תוצאות החיפוש: wind river

ההוצאות המיוחדות של השנה 2019

פורסם בתאריך על ידי
2

את רוב המילים אני אשאיר לפוסט הסיכום המסורתי הענק שיגיע בשבוע הבא. אבל כמיטב המסורת פה בשנים האחרונות, מגיש קודם את המנה הראשונה של הסיכום, זו של ההוצאות המיוחדות שעשו לי את 2019. כרגיל, אלבומי הופעה, EP’s, הוצאות מחודשות\מורחבות, אלבומי מחווה, Box Sets, הוצאות ארכיון וכו’. בחרתי 20 כאלו (בעצם 21 כי יש פה מישהו עם שתיים) שיצאו השנה ומאוד אהבתי. עם טקסטים ולינקים לשירים נבחרים.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט מיוחד עם 30 שירים שכולל נציגים מכל ההוצאות פה בפוסט + עוד כמה מהוצאות נוספות שלא נכנסו לכאן + מספר שירים אהובים שיצאו השנה רק כסינגלים ולא כחלק מאלבום או הוצאה גדולה.

מוכנות\ים? יאללה. חזרו לכאן שבוע הבא לפוסט המרכזי והנה מנת המתאבנים שלי לשנת 2019:

The Allman Brothers Band – Fillmore West ’71

חודשיים לפני שהקליטו את אלבום הלייב הקלאסי שלהם ב-Fillmore East בחודש מרץ של 1971, ה-Allman Brothers ערכו שלוש הופעות חימום לכך אצל האח המערבי, באולם של ה-Fillmore West בסן פרנסיסקו. זה שעדיין קיים גם היום. זה קרה בסוף חודש ינואר של 71′ והשנה הערבים הללו שוחררו רשמית לראשונה במארז מרובע מהארכיון של הלהקה. בחמש השנים האחרונות מאז הופעת הפרידה של האולמנים, נפרדנו מגרג אולמן וגם מבוץ’ טראקס, שניים מהחברים המקוריים של הלהקה. הרגיש כמו זמן טוב לחזור אחורה ולהיזכר בליין-אפ הראשון והמוקדם, באחלה הופעות שלא שמענו קודם.

Trouble No More

Dreams







רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

הגשר המוזיקלי

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 1986 ניל ופגי יאנג הקימו את ה-Bridge School Benefit. אירוע צדקה מוזיקלי רב-משתתפים. חלק מהתרומות באירוע הולכות ל-Bridge School, בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים שפגי יאנג היא ממקימיו. זה אירוע שקרוב מאוד לניל, כי שני בניו, זיק ובן, הם פגועי-דיבור\בעלי צרכים מיוחדים בעוד ביתו אמבר ג’ין חולת אפילפסיה, כמו ניל עצמו. בן ואמבר ג’ין הם ילדים משותפים עם פגי.

בכל אירוע של “Bridge” לאורך השנים הגיעו המוני מוזיקאים והרכבים נפלאים, עם סטים שלהם והופעות אורח מיוחדות עם ניל ואחרים. בנוסף לסטים הקבועים של יאנג, סולו ועם הרכביו השונים בקריירה. האירוע הראשון של “Bridge” התחיל כאמור ב-1986 והאחרון התרחש ב-2016. שלושים שנה בדיוק שהוא היה מסורת (1987 היתה השנה היחידה בה לא התקיים). כל אירוע התאפיין בסטים אקוסטיים של האמנים ויצר בין השנים לא מעט רגעים מוזיקליים מיוחדים ויפים.

באמצע 2017 ניל ופגי הודיעו שהמסורת מסתיימת, מספר שנים אחרי שהתגרשו. מה שהשאיר שלושה עשורים מלאים במוזיקה, שירים, ביצועים ורגעים יפים של יאנג ושלל האורחים, יחד ולחוד.

בחלק זה של הפרויקט אני מגיש לפניכם\ן סיקור מלא של כל אירועי ה-Bridge School Benefit. מ-1986 ועד 2016, כולל הסט-ליסטים של יאנג, רשימות משתתפים בכל שנה, הופעות האורח של יאנג אצל אחרים ואנקדוטות שהבאתי של פרטי טריוויה ששווה לדעתי לציין שקשורים למוזיקה של יאנג. כל זאת עם לינקים שזורים לביצועים ספציפיים מכל שנה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2017

פורסם בתאריך על ידי
8

סיכום שנה – הקדמה:

זו השנה השמינית כבר שאני עושה את זה. מסיים שנה פה בבלוג עם רשימת האלבומים האהובים שעשו לי אותה לקצת יותר טובה, משמחת ומוצלחת. זו תמיד רשימה אישית, כי הבלוג הזה תמיד היה אישי. עם הטעמים שלי, הבחירות והדעות שלי. בלי להסתכל על מה נחשב\חשוב יותר, או מוכר יותר, או לכוון את זה כדי שיתאים למשהו. אני תמיד כותב על מה שפשוט עושה לי טוב ויש לי את הרצון והתשוקה לחלוק אותו ואת המחשבות שלי עליו עם העולם. או חלק קצת יותר קטן מהעולם שמגיע לבלוג הזה ועוקב אחריו.

כרגיל, כמו כל שנה, השקעתי בפוסט הסיכום המסורתי הזה ה-מ-ו-ן. עם הטקסטים, הלינקים, הסידור וכל המסביב. אני האמת גם עושה זאת במשך כל השנה, כאן בפוסטים עמוקים בבלוג ובאופן ממש יום-יומי בדף הפייסבוק שלו, שאני מתפעל לבד עם מלא תכנים. עם עדכונים ושיתופים על המון מוזיקה, חדשה וישנה כאחד. אף פעם לא ראיתי מזה שקל ואני עושה את הכל לבד בתור תחביב. החל מהרעיונות, הנושאים, הסגנונות והידע, עד לעיצוב, הפוסטים, העריכה וכל מילה שנכתבת פה. זה מפעל של איש אחד. אז אם אתם מעריכים זאת ובא לכם להביא משהו חזרה, בואו תנו לייק לדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית או שתפו אותו ואת הפוסט הזה עם חבריכם, או כל מי שנראה לכם שיתעניין ויאהב. אפשר גם סתם להגיב, הכל מתקבל בחיבוק וירטואלי ותודה. אז תודה 🙂

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2016

פורסם בתאריך על ידי
9

סיכום שנה – הקדמה:

היתה לי שנה מוזרה, לא הכי קלה, מעט מבולבלת ועם חיפושים שחלקם הביאו אותי למקומות טובים וחלקם עדיין נמצאים על איזו דרך לא נגמרת. אבל לא תיארתי לעצמי איך השנה הזו תסתיים עם החודש וחצי האחרון שלה. כזה שיטרוף את הקלפים, יגמד את כל הדברים שהיו לפני כן ויכניס בי פרופורציות חדשות לחיים ממקום שקיוויתי שמעולם לא יגיע.

את השנה הזו אפף המון מוות. זה לא רק אני אגיד, אלא הרבה חובבי מוזיקה ושוחרי תרבות. איבדנו המון אושיות משפיעות ומוכשרות במהלך 2016. מדיוויד בואי, פרינס, לאונרד כהן, שרון ג’ונס וגלן פריי, עד ג’ין ויילדר, לארי סאנדרס, אלן ריקמן ואחרים. במישור האבידות המוזיקליות היותר קרובות אלי, היו גם את ליאון ראסל, גיא קלארק ואדי הארש. אבל כל זה אובדן של אמנים שהכרנו דרך המוזיקה והיצירה. האובדן הבאמת משפיע שמגמד את הכל, מגיע מאדם שהכרנו מקרוב. ולצערי חוויתי את זה השנה.

סליחה מראש על המורבידיות בפסקאות הבאות, אבל הבלוג הזה תמיד היה אישי, ככה שאני מרגיש בנוח לשתף ולכתוב את הדברים הללו. מה גם שהמקרה הזה מאוד חשוב בקשר שלו לכאן, למוזיקה שאני כותב עליה שנים ולהמשך, עם הערבוב של המוזיקה עם המציאות. בחודש שעבר איבדתי בן-אדם יקר לליבי וחברה מאוד קרובה. את לימור שפיגל, שהיתה אחד האנשים הכי אהובים עלי בעולם המוזר הזה. הכרנו לפני ארבע שנים בדיוק, כשהיא גילתה את סיכום השנה שלי פה ב-2012. זה גרם לקליק מטורף והבסיס של הקשר שלנו היה מוזיקה, שדרכה התקרבנו הרבה מעבר לה.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2015

פורסם בתאריך על ידי
10

וואו, השנה הזו עברה בטיל. והיא היתה מלאה בכ”כ הרבה מוזיקה טובה…כזו ששיתפתי הרבה בפוסטים בבלוג ובמיוחד על בסיס יום-יומי בדף הפייסבוק של הרמוניה דרומית, וגם כזו שלא כתבתי עליה מילה ואני שמח סוף סוף לחשוף פה בסיכום. במיוחד כמה שמות ספציפיים ששמרתי קרוב לחזה.

זו היתה שנה מלאה בתקופות שונות לחלוטין וסימני שאלה אצלי. חיפשתי עבודה, חגגתי את החופש, אנשים וחברים הכניסו אותי לפרספקטיבות שונות, עברתי דירה ובין לבין ארזתי פיזית ומנטלית כמה דברים שהמשיכו איתי וחלק אחר שנשאר מאחור. גם עם כל המוזיקה שליוותה אותי היו שמות שבסוף לא עברו איתי את השנה או נשארו עדיין בתוך ארגז שלא פתחתי וגיליתי. לא היה חשק לכמה שמות אהובים שהוציאו אלבום השנה, כמו מארק אולסון, לורה מארלינג, בוב דילן או וורן היינס. היו כאלה שרציתי ופשוט לא הספקתי להגיע אליהם וגם כמה שכן הגיעו אלי, אך לא הצליחו להיכנס בסוף ל-50, כמו סטיב ארל וה-Punch Brothers. היתה גם הפתעה עם קורט וייל שממש לא תפס אותי ונשאר בחוץ, אחרי ששני אלבומיו הקודמים כיכבו אצלי בעשיריה בסיכומים קודמים.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

Just Another Line in the Field of Time – ניל יאנג בן 70

פורסם בתאריך על ידי
6

אוקי. ניל יאנג. 70. הקדמה קצרה:

כבר בתחילת השנה חשבתי על איך אני אחגוג את יום ההולדת המיוחד לאחד האמנים הכי אהובים עלי, שגם כתבתי עליו רבות בעבר ופה בבלוג. עלה הרעיון לסיקור קריירה ואיכשהו להביא הרבה מוזיקה, מכל השנים, מכל ההרכבים, הסגנונות והתקופות. אז אחרי עבודה קשה, עריכה, שבירות ראש בבחירות והשקעה רבה, כפי שתמיד עשיתי פה עם יאנג, אני מציג בפניכם את הפוסט החגיגי הזה. שבעים על שבעים – ספיישל סיקור קריירה של ניל. שבעים שירים מתוך שבעים תחנות שונות בקריירה. כרונולוגית, עם המידע, האנקדוטות של כל תחנה וכמובן התוספת האישית.

ניסיתי לייצג את כל מה שניל יאנג הוא בשבילי דרך בחירות השירים; הטובים, הרעים, המושלמים, המוזרים, המוכרים, הנדירים והאהובים עלי. סולו, עם להקה, חשמלי, אקוסטי, כל ההרכבים השונים, ההוצאות והתקופות לכל אורך הקריירה. מהאלבום הראשון עם באפלו ספרינגפילד עד לאלבום האולפן האחרון עם Promise of the Real (מינוס ההוצאה הטרייה של “Blue Note Cafe” שיוצאת רשמית מחר במסגרת ה-Archive Performance Series, שהודיעו עליה מאוחר מדי אחרי שכבר דברים כאן היו מוכנים).

בסוף מצעד שבעים השירים הנבחרים יש גם עוד שיר אישי לשנה הבאה + הטקסט האישי שלי על יאנג לכבוד האירוע + מיקס מטורף שערכתי לסיום החגיגה שמאגד את כל השירים יחד. עכשיו אפשר להתחיל:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

Neil Young Special Mix

Tracklist:
————————

1. Burned (Buffalo Springfield, 1966)

2. Expecting To Fly (Buffalo Springfield Again, 1967)

3. I Am A Child (Buffalo Springfield – Last Time Around, 1968)

4. The Loner (Neil Young, 1968)

5. Down By The River (Everybody Knows This Is Nowhere, 1969)

6. Helpless (CSNY – Deja Vu, 1970)

7. Southern Man (After The Gold Rush, 1970)

8. Don’t Let It Bring You Down (CSNY – 4 Way Street, 1971)

9. Old Man (Harvest, 1972)

10. Words (Journey Through The Past soundtrack, 1972)

11. Last Dance (Time Fades Away, 1973)

12. Revolution Blues (On The Beach, 1974)

13. Ohio (CSNY – So Far, 1974)

14. Love Is A Rose (Homegrown, unreleased album 74/75)

15. Human Highway (CSNY – Human Highway, unreleased album, 73/74/75)

16. Albuquerque (Tonight’s The Night, 1975)

17. Danger Bird (Zuma, 1975)

18. Long May You Run (Stills-Young Band – Long May You Run, 1976)

19. Powderfinger (Chrome Dreams, unreleased album, 1977)

20. Star of Bethlehem (American Stars N’ Bars, 1977)

21. Deep Forbidden Lake (Decade, 1977)

22. Comes A Time (Comes A Time, 1978)

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

My Morning Project Vol. 4 – Off The Record

פורסם בתאריך על ידי
1

בעשור האחרון חברי הלהקה, יחד או לחוד, השתתפו, התארחו או היו אחראים על לא מעט פרויקטים מוזיקליים ואחרים. אם בתור My Morning Jacket או הוצאות סולו מחוץ ללהקה. לפניכם עשרה חלקים של מוזיקה שלא נמצאים באלבומים והוצאות של MMJ, אבל כוללים את התרומה של חברי הלהקה מחוץ לאלבומים והוצאות שחתומים על שמם. אם זה בהוצאה שלמה או תרומה חלקית ושירים בודדים. יש עוד מקומות שראו נגיעות שקשורות להרכב, קטעי אורח וכו’, אבל אלו מבחינתי הבולטים והמומלצים או האהובים עלי ביותר.

Elizabethtown Soundtracks and EP
תאריך יציאה: אוגוסט\ספטמבר 2005 + פברואר 2006.
Untitled-1

בשנת 2005 שוחרר הסרט Elizabethtown של קמרון קרואו. למיי מורנינג ג’אקט היה חלק לא קטן בו, גם בפסקולים השונים וגם בתוך הסרט עצמו. הצילומים והעלילה של הסרט מתרכזים בעיירה אליזבת’טאון בקנטקי, ובכלל, יש לבית של MMJ מקום נכבד בלב הסרט.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

אלבומי השנה 2014

פורסם בתאריך על ידי
14

עוד שנה חלפה. שנה שאצלי אישית בלטה בהרבה שינויים. גדולים או קטנים. שנה עם הרבה הופעות בחו”ל והרבה ביטולים בארץ. שנה של התחדשויות והתנסויות ישנות. עזיבות ודרכים חדשות. האנשים והמוזיקה שליוו אותי השנה היו רבים והשאירו חותמים גדולים. גיליתי עוד אמנים חדשים, נכנסו לחיי אנשים נוספים. חלק נשארו מאחור, לטובה. כתמים כהים התחילו להתבהר. התקדמתי קדימה. זכיתי להכיר, למדתי לאבד. נפרדנו השנה בין השאר מאיאן מק’לגן, בובי קיז, ריק רוזס, ג’ק ברוס, ג’וני וינטר, פיל אברלי ופיט סיגר. המוזיקה שלהם ושל הדורות שהושפעו מהם אבל תמיד תישאר.

זו השנה החמישית שאני מסכם פה בבלוג עם רשימת אלבומי השנה המסורתית שלי. גם שנה ראשונה שאני עושה זאת בבית החדש של הבלוג לאחר המעבר הנחוץ בספטמבר האחרון. כרגיל, כל האלבומים שליוו אותי קרוב השנה נמצאים כאן, עם הסיפורים, החיבורים, המידע, הלינקים ועוד. אז בלי הקדמה ארוכה מדי, ניגש לעניין.

שניה לפני, תזכורת לסיכומים הקודמים של הרמוניה דרומית:

אלבומי השנה 2013

אלבומי השנה 2012

אלבומי השנה 2011

אלבומי השנה 2010

ועכשיו אפשר להתחיל. Here we go:

50. Benmont Tench – You Should Be So Lucky50

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה:

חלודה פסיכדלית: הכל על ניל יאנג וקרייזי הורס לקראת ההופעה בתל אביב

פורסם בתאריך על ידי
5

אנחנו מתקרבים בדהירה וצעדי ענק לקראת ההופעה בארץ של יאנג וקרייזי הורס. קצת לפני שמגיעים לשם אני מציג בפניכם סיקור מקיף על פועלם של ניל והסוסים יחד לקראת הגעתם ארצה. על האלבומים יחד, השירים ומה אפשר לצפות שיקרה בהופעה בתל אביב. זהו פוסט שמתאים גם למי שכבר מכיר די טוב את הסאונד והמוזיקה של יאנג וקרייזי הורס יחד וכמובן גם למי שפחות יודע מה מצפה לו בקרוב בפארק.

לפני שמתחילים כמה נקודות לציון או דברים שצריךכדאי לדעת:

The Alchemy Tour – זה שם סיבוב ההופעות של יאנג וקרייזי הורס יחד שמגבה את אלבומם Psychedelic Pill שיצא ב-2012.

 – ההופעות הן ברובן המוחלט חשמליות ומלאות בסאונד המוכר עם קרייזי הורס, המלוכלך והחופשי, עם לא מעט קטעים ארוכים. בכל הופעה יש קטע מיני-סולו אקוסטי של יאנג לבדו על הבמה לשנייםשלושה שירים.

עד כה נערכו שלושה חלקים של ה-Alchemy Tour:

 – הראשון התרחש בארה”בקנדה באוגוסט-דצמבר 2012.

 – השני באוסטרליהניו-זילנד במרץ-אפריל 2013.

 – השלישי באירופה בקיץ 2013 (יוני-אוגוסט).

 – החלק הרביעי בו אנחנו משתתפים ייפתח בשביעי ביולי, והוא שוב באירופה, יולי-אוגוסט 2014.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:
אהבתם? שתפו את זה: