אם לקריירה של סטון גוסארד וג’ף איימנט היה נכנס איזה תסריט אלטרנטיבי מהסוג של “דלתות מסתובבות” או פרק של “?What If”, השאלה והשם של הסיפור הזה מבחינתי היו חייבים להיות “מה היה קורה אם אנדרו ווד לא היה מוצא את מותו בחודש מרץ של 1990?”.
אי אפשר לדעת לאיזה גבהים הם היו מגיעים איתו ועם Mother Love Bone, והאם אדי ודר היה הופך למפורסם או מתעסק בכלל במוזיקה, או האם מייק מק’רידי היה משתף איתם פעולה במפגשים שונים לגמרי. אבל המוות המוקדם של ווד פתח איזה שביל מסוים ביקום המציאותי שלנו, שהוביל לאחד ה-Silver Linings הכי גדולים מבחינתי של עולם המוזיקה. זה שיצר את פרל ג’אם.
זה הוביל לכל האירועים שהתרחשו בשנה וחצי מאז מותו של ווד ועד לסוף הקיץ של 1991. יותר מדויק, עד ל-27 באוגוסט של אותה שנה. היום בו האלבום Ten שוחרר והפיצוץ האדיר והמטורף שקרה איתו ועם הלהקה החדשה של סטון וג’ף. עם אחד מאלבומי הבכורה הגדולים ביותר בכל הזמנים, שהוציא לדרך קריירה ושביל מוזיקלי מדהים שנמשך שלושה עשורים עד היום.
ביום שישי ה-27 לאוגוסט, 2021, בדיוק ביום הולדתו השלושים של Ten, הגעתי לאולפן של הקצה והקדשתי שעתיים ספיישל לאלבום ששינה את הכל. ועשיתי זאת בדרך שלדעתי האישית הכי מתאימה לפרל ג’אם והתרחשות האירועים שהתחילו ממוות והפכו למשהו הכי “חי” שיכול להיות – גרסאות הופעה ודגש על ה-Live. הדרך היחידה גם בה אני מאזין ללהקה כבר לא מעט שנים
היו בספיישל את כל השירים של האלבום, משולבים עם רבים שגם כן שייכים לסיפור וההקלטות של Ten, כולם במקום בו פרל ג’אם מרגישים הכי נוח ועם שילוב של העבר וההווה – השירים של הבכורה ותחילת הדרך מבוצעים בשנים המאוחרות, עם גרסאות הופעה נבחרות ואהובות (ושגם חוויתי על עצמי). והיו גם את הסיפורים כמובן, החיבורים האישיים וחגיגה ענקית מסביב ל-Ten, מלאה חשמל, אנרגיות ורגש.
להאזנה אפשר לגשת לאתר הקצה או לדך המיקסקלאוד שלי, וגם כאן למטה:
פלייליסט:
Once (Live 2016)
Footsteps (Live 2012)
Even Flow (Live 2012)
Breath (Live 2016)
Alive (Live 2012)
Wash (Live 2012)
Why Go (Live 2012)
Black (Live 2012)
Alone (Live 2012)
Jeremy (Live 2014)
Hold On (Live 2009)
Oceans (Live 2018)
State Of Love And Trust (Live 2012)
Porch (Live 2012)
Garden (Live 2016)
Deep (Live 2012)
Release (Live 2012)
Yellow Ledbetter (Live 2012)
Brother -> Dirty Frank
Just A Girl
