גל של אלבומים חדשים שאני מחכה להם יצאויוצאים החודש. שניים מהם לגמרי הפכו את החג להרבה יותר מענג אצלי.
Alabama Shakes – Boys & Girls
אחד האלבומים שהכי חיכיתי להם השנה יצא בשבוע החולף, וזה אלבום הבכורה של Alabama Shakes, ההרכב המצויין שמגיע, כמה מפתיע, מאלבמה (יותר ספציפית Athens שבאלבמה. לא להתבלבל עם הסצינה המוזיקלית של Athens שבג’ורג’יה). אני התוודעתי לאלבמה שייקס במהלך השנה שעברה, בזכות ה-Drive By Truckers המקורבים אליהם וכמה מכרים שלי שם מהדרום שהמליצו עליהם בחום. ה-Shakes פירסמו את עצמם בזכות ההופעות ואף הקליטו ושחררו ב-2011 ארבעה שירים ב-EP שתפס די מהר תאוצה ותיאבון לעוד. אז הנה עכשיו יוצאת המנה העיקרית באלבום ראשון שעונה לשם “Boys & Girls”.
המרכיבים של הלהקה הם רוק ו-Soul משובחים בטוויסט מודרני שלדעתי מביא להם משהו קצת אחר. אפשר להגיד שהם יושבים על השורשים של ה-R&B והנשמה הדרומית של וילסון פיקט וארית’ה פרנקלין ולוקחים את זה צעד אחד קדימה. קשה לעשות היום מוזיקה חדשנית, אבל אפשר להוסיף על ההיסטוריה וההשפעות טאץ’ שהופך את המוזיקה שלך למשהו שמעורר שוב את חוש השמיעה בסקרנות ונותר מעניין. ומעולה. וזה בדיוק מה שהאלבמה שייקס עושים.
הסולנית של ההרכב, בריטני הווארד, נראית ממבט ראשון כאיזה חנונית שבטעות מחזיקה גיטרה. אבל הקול שיוצא לה מהפה…ההרמוניה (הדרומית?…) בין הקול וההגשה שלה, למוזיקה והמילים של הסגנונות המושרשים אצל הלהקה הזאת, די קרובה למושלמת. משהו שם עובד מעולה, ואם היה לי ספק שה-Alabama Shakes הם משהו מגניב לגמרי בשנה שעברה, אז אלבום הבכורה נותן את החותמת הסופית. אני גם שמח לראות שהם כבר מקבלים באז לא קטן בתעשייה. יש מצב ששנים מהיום יציגו את “Boys & Girls” כאחד מאלבומי הבכורה הטובים ביותר בתקופה הנוכחית.
וקישור לשמיעת האלבום המלא בסטרימינג באתר של NPR
—————————————————————————-
Justin Townes Earle – Nothing’s Gonna Change The Way You Feel About Me Now
אלבום השבוע השני שלי הוא לא אלבום בכורה, אלא פשוט החדש של ג’סטין טאונס ארל. אלבומו הקודם, “Harlem River Blues”, היה מהבולטים אצלי של 2010 (ואף נכנס למקום די גבוה ברשימת סיכום השנה שלי דאז). גם הפעם התוצר מספק, למרות שיכל אולי להיות קרוב למושלם מבחינתי אם האווירה המעט מלנכוליתשקטה שלו הייתה שולטת בכל האלבום. מה לעשות, הבן-אדם יודע לעשות את זה מצויין. השלישיית שירים שפותחים את האלבום הם בהחלט כאלו והם מענגים ומלאי רגש בדיוק כמו שצריך. באמצע יש כמה שירים שהם קצת יותר “Up-Tempo” באווירה. לא שהם לא טובים, אבל משהו בי נורא רצה פה שהכתיבה והרגש השקטים ימשיכו עד הסוף.
כמה וכמה שירים ספציפיים של טאונס ארל גורמים חשק לשמוע אותם בוקעים מפטיפון באיזו דירה ישנה במנהטן באמצע הלילה, לבד, עם כוס וויסקי ביד ומחשבות. שיר הנושא הוא בדיוק כזה. כמו עוד כמה מחבריו ב-“Nothing’s Gonna Change The Way You Feel About Me Now”. אלבום עם שם ארוך שכולל מבחר רגעים קצרים של עונג בחצי שעה בלבד בה הוא נמשך.
Justin Townes Earle – Nothing’s Gonna Change The Way You Feel About Me Now
חצי שעה אינטימית של טאונס ארל בתחנת הרדיו KEXP עם מבחר שירים מהאלבום
——————————————————————–
ולעדכונים נוספים:
– ה-Heartless Bastards ביקרו אצל קונאן אובראיין עם “Parted Ways” מתוך האלבום החדש המצויין שלהם.
– ההרכב Grace Potter & The Nocturnals מוציאים אלבום חדש ב-12 ביוני. ביצעו שיר ממנו אצל ג’יי לנו. לא הכי מושך בעולם, אבל נחכה לאלבום.
– עוד ביקור אצל קונאן השבוע, הפעם M. Ward עם ביצוע ל-“Primitive Girl” מתוך אלבומו הטרי.
– פטי סמית’ מוציאה אלבום חדש ב-5 ביוני והנה שיר ראשון ממנו לשמיעה. זוהי ידיעה משמחת, במיוחד בתור אחד שממש אוהב את אלבומיה המאוחרים, אפילו יותר מהישנים. זה יהיה אלבום ראשון מאז “Twelve”, אלבום הקאברים שלה מ-2007, והוצאה ראשונה עם חומר מקורי מאז “Trampin” של 2004. מה שמוסיף למסיבה זה שבאותו היום יוצאים גם האלבומים החדשים של Chris Robinson Brotherhood וניל יאנג וקרייזי הורס.
– טיזר-טריילר מעניין לסרט האקשןמדע בדיוני החדש של ראין ג’ונסון – “Looper”, עם ג’וזף גורדון לויט וברוס ויליס. ג’ונסון ביים קודם לכן את “הנוכלים בלום” שמצאתי חביב ולפניו את “בריק” המעולה (עם אותו ג’וזף גורדון לויט). החדש יוצא בספטמבר.
– משהו אחרון על האלבמה שייקס בפוסט הזה – הנה הביקור הטרי שלהם אצל דיוויד לטרמן אתמול.
ואסיים עם ידיעה קצת עצובה. בתחילת השבוע נודע שחנות המוזיקה “קצת אחרת” הולכת להיסגר סופית. החנות הזו היתה בשבילי סוג-של בית נוסף בכל הנוגע לסיבובי רכישות המוזיקה שלי זה שנים. “קצת אחרת” היא חנות שהייתה הרבה יותר מעוד “חנות”. היא הייתה מקום. מקום שבו אפשר לשבת עם המוכרים על קפה ולדבר מוזיקה, להחליף חוויות עם הלקוחות האחרים וכמובן לצאת משם עם דיסקים ותקליטים של הוצאות ואמנים שלא רואים בחנויות אחרות בארץ.
קצת אירוני שהחנות נסגרת ממש באותו חודש שבו נחגג “Record Store Day”. אירוע שמוקדש במיוחד לחנויות כמו “קצת אחרת”. אני הכרתי חברים ואנשים יקרים בשנים שביקרתי בחנות, אם אלו הלקוחות החוזרים או המוכרים (ובראשם אורי ב”ש בעל הידע הבלתי נגמר ואחד המוכרים הנחמדים ביותר שעמדו מאחורי דלפק בחנות מוזיקה). עצוב לי מאוד שהמקום הזה הגיע לידי סגירה. תמיד עצוב לשמוע על מקומות כאלה, אבל זה במיוחד ככה עם חנות שהכרת אישית מקרוב ורבבות דיסקים ותקליטים על המדפים שלך בבית הגיעו ממנה. החנות תהיה פתוחה עדיין בשבוע הקרוב וגם יש הנחות מסויימות על המוצרים, אז אני ממליץ לכל שוחר מוזיקה לקפוץ בימים הקרובים לפינסקר 41 בתל-אביב ולהגיד שלום ולצאת משם עם איזה אלבום חדש ביד. בתקווה שזה שלום ולא להתראות ונראה את “קצת אחרת” חוזרים מתישהו, אפילו במתכונת שונה.
אקדיש לחנות והנפשות הפועלות בתור סיום את השיר הזה של דיוויד קרוסבי, כי הם ידעו את זה הכי טוב, יותר מכל חנות מוזיקה אחרת שאני מכיר.
“…Everybody’s saying that music is love”