לא היו הרבה סרטים השנה שממש עפתי עליהם. במיוחד כאלו שהגעתי אליהם עם הרבה ציפיות והמתנה. אחד הסרטים שהכי חיכיתי להם השנה היה IT. סרט, או יותר מזה – עיבוד לספר, שסחב עמו הרבה משקל ושנים של אותה ציפיה. כזו שבאה על סיפוקה ברגע שכותרות הסיום של הסרט עלו. הסיפוק הזה כולל בתוכו הרבה רבדים, שרובם מגיעים מאהבה גדולה למקור – הספר של סטיבן קינג. מה שתמיד היה האהוב עלי שלו (לפחות מתוך אלו שקראתי). אז בתור חובב אימה בכלליות ומעריץ של הסיפור המקורי בפרט, באתי עם הרבה מטען. אז אני פורק אותו פה, עם המחשבות על הסרט, מה הוא כולל ומה לא, השינויים מהסיפור המקורי, ההקבלה למיני-סדרה הישנה שלו והציפיה הנוספת לחלקו השני.
“Politics always change. Stories never do”
במשך שנים היתה המתנה לעיבוד קולנועי ראוי לספר הקלאסי של סטיבן קינג מ-1986. בשנת 1990 שודרה המיני-סדרה של IT בטלויזיה. העיבוד הראשון והיחיד לספר עד השנה הנוכחית. אבל זה היה למסך הקטן. וכמו כן, הספר דרש העברה טובה יותר, עם דגש על בית הקולנוע. בתור נער אהבתי את המיני-סדרה. היא השפיעה עלי (עוד לפני ההיכרות עם הספר). אך כשחזרתי אליה בשנותי הבוגרות, ראיתי עד כמה היא מיושנת וכבר פחות מלהיבה או עשויה באופן ממש מפחיד או מושך בהיבטים השונים. במיוחד אחרי החשיפה לספר והקטעים הקיצוניים שלו, האימה וכל מה שהוא מכיל, שעוד רגע אגיע לזה. מה שכן, טים קארי נשאר סבבה בתפקיד Pennywise והיה דווקא מנקודות האור של המיני-סדרה.
מה שתמיד מאוד אהבתי בספר של IT, זה שהוא הרבה יותר מסיפור אימה טוב. הוא מתעסק בטראומות, התמודדות עם פחדים, חברות, אחווה, מטען נפשי וזיכרון. כזה שהופך משמעותי יותר בחלק השני של הסיפור. כמו כן הוא גם סיפור התבגרות. כזה ששואב לא מעט מ-The Body, סיפור (קצר) אחר של קינג, שהפך גם כן לעיבוד הקולנועי המצוין שקיבל את השם Stand By Me \ אני והחבר’ה.
זהירות, מעכשיו יגיעו כמה ספוילרים למי שלא קרא את הספר או צפה בסרט\מיני-סדרה. אז אם חשוב לכם, עצרו כאן. אבל תזכרו לחזור אחרי שצפיתם\קראתם, כי אולי תמצאו פה בהמשך דברים מעניינים.
“!We all float down here”
הסרט החדש עשה לטעמי הרבה צדק עם הסיפור, או לפחות חלקו הראשון. זה של הילדים. אמור להגיע חלק נוסף שישלים את הסיפור המלא, עם ההתמקדות בחבורה כשהם מבוגרים וחוזרים לעיירה של Derry. מה שקורה 27 שנים לאחר אירועי החלק הראשון והעיבוד הקולנועי הנוכחי. במיני סדרה חילקו את הספר גם כן לשניים, עם הילדים והמבוגרים, אך שני החלקים שודרו בהפרש של יומיים. חלק המבוגרים של IT החדש נמצא רק בשלבים ראשונים ועדיין לא צולם (על זה בהמשך). אגב, המיני-סדרה יצאה ב-1990. הסרט יוצא ב-2017, שזה 27 שנים. בדיוק הפרש הזמן בו Pennywise חוזר בסיפור. קטע קטן ונחמד מסביב לאירוע.
Pennywise של 1990 ושל 2017
אז מה אהבתי בעיבוד החדש? מה לא נכנס מהספר? מה כן? ומה השתנה בשביל המסך הגדול?
נתחיל באווירה וה-Look הכללי:
הרבה מהסצינות ואותה אווירה הפכו למשהו אפל כפי שצריך להיות. גם הטכנולוגיה והתקופה של המילניום הנוכחי בקולנוע, אך גם כי הסרט הוא Rated-R. מה שמביא לו יותר חופש להיות בוטה, אכזרי וכן – קריפי מאוד. מרחק שנות אור מהמיני-סדרה ההיא. למעשה יש לא מעט סצינות במיני-סדרה שליד הסרט החדש נראות כמו פרק של טלטאביז…למשל סצינת הדם עם בברלי (שלגמרי ראיתי בה גם מחווה ל-קארי, עיבוד מוצלח אחר לסיפור של סטיבן קינג). או סצינת הפתיחה המעולה, שישר על ההתחלה מבינים לאיזה כיוון, או מרחק, המראות והאימה ילכו. אהבתי את זה מאוד.
השחקנים:
דבר ראשון ביל סקארזגרד כמובן, שהחזיר לחיים את Pennywise בצורה נהדרת. היה שחקן אלמוני עד כה לעומת אחרים במשפחה שלו, אבל כעת הולך להפוך לשם מאוד מוכר. עשה עבודה מוצלחת, מבהילה ואף מצמררת כאחד. וביחד איתו, הילדים של ה-Losers Club שהיו ממש אחלה ומהנים. רובם אלמוניים, חוץ מג’יידן ליברר שמשחק את ביל, שהכרתי בשנים האחרונות מ-Midnight Special של ג’ף ניקולס או סיינט וינסנט עם ביל מארי. ואיתו פין וולפהרט שמגלם את ריצ’י, שלא מעט יזהו בגלל הסדרה Stranger Things. למעשה סדרה ששאבה הרבה השפעה מ-IT, במיוחד בקטע עם חבורת הילדים. חייב לציין לחיוב גם את השחקנית שמגלמת את בברלי. הארבעה הללו היו מצוינים, אך כל החבורה עבדה היטב. גם במיוחד בצד הקומי, שהגיע ברובו מהדמות של ריצ’י (איזה כיף לשמוע את הילדים גם מקללים חופשי, בלי הרבה גבולות).
השינויים:
אז קודם כל, השינוי שבולט מיידית מהספר הוא ציר הזמן של העלילה, שהשתנה כדי שיתאים לזמננו. במקור החלק עם הילדים מתרחש לקראת סוף שנות החמישים (57-58) ואז המבוגרים בשנים 84-85 (הספר כאמור יצא ב-86). העיבוד החדש עם הילדים מתרחש בשנים 1988-1989. כל זה בהתאמה לחלק השני העתידי עם המבוגרים שיתרחש כרגיל 27 שנים לאחר מכן, מה שאומר שנת 2015-2016. ההווה. עניין הזמנים לא ממש משנה וגם האמת מובן כדי להתאים לדור הנוכחי ושיהיה אמיתי יותר לעכשיו. מה שכן, העובדה שהסרט מתרחש באייטיז עם הילדים, מעלה עוד יותר את הזיכרונות מ-Stand By Me.
דבר שמאוד קרץ לי במהלך התקופה בסרט של 1989 היו כל מיני דברים ברקע. שימו לב במיוחד לכיתובים בכניסה לבתי קולנוע, עם סרטים מהתקופה. כמו באטמן ונשק קטלני 2. אבל הבולט ביותר, לא רק בשבילי, אלא באמת הכי בולט במהלך הצפייה בסרט, הוא סיוט ברחוב אלם 5. כשראיתי את זה, עלה בי חיוך. קודם כל כי סרטי ה-Nightmare עם פרדי קרוגר הם סדרת האימה האהובה עלי. אבל דבר שני כי הוא גם סימבולי. החלק החמישי נקרא The Dream Child ועוסק בתוכו בילד ואימהות והרבה פחד באמצע. ובכלל, כל סרטי Elm Street עוסקים בצעירים שנרדפים ונרצחים ומבוגרים שלא ממש שמים לב למצוקה או מתעלמים מן העבר. ראיתי בזה לא מעט קריצות ל-IT וספציפית לסרט הנוכחי, שהוא החלק הראשון שעוסק בילדים ומה שעובר עליהם.
ה-Losers Club. רק החלק הראשון.
גם הצורות השונות של Pennywise התחלפו ברובן. הוא מגיע אל הילדים בצורת הפחדים שמותאמים להם ובספר היו הרבה מפלצות קלאסיות שהוא לקח את צורתן, כמו המומיה ואיש-הזאב. כאן יש מספר תחלופות. אלו החשובות יותר נשארו. גם מה שהשתנה נשאר קריפי וטוב. מה עוד? הנרי באוורס, ה-Bully, שמתעלל בילדים ובמיוחד מייק. בספר הוא גם הורג את הכלב של מייק ויש קטע שלם בו הוא מקבל על עצמו בסוף את הרצח של כל הילדים שנעלמו. בסרט אין את זה והוא כביכול נופל לבאר ומת. אבל הוא אמור לחזור בחלק של המבוגרים, בספר Pennywise עוזר לו לברוח מבית משוגעים כדי לנקום. שם זה יהיה אולי יותר כמו המקור. למרות שגם פה הוא מקבל עזרה מ-Pennywise במהלך הסרט, עם המתנה והדחיפה לרצח של אביו וה-Losers Club.
היו עוד הרבה שינויים קטנים. נגיד החלפת חלק מהרקע של מייק ובן. במקור מייק הוא זה שמתעניין בהיסטוריה של Derry ומגלה את הפרטים בספרייה ובסרט בן הוא הילד החדש שעושה זאת. או החלפת ה-Slingshots של הילדים ברובה ההוא שמייק גנב מהעבודה של סבא שלו ועוד כל מיני. לא משהו כזה בולט. האמת קיבלתי בחיוב את השינויים שנעשו בשביל העיבוד הזה. לא גרע משהו מהמקור.
מה שחסר:
מעבר לשינויים, היו כמה דברים בולטים שנעדרו מהסרט. נתחיל מהעניין הכי קיצוני, עם האורגיה והסקס שבברלי עושה עם שאר הילדים בספר. קטע שבאמת היה די מוזר ואולי יותר מדי בסיפור. אבל צריכים גם לזכור שזה סטיבן קינג וכמו כן מה שעובר על ילדים בתחילת שנות העשרה שלהם שחוו את כל הטראומות המטורפות הללו. ורעיונות מוטרפים שיוצאים משם כדי לאחד אותם יחד בצורה הכי חזקה שאפשר. בכל מקרה, מובן לגמרי שזה לא נכנס לסרט (וגם לא למיני-סדרה דאז), גם כי השחקנים ממש צעירים. במקום זה הגיעה תחלופה בדמות ברית הדם של הילדים בסוף, שהיתה אלטרנטיבה סבבה לגמרי ואף מקסימה בדרכה.
“Adults are the real monsters”
הקטעים הכי פריקים אולי בספר, הם הגילוי של הצב ההוא שברא את היקום והטקס שביל כזכור לי מגלה וכל הדרך להיכרות האמיתית עם Pennywise והאישות האמיתית שלו עם האורות. הגילוי שהוא עובר בין מימדים והדרך להיכנס איכשהו לתוכו ולנצח אותו גם בקרב מוחי בנוסף. כל הדברים האלה גם כן לא הופיעו במיני-סדרה וגם לא פה. אבל יש סיכוי לא רע שלפחות חלק מזה יגיע בסרט השני. היו רמזים קטנים בנוגע לצב (היריב כביכול של Pennywise שעוזר לילדים לגלות עליו עוד דברים מוזרים ממש). כשהילדים קופצים למים בסרט מישהו מהם מציין שהוא חושב שהרגיש צב עובר לו ליד הרגליים. לא נראה לי שסתם הכניסו את המשפט הזה. סיכוי לא רע שנראה משהו מזה בחלק של המבוגרים ובדרך לחיסול של Pennywise בחזרה הבאה שלו 27 שנים לאחר מכן.
עם כל הדברים שלא נמצאים, אלו שכן ומה שהשתנה, אני חושב שהעבירו את המיטב שאפשר לשעתיים וקצת של סרט. כזה שעובד היטב בקטעי האימה שלו ובנוסף מתעסק ברבדים והפחדים האחרים. אלו שעוברים הילדים וגם כל הקטע המרוחק של המבוגרים. שמעבירים גם כן טראומות לחלק מחבורת ה-Losers Club ונשארים אדישים כלפי העולם המבחיל שקורה סביבם, או שהם יצרו. בספר מוזכרים קטעים בהם המבוגרים לפעמים הם המפלצות האמיתיות כאשר אתה ילד. וזה משהו שבא לידי ביטוי בעוד יותר עומק בחלק השני העתיד לבוא.
“Swear to me that if it isn’t dead, you’ll all come back”
אז כן, החלק השני. זה שהופך את הילדים למבוגרים ומחזיר אותם לכל טראומות העבר והמטענים עליהם גדלו. זה שמכריח אותם לחזור לבאר (ליטרלי) ולהתמודד שוב עם הכל. וכאן גם מגיעה המיוחדות הגדולה של הסיפור שאני כ”כ אוהב. כי כל החלק של הילדים והסרט הנוכחי הוא גם רק הכנה כלשהי לעתיד לבוא. כשהילדים עצמם מבוגרים ולא זוכרים הרבה ממה שהיה. הפחדים שקברו מתחת לפני השטח שהולכים לצוף שוב יחד עם Pennywise, כשעוד 27 שנים חולפות.
התסריט של החלק הבא אמור להיות מוכן בתחילת 2018 ואני משער שעם כל ההפקה (שבתקווה תהיה מהירה הרבה יותר מהחלק הראשון) הסרט אולי יגיע במהלך 2019. ככה שיש קצת זמן להמתין. והאמת שברגע שהסתיים הסרט הנוכחי, רציתי נורא כבר לראות את ההמשך. החלק שהתבאסתי בהתחלה שלא צולם עדיין ולא נמצא פה בכלל ועכשיו לאחר צפייה אני יותר נלהב ממאוכזב. כי אם החלק השני של הסיפור יהיה עשוי באותה רמה של הנוכחי, יכול להיות כאן עיבוד סופר-ראוי לסיפור הכולל. כזה שהוא מקשה אחת המחולקת לשניים. כפי שצריך להיות.
לפי היוצרים הילדים יחזרו בחלק הבא, בקטעי פלאשבק שישולבו עם דמותם הבוגרת. מה שיכול להוסיף עוד יותר עומק לדמויות וכמובן קטעים מהספר שפסחו עליהם קצת. עד שהוא יגיע, בינתיים החצי הראשון של IT סיפק אותי מאוד. כחובב קולנוע, אימה והספר הקלאסי. הוא היה מהנה, אפל וקריפי כפי שרציתי. למרות השינויים, הוא עומד בתור עיבוד קולנועי מרשים וראוי מבחינתי. כזה שימשוך גם צופים שלא מכירים את הסיפור ללכת לקרוא את הספר וגם כזה שאחרי שנים ימלא ציפיות לאוהבי המקור עם המעבר למסך הגדול. ברור שלא כולם, אבל אישית בהחלט כן. הציפיה הגדולה הושלמה ואיתה הגיעה ציפיה חדשה וגדולה אף יותר לעתיד לבוא. לעוד 27 שנים בעיירה של Derry ומשהו כמו שנתיים אולי אצלנו…או כמה שיותר מהר בבקשה.
Maybe there aren’t any such things as good friends or bad friends – maybe”
there are just friends, people who stand by you when you’re hurt and who help you feel not so lonely. Maybe they’re always worth being scared for, and hoping for, and living for. Maybe worth dying for too, if that’s what has to be. No good friends. No bad friends. Only people you want, need to be with
“People who build their houses in your heart