clover
Heavy Blanket – Moon Is
כמו מג ביירד, גם כאן סוג של אלבום קאמבק, הפעם עם הפרויקט Heavy Blanket של ג’יי מסקיס מדינוזאור ג’וניור. הלהקה שהקים עם חבריו מימי התיכון. האלבום הזה יוצא 11 שנים אחרי אלבומם הראשון (ו-9 שנים אחרי האלבום המשותף שלהם עם Earthless). אלבום אינסטרומנטלי עם קטעים חשמליים-מלוכלכים ומלא מהגיטרה של מסקיס. מי שאוהבות/ים את הסאונד של דינוזאור ג’וניור, בהחלט יראו כאן מלא קטעים שנשמעים כמו בסיס לשירים טובים של הדינוזאורים. פרויקט צדדי מגניב של מסקיס, אמנם בלי מילים, אך עם המון מהסגנון שלו הנותן בראש שאפשר להעריך פה אולי קצת בדרך שונה.
Bob Dylan – Fragments: Time Out of Mind Sessions
החלק ה-17 בסדרת הבוטלג של בוב דילן, הפעם עם הסשנים וההקלטות שהובילו לאלבום המופת Time Out of Mind. אחד האלבומים האהובים עליי ביותר של דילן (ומבחינתי הטוב ביותר שלו אחרי 1976 ועד היום). במארז גרסאות אלטרנטיביות מוקדמות של שירי האלבום, ה-Outtakes וגם גרסאות לייב של השירים בשנתיים-שלוש אחרי יציאת האלבום. הוצאה משובחת, במיוחד לאוהבי האלבום הרומנטי-מלנכולי-אפלולי שנעשה באמנות עם המפיק דניאל לנואה.
הקדשתי לאלבום וההוצאה הזו גם ספיישל של שעתיים ברדיו הקצה. אפשר להאזין לו ממש כאן.
Till I Fell In Love With You (Live 1998)
ובהמשך לספיישל על דילן, היו לי עוד שלושה ספיישלים במהלך ינואר. אחד מהם מתוכנן ושניים לצערי לא, שהגיעו כפרידה אחרי מקרי המוות העצובים של תחילת השנה הזו. אז למי שפספסו, ניתן להאזין גם לספיישל הפרידה שלי מדייויד קרוסבי, בנוסף ספיישל הפרידה מג’ף בק, וגם ספיישל 50 שנה לאלבום GP של גראם פרסונס.
עד סיכום החודש הבא. בינתיים מוזמנים/ות לעקוב אחריי כל יום עם עדכונים מוזיקליים בפייסבוק של הרמוניה דרומית, באינסטגרם וגם בטוויטר.