אחיות, שאריות ותקליטים בחנויות

אתחיל בשני אלבומים של 2010 שהשלמתי וגיליתי לא מזמן:

במהלך השנה שעברה המפיק טי.בון בורנט מאוד בלט אצלי, כאשר הפיק ועבד על פסקול הסרט "Crazy Heart", ולאחר מכן המשיך לעבוד עם זוכה האוסקר מאותו פסקול – ראיין בינגהם, והפיק לו את "Junky Star" שיצא בהמשך השנה ובו גם בחרתי כאלבום השנה שלי של 2010. ממש בתחילת השנה הנוכחית הוא גם היה אחראי על אלבום הסולו החדש והמצויין של גרג אולמן.

אז עוד עבודה קטנה שהוא עשה במהלך השנה שעברה היא הפקת אלבום הבכורה של The Secret Sisters. תחת השם נמצאות שתי אחיות המגיעות מ-Muscle Shoals, אלבאמה (כבר סיבה בשבילי להימשך אליהן). שמן לורה ולידיה רוג'רס, יש להן יופי של קולות והרמוניות ומה שהן עושות זה פשוט קאנטרי-פולק מהזן הישן והטוב. שעד כמה זה פשוט, ככה זה טוב.

אלבום הבכורה הזה הוא בין הקצרים שיצא לי לשמוע. כל שיריו נעים בין 2 ל-3 דקות והוא מדגדג בקושי את החצי שעה מתחילתו עד סופו. חצי שעה נעימה ביותר, במיוחד לחובבי הז'אנרים וקולות נשיים מהדרום. עוד מוצר חיובי מבית היוצר של טי. בון בורנט.

מאלבאמה לרוד איילנד עכשיו, עם עוד הרכב ואלבום שיצא שנה שעברה וגיליתי רק עכשיו. הפעם זהו ההרכב Deer Tick, שנוגע מאוד בז'אנרים האקוסטיים של האחיות לבית רוג'רס מקודם, אך משלב זאת גם עם הרבה רוק ובלוז מהצד.

ההרכב הוציא שני אלבומים לפניו, כשלאלבום השני מהם הם כתבו כמות גדולה של שירים, שמספיקה לאלבום כפול. מה שהוציא בסוף אלבום רגיל, אבל השאיר שאריות שבהחלט ראויות לאלבום משלהן.

אז הלהקה נכנסה ל-Black Dirt Studios בניו יורק כדי להקליט את אותן שאריות, מה שגרר את התוצר הסופי שיצא בשנה שעברה  – האלבום "The Black Dirt Sessions". אסופת השאריות הללו כביכול יצרה אלבום אחיד וטוב שבהחלט הכניס לי עניין בהרכב הזה. אני אמשיך לשים עליהם עין. זה אלבום שגם פעל לי טוב בשעות הלילה המאוחרות.

ואמשיך ואסיים את העדכון עם היום המיוחד והחשוב – זוכרים את Record Store Day? החג לתקליטים והיום שחוגג ומעודד חנויות מוזיקה עצמאיות? אז האירוע מצויין בפעם הרביעית השנה, ממש ביום שבת הקרוב, ה-16 באפריל.

כרגיל אתם מוזמנים לגשת לאתר הרשמי ובנוסף לעבור על כל ההוצאות המיוחדות ששלל אמנים ולהקות, וותיקים וחדשים יותר, משחררים במיוחד ליום הזה.

אז עשו לעצמכם טובה ונצלו את ההזדמנות לביקור באיזו חנות מוזיקה אהובה (נכון, לא נשארו פה הרבה כאלו, אבל עדיין) ופשפשו קצת בתקליטים ותחגגו עם החנויות בארה"ב ושאר העולם את היום הנפלא הזה, בנוסף לאקט הצריכה והכיף של לנבור במוזיקה בחנות ולצאת עם דברים חדשים לגלות בבית. משהו שחלק מאיתנו עושים כל השנה וחבל שקצת הולך ונעלם מהעולם. כי את הקסם של תרבות צריכת המוזיקה, המוחשיות, השיחות עם אוהבי מוזיקה נוספים בחנות, עטיפות התקליטים וכל מה שקשור באקט הזה – שום קובץ דיגיטלי לא יכול להחליף.

אהבתם? שתפו את זה:

3 תגובות על הפוסט “אחיות, שאריות ותקליטים בחנויות

  1. בהחלט. מצטרף. למרות שאני קצת יותר מעדיף את הדברים שהפיק :)  אך הוא גם מוזיקאי בחסד ומבין מוזיקה היטב. הבן אדם אשף.

    בקרוב יוצאת עבודתו האחרונה – האלבום החדש של סטיב ארל.

  2. לאלה שממש מכורים טי בון הוא אנציקלופדיה מהלכת של מוסיקה, המוסיקה שלו מלאה מחוות וציטוטים מתוך אמנים אחרים אך כם מקורית. ביגמן די איכזב אותי, אז אני חוזר לטואנס ואן זאנדט… ולדילן. איפול טוב באכזבות

סגור לתגובות.