New Multitudes – New Multitudes

אחד הפרוייקטים המעניינים של השנה בינתיים יצא לא מזמן, תחת השם New Multitudes. השם הזה הוא סוג-של סופרגרופ הכוללת רביעיית מוזיקאים טובים ומוכשרים המגיעים כולם מהרכבי “אלטרנטיב” מוצלחים כיום:

ג’יי פרר (Son Volt), וויל ג’ונסון (Centro-Matic), אנדרס פרקר (Varnaline / Space Needle) וג’ים ג’יימס (My Morning Jacket).

הרביעיה הזו לקחה מילים שכתב וודי גאת’רי המנוח שמעולם לא היה בהן שימוש, יצרה להן את המוזיקה, חילקה את הקולות והמלודיות והפכה מילים על דף לשירים ואותם שירים לאחלה אלבום. אפשר להגיד שזה אלבום מחווה, אבל הוא ממש לא כזה. כלומר, הוא כן מביא הרבה כבוד לאותן מילים שמר גאת’רי השאיר אחריו, אבל הוא נשמע כמוצר נקי ומרענן שלקח את הבסיס הכתוב והפך אותו לאלבום גמור וחדש לגמרי.

הבסיס הוא כמובן אמריקנה פולקית ברוח של כותב המילים, אך החבר’ה פה משחקים לא מעט בין הסגנונות שהביאו איתם בהרכבים אליהם הם שייכים. מה שבאמת הופך את הפרוייקט למעניין ולא משעמם.

השנה יהיה ציון יום-הולדת 100 לאותו וודי גאת’רי (שמת ב-67). מחלוצי הפולק האמריקני שהשפיע על רבבות אמנים, השאיר חותם ענק בהיסטוריה של הפולק ושירי המחאה והיה בין השאר האב הרוחני של בוב דילן. זמן מצויין לשחרר לאוויר את האלבום, או הפרוייקט הזה ששמו New Multitudes, שבלי ידיעתו כתב גאת’רי לפני כמה וכמה עשורים ועכשיו הצלילים של אותם מילים מגיעים אליו שם למעלה בקולם של המוזיקאים של היום שיושבים על המורשת שלו. אני בטוח שהוא שומע את זה בחיוך.

האלבום של ה-New Multitudes שוחרר גם במהדורת Deluxe עם דיסק בונוס שני שלמרבה ההפתעה גם הוא מלא ביופי של שירים. אך גם גרסת הדיסק הבודד מספיקה בכדי להעריך את התוצר הסופי הזה.

New Multitudes – Hoping Machine

New Multitudes – Old L.A

—————————————————————————————————–

M. Ward – A Wasteland Companion

עוד אלבום טרי, הפעם עם מילים ומוזיקה של אותו אמן – מת’יו וורד. או בקיצור M. Ward בשם הבמה המוכר שלו. מסוג האלבומים שמקבלים בהם בדיוק מה שמתארים לפני כן. במקרה הזה אלבום סטנדרטי של Ward. שזה דבר חיובי. כי גם בלי להפיל אותי מהכיסא, וורד יודע לעשות אלבומים מוצלחים, עם כמה שירים ממש יפים ומרגשים, קצת עבודת גיטרות טובה עם סולואים קטנים ואווירה מרחפת שכזו שיכולה לסחוף לעיתים. תלוי באיזו תקופה או שעה של היום מאזינים.

לא מעט חברים הגיעו להתארח פה, ביניהם סטיב שלי מ-Sonic Youth, מייק מוגיס מ-Bright Eyes ושותפתו המוזיקלית של וורד לצמד She & Him הלא היא זואי דשאנל. חלקם מורגשים ברצועות באלבום והכתיבה של “A Wasteland Companion”, חלק נבלעים קצת בשירים הקצרים פה. אותם שירים שמי שמכיר את M. Ward יודע שביום רגיל הם לרוב יחלפו לך ליד האוזן בנעימות, אבל ביום אחר בתקופה אחרת הם ייכנסו לך חזק לתוך הלב. זה בערך האפקט של אלבום סטנדרטי תחת השם של M. Ward.

M. Ward – There’s A Key

M. Ward – Me And My Shadow

—————————————————————————————————-

ולשאר עדכונים:

 – ווילי נלסון מוציא חודש הבא אלבום חדש. בין שיתופי הפעולה והקאברים שבו נמצאת גם גרסה מצויינת ל-Just Breathe של פרל ג’אם. בשבילי זה בהחלט טיזר טוב לאלבום.

 – אם כבר בסופר-גרופ עסקינן, אז Trigger Hippy, הרכב שכולל בין השאר את ג’קי גרין, הזמרת ג’ואן אוסבורן ומתופף הבלאק קרואוז סטיב גורמן, הולך להוציא את אלבום הבכורה שלו בקרוב. בינתיים אפשר להוריד ולשמוע שיר ראשון – “Cave Hill Cemetery”.

 – הידיעה המשמחת של השבוע הגיעה אלי באי-מייל עם חדשות של ההרכב North Mississippi Allstars. מסתבר שהאחים לות’ר וקודי דיקינסון (שני שליש מההרכב) הולכים להגיע לישראל בקיץ הקרוב. עדיין אין פרטים, אבל אני הולך בטח לכתוב על זה עוד הרבה.

 גם השבוע עוד מוזיקאי שאני מעריך הלך לעולמו. הפעם זה כריס את’רידג’. הוא היה במצב רפואי לא משהו ונפטר בגיל 65. אתרידג’ היה מוזיקאי מקורב לגראם פרסונס וניגן בהרכבים בהם היה מעורב. היה הבאסיסט של ה-International Submarine Band באלבומם המצויין “Safe as Home” ולאחר מכן  היה חבר ב-Flying Burrito Brothers ומנגן באס ופסנתר באלבומם הראשון “The Gilded Palace of Sin”. אלבום הקאנטרי-רוק המושלם ביותר שנוצר מבחינתי.

הוא עזב את הבוריטוז לאחר האלבום הראשון, אבל חזר שוב לשתף פעולה עם פרסונס מאוחר יותר וכתב איתו את אחד השירים הכי מוכרים (ויפים) שלו – “She”, שנמצא באלבום הסולו הראשון של פרסונס, “GP”.

כמו כן הוא גם ניגן באלבומים גדולים אחרים של דייב מייסון, ג’ין קלארק, ריי קודר וגרהאם נאש.

אסיים את הפוסט עם השיר שהוא היה חלק בכתיבתו. אחד השירים היפים ביותר שנכתבו, לא רק בז’אנר הקאנטרי-רוק, אלא בכלל. שיהיה שבוע טוב בלי מקרי מוות של מוזיקאים חולים…

“…But she sure could sing”