ארכיון הזהב

בשנת 2006 ניל יאנג החל לשחרר הוצאות לייב מהארכיון הענק שלו כחלק מפרויקט גדול שאמור לנבור ולהביא טעימות מהמון תקופות שונות בקריירה שלו על הבמה. שמה של סדרת ההופעות הללו הוא ה- Archive Performance Series ועד היום שוחררו בה שמונה חלקים. כל פעם ממקום אחר בזמן אחר, כאשר לכל חלק המספור שלו בסדר הכרונולוגי של הסדרה המשובחת ולכל הוצאה הקסם והאיכות שלה. לפניכם סיקור מלא של כל החלקים ששוחררו עד כה, מהמוקדם למאוחר יותר לפי זמן הקלטתם והסדר שלהם על הטיים-ליין של ה-Performance Series.

================================================================

Volume 00
Live at the Canterbury House 1968
canterbury

הראשון כרונולוגית בסדרה שוחרר ב-2008 והוא תופס את יאנג ממש בתחילת הקריירה שלו כאמן סולו. השירים כאן לקוחים משני ערבים במישיגן בנובמבר 68. אלו חלק מההופעות הראשונות והמוקדמות ביותר של יאנג לבד, זמן קצר לפני יציאת אלבומו הראשון. חצי מאותו אלבום בכורה מבוצע כאן, ויחד עם השירים מתקופת Buffalo Springfield הם מהווים את רוב השירים בהוצאה ושבוצעו בערבים הללו. מצטרפים אליהם Sugar Mountain, אחד השירים הכי מוקדמים של ניל וגם Birds שהוצג פה לקהל לא פחות משנתיים לפני ששוחרר ב-After The Gold Rush.

בשבילי ההוצאה הזו היא מבט מצויין על תחילת קריירת הסולו  של יאנג, עם כל השירים המוקדמים האלה. אני חייב להודות שאישית גם תמיד העדפתי את רוב השירים שלו מתקופת "ספרינגפילד" מבוצעים כמו שהם כאן. בלי עבודות האולפן או האפקטים שלהם באלבומים, רק יאנג עם אקוסטית באופן מופשט. הבולט מביניהם אצלי הוא Expecting To Fly. השיר האהוב עלי מהתקופה ההיא ואני מת על גרסת הסולו האקוסטית שלו, כפי שהיא מבוצעת כאן. ליאנג יש גם כמה סיפורים קצרים משעשעים בין לבין שהוא מספר בביישנות וקור רוח מושך ומעלה חיוך.

Expecting To Fly

The Loner

Birds

——————————————————————————————————————

Volume 01
Live at the Riverboat 1969
riverboat

קופצים שלושה חודשים קדימה ל-Riverboat בטורונטו, שם יאנג ביצע מספר הופעות סולו בפברואר 69, ממש אחרי שחרור אלבום הבכורה שלו. מבחר שירים משם שוחררו בחלק השני הזה בסדרה שהוא היחיד שלא נמכר לחוד, אלא שוחרר כחלק מקופסת הארכיון הענקית והמשובחת שיצאה ב-2009. רוב השירים פה די חופפים עם השירים ב-Canterbury House למעט בודדים, ביניהם Flying On The Ground Is Wrong מתקופת ספרינגפילד. יחד איתו נמצא כאן גם ביצוע ל- I’ve Loved Her So Long מאלבום הבכורה, שיר שיאנג ביצע רק פעמים בודדות בלבד בקריירה שלו, כולן באותה תקופה דאז.

לא הוצאת חובה מבחינתי, מה גם שהיא חלק מקופסת הארכיון הענקית והלא זולה (שהיא כן חובה לחולי יאנג שרופים ושווה את ההשקעה). אך זה עוד חלק מתקופת הסולו המוקדמת והאיכות מעולה כמו כל הסדרה הזו.

Sugar Mountain

Flying On the Ground Is Wrong 

Whiskey Boot Hill

—————————————————————————————————————–

Volume 02
Live at the Fillmore East 1970
fillmore2

קופצים עוד שנה ומגיעים לניל יאנג שונה לגמרי בחלק השלישי הכרונולוגי והראשון ששוחרר כחלק מה-Archive Performance Series, ב-2006. במשך יומיים במרץ 1970 יאנג וקרייזי הורס ניגנו ארבעה סטים ב-Fillmore East האגדי. ששת השירים כאן מייצגים את הסטים הללו ומציגים את יאנג החשמלי והמלוכלך עם ההרכב הראשון של קרייזי הורס שכלל את דני וויטן ז"ל. נמצאים פה שלושה שירים מהאלבום הראשון והקלאסי של יאנג עם קרייזי הורס – Everybody Knows This Is Nowhere; שיר הנושא ואיתו הגרסאות החשמליות הארוכות של Cowgirl In The Sand ו-Down By The River. איתם נמצאים גם Winterlong, השיר שלא שוחרר באלבום אולפן והחל להיות מבוצע בהופעות באותה תקופה, Wonderin’ ששוחרר רק 13 שנים לאחר מכן באלבום Everybody’s Rockin ב-83 וההמנון Come On Baby Let’s Go Downtown של דני וויטן ויאנג מתוך אלבום הבכורה של קרייזי הורס.

זו הקלטה שכוללת כל מה שטוב בסאונד של ניל והסוסים יחד בתקופתם המוקדמת. זו גם ההוצאה היחידה עם קרייזי הורס ב-Archive Performance Series עד כה, על כל שבעת החלקים שלה שיצאו נכון להיום. הייתי רוצה לראות עוד משהו מתקופה אחרת, או הקלטה חשמלית כלשהי, גם עם הרכב אחר. רוב החלקים בינתיים הם יאנג בסולו, מבלי להפחית מאיכותם.

Down By The River

Winterlong 

Everybody Knows This Is Nowhere

—————————————————————————————————————-

Volume 2.5
Live at the Cellar Door 1970
cellar door

עוברים לסוף 1970, שם בנובמבר\אוקטובר יאנג ביצע מספר הופעות סולו ב-Cellar Door בוושינגטון כחימום לקראת שני ערבים ב-Carnegie Hall. אלו היו בעצם ההופעות הראשונות שלו לאחר שחרור האלבום After The Gold Rush והן כללו ביצועים היסטורים ראשונים לשירים See The Sky About To Rain, Bad Fog of Loneliness, After The Gold Rush ו-Old Man (שנה ומשהו לפני היציאה של Harvest).

יש מצב שההוצאה הזו לא היתה בתכנון המקורי בגלל שכרונולוגית היא נכנסת כחלק 2.5, שזה קצת מוזר, אבל מי מתלונן. יש פה עוד הקלטה מוקדמת יפה שגם כוללת שלושה שירים שלא נמצאים באחרות. אחד הבולטים בהם זו גרסת הפסנתר המקסימה של Cinnamon Girl שמוקפת כאן במגוון ביצועים מוצלחים לשירים שכבר היו מוכרים אז לקהל או שעדיין לא.

Tell Me Why

Cinnamon Girl

Old Man

——————————————————————————————————————

Volume 03
Live at Massey Hall 1971
massey hall

הגענו לתחילת שנת 1971, שוב פעם ניל בסולו, באחת מההקלטות המושלמות ביותר בדיסקוגרפיה של יאנג מאז ועד היום. אני מכיר מאוד לעומק את כל מה שיאנג עשה ויש לי בבית הכל מהכל, החל מאלבומי האולפן, דרך אלבומי ההופעה השונים, להקות הגיבוי המשתנות, ההרכבים שהיה שותף להם ועוד. אבל ב-2007 כשיצאה ההקלטה הזו של Massey Hall, הייתי בשוק. לא חשבתי שאשמע עוד משהו כ"כ טוב שלא שמעתי קודם. החלק הזה גם יצא אחרי ההקלטה החשמלית של הפילמור והיה הראשון בסדרה הזו להזכיר לנו עד כמה ענק יאנג היה שם כשהוא לבד על הבמה עם אקוסטית ופסנתר.

השירים פה לקוחים משתי הופעות שנערכו ביום אחד ב-19 בינואר, ב-Massey Hall בטורונטו, קנדה. הארץ ממנה יאנג מגיע. הקהל ה"ביתי" זכה לראות פה חצי מהשירים מ-Harvest שבדיוק נכתבו וכללו קצת סיפורים על הרקע שלהם ואיך הם הגיעו ליאנג בעודו מתגורר בחווה החדשה שלו – Broken Arrow. נמצאים פה גם Journey Through The Past ו-Love In Mind שיאנג החל לבצע באותה התקופה (שיבוצעו וישוחררו לאחר מכן ב-1973 באלבום ההופעה Time Fades Away) . אבל עזבו את השירים הפציפיים, מה כן ומה לא, מתי ואיך. כל ביצוע פה הוא קסם. כל צליל ותו או מילה שיוצאת ליאנג מהפה. אני לא נוטה להגיד על זה על אלבומי הופעה, במיוחד עם אמן שיש לו דיסקוגרפיה כה רחבה, אבל ההוצאה הזו היא חובה לכל מי שאוהב או גם רק מחבב את ניל יאנג. שלמות במיטבה מההתחלה עד הסוף.

On The Way Home

See The Sky About To Rain

Cowgirl In The Sand

—————————————————————————————————————–

Volume 09
A Treasure
treasure1

בשנת 2011 קיבלנו קפיצה גדולה בטיים-ליין במסגרת סדרת ה-Performance Series כאשר יצא החלק התשיעי והראשון שלא מתמקד ביאנג המוקדם של סוף שנות השישיםתחילת שנות ה-70. הפעם זוהי הוצאה שלקוחה מסיבוב ההופעות של 1984-85 בתקופת האלבום "Old Ways". אלבום עם דגש על צד הקאנטרי של יאנג ודי בולט כאחד האלבומים הבאמת טובים שהוא שיחרר בשנות השמונים, שהיו שנים של כמה וכמה אלבומים נסיוניים וחלקם די מוזרים בסגנונם.

בהופעות הללו להקת הגיבוי היתה ה-International Harvesters ועם ההוצאה הזו הם מוכיחים שהם היו מהלהקות היותר טובות שגיבו את יאנג בקריירה. חצי מהשירים שוחררו פה רשמית לראשונה אי פעם ומי שאוהב אלבומים של יאנג כמו Comes A Time, Harvest Moon, Prairie Wind וכמובן Old Ways, יאהב מאוד גם את "A Treasure". לגמרי עוד אוצר מסדרת ההופעות של יאנג שלא מצליחה לאכזב גם עשור קדימה. יש פה רוב של שירים לא ממש מוכרים שהרבה מהם גם בוצעו אך ורק בתקופה ההיא של 8485, מה שהופך את ההוצאה הזו לממש מעניינת. מסתתרות פה גם כמה וכמה פנינים אמיתיות.

Grey Riders

Southern Pacific

?Are You Ready For The Country

——————————————————————————————————————

Volume 11
Bluenote Cafe
neil-young-bluenote-cafe-album-cover-art-500x500

עוברים לסוף שנות השמונים והחלק האחרון כרגע ששוחרר' בנובמר 2015, יממה לאחר יום הולדתו ה-70 של יאנג. הפעם הוצאה כפולה ראשונה בסדרה שלקוחה מסיבוב ההופעות המעניין עם ה-Bluenotes ב-87\88. למעשה רק שני שירים לקוחים מ-87 וכל השאר מגיעים מהופעות שנערכו באפריל ואוגוסט 1988, בזמן יציאת האלבום This Notes For You וקצת אחר כך. בסיבוב הזה, בדומה לסיבוב של Time Fades Away למשל, יאנג הפתיע עם רוב מוחלט של שירים חדשים לגמרי. הבלו-נוטס כללו בין השאר את בן קית' וריק רוזס ז"ל, פרנק סמפדרו מקרייזי הורס ועוד חבורה של נגני כלי נשיפה. הסגנון היה קצת שונה, עם רוק יותר רך ושילובים והשפעות של R&B. כיאה לסגנון והאווירה של להקת בארים בלוזית\ג'אזית (שנמצאת גם באלבום שגיבו), הם הופיעו בחלק מהטור במועדונים קטנים.

ההוצאה הזו נשמעת מעולה ועוד דבר נהדר שהיא מוסיפה – שחרור רשמי ראשון ללא מעט שירים, או אחד כזה ממש טוב באופן מסודר ונגיש. מעבר ל-7 השירים כאן מתוך This Note’s For You, אפשר למצוא ארבעה שמשוחררים לראשונה אי פעם. בנוסף אליהם שורה של שירים שמקבלים יופי של במה; Fool For Your Love, שיצא קודם לכן רק באלבום ההופעה הלא כזה בולט – Road Rock Vol.1. השיר Soul of a Woman שיצא לפני רק בחלק האחר בסדרה הזו – A Treasure (אפשר לשמוע את ההבדלים בסגנונות). I’m Goin’ שיצא רק בתור B-Side באחד הסינגלים של This Note’s For You. השירים Ain’t It The Truth  ו-Don’t Take your Love Away From Me שראו אור לפני כן באוסף הפחות מוכר Lucky Thirteen.

יש כאן גם פנינה ענקית בדמות השיר Hello Lonely Woman. אחד השירים הכי מוקדמים שניל יאנג כתב בחייו, בסתיו של 1964 בזמן שהיה בדרכים עם להקתו המוקדמת The Squiers. הוא כתב את השיר הזה בערך באותו זמן עם Sugar Mountain כשהיה בן 19. ההקלטה המקורית שלו אגב שוחררה בקופסת הארכיון הגדולה. בנוסף מוצאים פה את הגרסה המקורית של Ordinary People שבוצע באותו טור וששוחרר רשמית רק שנים אחר כך ב-Chrome Dreams II, את Crime In The City בגרסתו הראשונית לפני שהוקלט לאלבום Freedom ואת הביצוע המאסיבי בן 19 הדקות ל-Tonight’s The Night.

כל הדברים האלה מהווים משיכה גדולה מאוד להאזין ל-Bluenote Cafe. מעבר לסגנון של אותו סיבוב הופעות והגרסאות השונות כאן של השירים, החלק הזה גם מהווה בשבילי יותר הערכה לאלבום This Note’s For You והפניה המוזיקלית שניל לקח שם. עוד אחת מבין רבות בקריירה, שמיוצגת פה פשוט מצויין.

Hello Lonely Woman

Crime In The City

Twilight

Tonight's The Night

—————————————————————————————————————-

Volume 12
Dreamin’ Man Live 1992
dreamin man4

הקפיצה הגדולה הראשונה בטיים-ליין של הסדרה נעשתה ב-2009 עם השחרור של החלק ה-12. גם פה זהו ניל הסולו אקוסטי, אבל הפעם במקום אחרי לגמרי. למעשה זה ניל מבצע אלבום שלם רק באופן קצת שונה…והאלבום הזה הוא Harvest Moon היפהפה. קצת לפני שהוא יצא לאוויר העולם ב-92 יאנג כבר החל לבצע באותה שנה את השירים ממנו בהופעות. עשרת השירים בהוצאה הזו הם בדיוק העשיריה של האלבום Harvest Moon, רק בסדר שונה. אפשר לשאול אולי למה מי שמכיר כבר את האלבום הזה ילך לשמוע את אותם השירים פה ב-“Dreamin’ Man”? למה? כי יש פה עוד קסם חדש לגלות. דווקא הייתי ממליץ לכל מי שאוהב את Harvest Moon לרוץ לשמוע את ההוצאה הזו ולהבין כמה יופי עוד אפשר להוציא משירים שאתה מכיר כ"כ טוב.

הביצועים המופשטים והמוקדמים כאן של השירים האלה שופכים עליהם אור חדש. בשבילי השמיעה הראשונה של החלק הזה בסדרה פשוט הזכיר לי עד כמה Harvest Moon הוא אלבום נפלא, אך בנוסף גם הזכיר לי עד כמה יאנג יכול לחדש גם כשהוא מבצע משהו כבר מוכר.

זה עוד חלק מצויין של ה-Archive Performance Series, ומה שמאוד מעניין גם בו ובקודמו זו השאלה מה יגיע ב-Volumes החסרים ביניהם ובין המוקדמים שיצאו כבר בהתחלה. יש עוד המון שנים לעבור עליהן ואין-ספור הופעות טובות, עם הרכבים שונים, לבד בסולו, אקוסטי או חשמלי. אז מה יהיה החלק הבא בסדרה? איפה הוא ישב מבחינת הטיים-ליין והשנים? איפה הוא יתפוס את יאנג בהופעה בקריירה הארוכה שלו? אין לי מושג, אבל מה שבטוח הוא, שלפי טיב החלקים ששוחררו עד כה אני אהנה מזה שוב. כמו כל חלק חדש בסדרה הזו, הציפיה לחלק הבא כבר שם, מבלי לדעת מה הוא יהיה.

You & Me

Unknown Legend

Natural Beauty

אהבתם? שתפו את זה: