לפני תחילת ההופעה ב-Terme di Caracalla היפהפה נערכה דקת דומיה לזכר ההרוגים באירוע הטרור בניס, בלילה שלפני. זו היתה דקה של שקט מופתי שהוציאה לדרך כשלוש שעות רועשות, מרגשות ואינטנסיביות נוספות בטור הענק הזה.

זה כנראה היה הנוף היפה ביותר שחוויתי בהופעה. הקודם אני משער היה בהופעה של ניל בדרזדן לפני שנתיים. זו שנערכה ממש על הנהר ונפתחה עם 26 דקות של Down By The River. המיקום הנפלא היה רקע מושלם לערב הארוך של ניל והחברים ברומא. בין ההריסות והשרידים הישנים שהעיר מלאה בהם. בין היסטוריה ידועה להווה שאין מושג מה יביא. במיוחד בכל הופעה בסיבוב הזה.

דבר אחד כבר היה ידוע לי לפני שהכל התחיל. בצהריים פגשתי חלק מ-Promise of the Real כשיצאו מסאונדצ’ק ואחריהם את ווילי נלסון. האבא האגדי של לוקס ומיקה שהצטרף לטור באיטליה. זה היה מפגש קצר ומאוד מחוייך. הבן-אדם מקסים. היה גם מפגש קצר עם ניל, עם שלום ולחיצת יד. ווילי ניגן איתם בסאונדצ’ק את Okie from Muskogee של מרל הגרד, את On The Road Again שלו ואת Homegrown של ניל שנורא רציתי לראות. ככה שידעתי שהוא יעלה איתם בערב לכמה שירים. גם היו שמועות חזקות שנילס לופגרן יצטרף אליהם. נילס חבר ב-E Street Band של ספרינגסטין שמופיעים פה עם הבוס למחרת, וכמו כן יש לו היסטוריה ארוכה עם יאנג. ניגן והקליט איתו לא מעט לאורך השנים. במיוחד ב-After The Gold Rush ו-Tonight’s The Night.

ההיי-לייט האישי הראשון שלי הגיע באמת עם ווילי, כשעלה באמצע ההופעה מיד אחרי הביצוע של לוקאס ל-Volare, השיר האיטלקי הישן שהוא ניגן על הפסנתר גם בערב הקודם באיטליה. לשמחתי הרבה יאנג, ווילי והחברים התחילו לנגן את ?Are There Any More Real Cowboys. הנציג מאלבום הקאנטרי Old Ways של יאנג מ-85 שאישית תמיד חיבבתי. שמחתי נורא לסמן עוד אלבום שראיתי ממנו משהו בלייב. מיד אחריו נלסון שר את On The Road Again לשמחת הקהל וגם כל מי שהיה על הבמה. ניל חייך אליו כל הזמן.

השיא הבא שלי הגיע בחלק החשמלי המאוחר, אחרי עוד ביצועים אנרגטיים ומהנים של Winterlong, Words, Alabama ו-Powderfinger. מהשירים שלא משנה כמה פעמים רואים אותם, תמיד כיף נורא לחוות שוב. במיוחד האחרון פה. אחריהם יאנג הוביל את Promise of the Real ל–I’ve Been Waiting For You. עוד נציג מאלבום הסולו הראשון שהם החזירו לאחר שנים רבות בטור הזה ולא ראיתי קודם. הופתעתי ממש מהביצוע הזה. תמיד חיבבתי את השיר, אבל מה שהם עשו איתו בלייב כיום פשוט העלה אותו מספר רמות.

מיד אחריו הגיע Mr. Soul שהשלים צמד של שירי ניל ישנים מתחילת הדרך, אחריהם Western Hero ואז עוד שיא גדול בשבילי. זה שהגיע בדמות Vampire Blues. איזה כיף היה לראותו. מהשירים שיותר חיכיתי לתפוס בטור הנוכחי. הוא פתח רצף של שלושה שירים שחוויתי לראשונה, עם After The Garden ו-Country Home מיד אחריו, שהעמיד את השירים שראיתי לייב מ-Ragged Glory על שבע.

בהדרן קיוויתי באמת שנילס לופגרן יעלה, אבל זה לא קרה. ראיתי אותו גם באיזור ההופעה לפני כן, אבל הסתבר שהוא הגיע רק כדי לצפות. גם לא היה את Homegrown. אבל במקומם קיבלנו הדרן של Hey Hey, My My. ביצוע ראשון שלו מזה שלוש שנים וגם ראשון עם Promise of the Real. עוד אחד עם הנאה גדולה לראות שוב. הם ניגנו בשנה שעברה את אחיו התאום האקוסטי, אבל לא את החשמל המלוכלך שלו שניקה את המבנים הישנים של Terme di Caracalla והשאיר עליהם אבק חדש וצלילים שיהדהדו שם באיזור עוד שנים.

שלוש שעות, 28 שירים (אחד מתחת לשיא השירים בהופעות יאנג), ירח בוהק מלמעלה ומקום שנתן תחושת אינטימיות מסוימת, גם עם כמה אלפים מסביב. כל הסיבוב הזה מלא בהרגשה הזו, כפי שסיכמתי לחבר מהארץ אחרי שיצאנו. “אינטימיות אינטנסיבית” קראתי לזה. כל אחד יכול לקחת רגעים כאלו מכל הופעה פה באירופה. כל אחד יוצא מסופק, לא משנה כמה עמוק הוא מכיר את ניל. יש דברים לכולם, וזה חלק מהיופי הגדול של סגנון הטור של Rebel Content והסיבה שלפני שהוא התחיל כתבתי למה כדאי כ”כ לתפוס את יאנג עכשיו.

הייתי מוקף כרגיל בחברים מחו”ל שעושים איתי חלקים מסיבוב ההופעות בערים שונות. כמו כן היה לא פחות כיף לפגוש מספר חברים חדשים מישראל, שחלקם חוו את יאנג לראשונה. התגובות לאחר ההופעה תמיד מעלות בי חיוך. כמו כן עשה לי את הערב גם לשמוע מזוג שנדחף לבוא אחרי מה שכתבתי לפני כן (היי!). היה נעים להכיר, במיוחד בערב כזה. זו היתה ההופעה העשירית שלי בכלליות של ניל. ההתלהבות לפני, באמצע ואחרי, עדיין באותה רמה של הפעם הראשונה.

אני כותב את הפוסט הזה בטיסה מרומא לברלין. יש לי עכשיו ארבעה ימים של מנוחה לפני שתי ההופעות האחרונות שלי. שקט בדרכים של רגיעה ממה שחוויתי עד כה וציפיה אף גדולה יותר עם ההמשך. שקט, שכמו תחילת הערב אתמול ברומא, יישבר בקרוב שוב עם הצלילים המלוכלכים של Old Black, סט ליסטים שאין לדעת מה יביאו, שירים נוספים שאני מקווה לקבל וחברים רבים שאהיה מאושר לחוות איתם את המוזיקה.

Neil Young & Promise of the Real – Teatro delle Terme di Caracalla
15-7-2016 Rome

After The Gold Rush
Heart Of Gold
The Needle And The Damage Done
(Mother Earth (Natural Anthem
Out On The Weekend
Hold Back The Tears
Unknown Legend
Human Highwa
From Hank To Hendrix
Volare
(Are There Any More Real Cowboys? (with Willie Nelson
(On The Road Again (with Willie Nelson on vocals
Winterlong
Words
Alabama
Love To Burnnsion On The Hill
Powderfinger
I’ve Been Waiting For You
Mr. Soul
Western Hero
Vampir Blues
After The Garden
Country Home
Seed Justice
Monsanto Years
Rockin’ In The Free World
————————————————————-
(Hey Hey, My My (Into The Black