פוסט מהדרכים: תקלות והפתעות בעיר האורות – ספרינגסטין בפריז

ערב ארוך של תקלות, חזרות של שירים נפלאים והמון אנרגיות בהופעה מספר אחת מתוך שתיים בפריז. בדרך כלל אלו הערבים השניים שהופכים מיוחדים יותר. יש מצב שהפעם דווקא הערב הראשון הוא זה שקרו בו דברים שהופכים אותו למיוחד. נגלה זאת מחר בערב השני, אבל בינתיים כמה מילים על מה שהתרחש אתמול.

זו היתה ההופעה הראשונה בסיבוב האירופי באולם סגור ולא באצטדיון פתוח. זאת בגלל איסור שימוש במגרשים של היורו בצרפת מיד אחרי סיום הטורניר. תירוץ שנשמע קצת מוזר, אבל מבחינתי ומבחינת רבים אחרים זה מעולה. העובדה הזו אולי הוסיפה קצת יותר אלמנטים מיוחדים להופעה אתמול. כזו שהתחילה ב-19:45 והסתיימה קצת אחרי השעה 23:30. עם הרבה “מקרים” באמצע. מוזיקליים וגם ספונטניים על תקן של Technical Difficulties.

על ההתחלה נפלו פצצות מוזיקליות נהדרות. ברוס עלה לבדו לבמה ופתח עם ביצוע סולו על הספנתר של Incident On 57th Street. הנציג מהאלבום השני של ספרינגסטין שאני נורא אוהב. לצערי הוא גם היה היחיד ממנו בהופעה, אבל איזה יופי של פתיחה מרגשת. מיד אחריו הגיע  Reason to Believe שהעלה את הרף עוד יותר. זה היה ביצוע ראשון שלו בטור הזה וחזרה מבורכת של הנציג של Nebraska. אחד האלבומים הכי אהובים עלי שבמשך הרבה שנים גם היה האהוב ביותר. קיוויתי נורא לראות ממנו איזה משהו. זו בהחלט היתה הפתעה מרהיבה.

אחרי Badlands הגיעה עוד הפתעה גדולה, עם ביצוע ראשון בטור גם ל-Into The Fire. רק בפעם השניה על הבמה מאז 2009 לשיר של The Rising. כבר פה משהו הרגיש מיוחד, ואז התווים הראשונים של The Ties That Bound יצאו לדרך. לא רק של השיר, אלא גם של האלבום The River. מיד אחריו בוצעו כל תשע השירים הראשונים של האלבום לפי הסדר. היה נראה כאילו כולו הולך להיות מבוצע, אך הרצף נקטע ע”י Death To My Hometown. קטיעה שהובילה אולי להיי-לייט הכי גדול שלי בהופעה.

שבועיים וחצי לפני שנולדתי, ב-1982, שוחרר האלבום Nebraska. ציינתי קודם שהוא תמיד היה קרוב לליבי. גם רוב השירים בו לא מבוצעים הרבה בהופעות. במיוחד בעשור האחרון. פינטזתי אולי לקבל משהו אחד ממנו. זה קרה קודם עם Reason to Believe, אבל באמצע ההופעה הוא שלף גם את שיר הנושא של האלבום. סולו אקוסטי, עם הגיטרה והמפוחית. זה היה רגע קסום. לשמוע את שני הנציגים הללו מהאלבום היה בשבילי מאוד מיוחד. אולי הנוכחות הפיזית שלי והקרבה הקוסמית ליציאת האלבום ויציאתי לעולם עזרו קצת איכשהו. משהו באוויר הרגיש שזה נוגן בשבילי. למרות שבטח עוד כמה אלפים שם חשבו אותו הדבר…

אחרי נברסקה We went down to the river. שוב. שיר נושא שני ברצף של אלבום, שפתח גם רצף נוסף מהאלבום שהחגיגות שלו הן הסיבה והנושא לסיבוב ההופעות הזה. הבוס ניגן את The River ואחריו גרסה ממש יפה של Point Blank, שהמשיכה לסדר הכרונולוגי המקורי עם Cadillac Ranch ו-I’m A Rocker. הפעם הרצף האלבומי נקטע ע”י Darlington County. המשך הסט שילהב לחלוטין את הקהל, שהיה שבוי בכל תנועה ומילה של הבוס, עד התווים האחרונים של Land Of Hope And Dreams שסיים את הסט הארוך. באמצע שם גם השלמתי את שני הביצועים הכי מפורסמים של Because The Night, לאחר שראיתי לייב גם את המקור עם פטי סמית’ לפני שלוש שנים.

ההדרן נפתח עם Jungleland ושיר הנושא מהאלבום שלו – Born To Run. עוד אחד לאוסף. ואז החזרה האחרונה לנהר עם Ramrod. שיר שקודם כל היה הנציג ה-15 מהאלבום בהופעה. הכי הרבה בטור הזה. אישית העדפתי שיהיו ממנו פחות, כדי לקבל מקום לנציגים נוספים מאלבומים שונים. אבל נהניתי בלי קשר וקיבלתי רגעי שיא שסיפקו אותי בצד הזה. וכמו כן Ramrod היה הרקע לתקלה הביזארית של הערב. באמצע השיר נפל החשמל של כל איזור הבמה. הלך הסאונד, הלכו אורות הבמה, נכבו המסכים וכו’. היתה הפסקה של איזו רבע שעה שבמהלכה ברוס וה-E Street Band לא ירדו מהבמה, אלא המשיכו במצב רוח הטוב בהמתנה כדי שיוכלו להמשיך. בינתיים עשו סבב ירידה לקהל, ספרינגסטין התחיל לחתום על דברים למעריצים מקדימה ואפילו כתב על שלט לא לדאוג ושהם יחזרו לשיר.

בסופו של דבר הסאונד חזר, אבל זהו. אורות הבמה לא פעלו והחלק האחרון של הערב בוצע רק עם ה-House lights הרגילים של האולם, כפי שהוא מואר לפני תחילת ההופעה. זה יצר משהו מאוד ספונטני והרגשה אף יותר אינטימית. הם סיימו את Ramrod והמשיכו. ברוס בינתיים העלה לבמה מישהי לריקוד ב-Dancing In The Dark כמובן. אחר כך מישהי אחרת עלתה והוא נתן לה גיטרה בשביל לנגן איתו יחד ב-Tenth Avenue Freeze-Out כזכור לי.

בהדרן השני, אחרי שכל הלהקה ירדה, הוא נשאר לבד ל-Thunder Road האקוסטי ושלח את רבבות הנוכחים בחזרה לעיר האורות, שלמים ומסופקים. זה קרה קצת אחרי השעה 23:30 וקרוב לארבע שעות של ערב עם אורות מכל הסוגים. פנימיים, חיצוניים, כאלו שבוהקים בעיניים וזה שנשאר על הקהל לאחר תקלה. כשאתה רואה הכל, גם מרחוק, גם מהבמה. בלי שום מסך או גימיק או משחקים. מבט אמיתי על עוד ערב ארוך, חם וקלאסי של ספרינגסטין. כזה שנשאר אצלי לאחר הסיום.

Bruce Springsteen & The E Street Band – AccorHotels Arena
7-11-2016 Paris

Incident On 57th Street
Reason to Believe
Badlands
Into The Fire
The Ties That Bind
Sherry Darling
Jackson Cage
Two Hearts
Independence Day
Hungry Heart
Out In The Street
Crush On You
(You Can Look (But You Better Not Touch
Death To My Hometown
Nebraska
The River
Point Blank
Cadillac Ranch
I’m A Rocker
Darlington County
Tougher Than The Rest
Drive All Night
Because The Night
The Rising
Land Of Hope And Dreams
——————————————————
Jungleland
Born To Run
Ramrod
Dancing In The Dark
Tenth Avenue Freeze-Out
Shout
Bobby Jean
———————————————–
Thunder Road

אהבתם? שתפו את זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *