הרגע העצוב הגיע שלשום. ארבעה שבועות אחרי הקאמבק הענק ויציאת האלבום, עם הידיעה שברמן כבר לא איתנו. הוא התאבד ועזב את העולם בגיל 52. שלושה ימים לפני שהיה אמור לפתוח סיבוב הופעות שיגבה את האלבום. הוא סבל מדיכאונות בעבר ואפילו היה ניסיון התאבדות. אבל מי חשב שזה יגיע פתאום עכשיו, בתקופה כ”כ מלהיבה ויצירתית. כאילו הוא תכנן את זה. אלבום יפה וקודר שהפך במודע או לא למכתב פרידה.

Purple Mountains. הקאמבק ומכתב הפרידה הקודר והיפהפה.

במבט על השירים החדשים, אפשר להגיד באופן מצמרר שהכתובת אולי היתה על הקיר. בשמות שלהם והרבה בליריקה לאורך הרצועות שמרכיבות את Purple Mountains. זה אלבום שנפתח עם צמד שירים העונים לשמות That’s Just The Way That I Feel ו-All My Happiness Is Gone. זה מאוד נמצא שם גם בשיר שמגיע אחריהם, Darkness And Cold.

משפטים קודרים ומילים מיוסרות שעטופות במוזיקה יותר מושכת שמטשטשת מעט את המרחק, או אולי דווקא הקרבה שלהם. אבל הם פשוט הולכים ונשמעים כ”כ טוב יחד וזה משהו שאני נורא אוהב באלבום ובכלל במוזיקה של דיוויד ברמן, בזמנו עם ה-Silver Jews ועכשיו בגדול עם Purple Mountains. זה נמצא גם בשיר הסיום Maybe I’m The Only One For Me או באחד הפייבוריטיים הגדולים שלי באלבום, She’s Making Friends, I’m Turning Stranger. שיר שלא מזמן נעלתי איתו את אחת התכניות שלי.

אבל השיר שהכי קפץ לי לראש בקטע מצמרר כשהגיעה הידיעה והעניין שקע, הוא אחד העונה לשם Nights That Won’t Happen. עוד פייבוריט מובהק מהאלבום החדש. שיר יפהפה שנפתח במשפט:

“The dead know what they’re doing when they leave this world behind”

לכל אורכו ברמן שר על המוות שממתין מעבר לפינה, על פרידה, כאב ועל העולם הזה רק כהכנה למה שצפוי להגיע כשנעזוב אותו. או שהוא יעזוב. על לילות שכבר לא יקרו וזמן שלא נבלה יחד יותר.

This world is like a roadside inn and we’re the guests inside”
And death is a black camel that kneels down so we can ride
And when the dying’s finally done and the suffering subsides
“All the suffering gets done by the ones we leave behind

השיר הזה הדהד אצלי לא פעם בהאזנות לאלבום ואתמול בלילה והיום הוא דופק חזק על הלב, כמו מטורף. כמו פרידה שתוכננה מראש. כמו שירת ברבור שבדיעבד כ”כ ברורה פתאום. כמו לילות שכבר לא נבלה עם המוזיקה של דיוויד ברמן, אבל נאזין בהם לצלילים והמילים שהשאיר אחריו. בקריירה המוקדמת ובקאמבק המרהיב, העצוב, היפה והמצמרר שהביא לנו השנה וחתם איתו עכשיו קריירה וחיים.

תודה על המוזיקה ותודה על הלילות.
R.I.P.

On nights that won’t happen”
Time we won’t spend
With each other again
Nights that won’t happen
Never reaching the end
Nights that won’t happen
We can’t even begin
“We can’t even begin

דיוויד ברמן. 2019 – 1967.