השמיני של הטראקרס

השבוע יוצא לחנויות אלבומם החדש של ה- Drive By Truckers, מהלהקות היותר אהובות עלי בסביבה כיום. תודות לחנות המוזיקה הטובה ביותר בארץ אם שואלים אותי – "קצת אחרת", שהביאו אותו מוקדם מהצפוי, הוא מסתובב אצלי בראש כבר מהשבוע שעבר.

"The Big To-Do" הוא אלבום האולפן השמיני של הלהקה ששומרת אולי הכי טוב היום על ז'אנר הרוק הדרומי, עם טיבולים של אמריקנה וקאנטרי-רוק, מתקפת שלוש גיטרות והרבה רוח חופשית של פעם שנושבת מההרכבים הקלאסים של The Allman Brothers Band ו- Lynyrd Skynyrd, אך עם זאת גם הרבה בריזה עכשווית ויצירתית של זמננו.

ה- Truckers מגיעים בחלקם מאלבאמה ובעיקרון שוכנים כיום ב- Athens שבמדינת ג'ורג'יה. הלב של הלהקה הם הצמד פטרסון הוד (Patterson Hood) ומייק קולי (Mike Cooley) שייסדו את ההרכב הראשוני באמצע שנות ה-90. שניהם כבר בעשור הרביעי לחייהם, אבל מובילים את הלהקה הזו שנים בדרכים כאילו הגיל עומד במקום.

מה שבשבילי מציב את  ה- Drive By Truckers הרבה מעל להקות רוק (דרומי או כלשהוא) אחרות  מאז ומהיום זו הכתיבה שלהם ויכולת להעביר סיפור בשיר. מה שלא רואים בדרך כלל באופן בולט אצל הרבה הרכבים שכאלה מהדרום, שהדגש אצלם נשאר על הגיטרות והסולואים. מייק קולי ופטרסון הוד,  מעבר להיותם כותבים מוכשרים, הם גם מספרי סיפורים מעולים וזה משהו שתמיד הגיע לידי ביטוי באלבומים של הלהקה.

לדוגמאות אפשר לשלוף את "Two Daughters And A Beautiful Wife" המצמרר ביופיו, מאלבומם הקודם, שסיפר על טבח נורא שאירע בוירג'יניה ב-2006 בו נרצח מכר של הלהקה – בראיין הארווי, יחד עם אשתו ושתי בנותיו הקטנות (השיר הוא מזווית עיניו של בראיין אחרי שעלה לגן עדן). בנבירה מוקדמת יותר בדיסקוגרפיית הלהקה מוצאים את השיר "Angels And Fuselage" מאלבומם "Southern Rock Opera" מ-2001, שמכיל בתוכו את סיפור התרסקות המטוס של Lynyrd Skynyrd באוקטובר 77, שסימן את הסוף המר של ההרכב המקורי המופלא וכמובן את מותו של מנהיג הלהקה רוני ואן זאנט (השיר מסיים את האלבום הכפול, שהוא גם אלבום קונספט ואופרת רוק דרומי מבריקה שכולה שיר הלל לז'אנר והדרום בכלל). ויש עוד המון דוגמאות אחרות בין האלבומים לשירים מסוג זה.

Drive By Truckers (צילום: Jason Thrasher)

בין הרצועות של "The Big To-Do" הטרי אפשר למצוא עוד שירים שהם סיפורים מעניינים וטראגיים,  במיוחד שניים שתפסו את אוזני בשמיעה ראשונה:

"The Flying Wallendas" מספר על Karl Wallenda ומשפחתו, שבמשך דורות היו לולייני קרקס ומבצעי פעלולים מסוכנים בהליכה על חבל, משנות העשרים במאה הקודמת ועד היום, עם כל הטרגדיות והנפילות למוות שפקדו אותם לאורך השנים עם אותו אקט מסוכן ונועז.

יחד איתו אפשר למצוא באלבום את "The Wig He Made Her Wear", שמבוסס על משפט שפטרסון הוד במקרה צפה בו בזמן שהות הלהקה באירופה, בו עמדה לדין מארי ווינקלר על רצח בעלה, שתפקד ככומר בעיירה בה גרו (ובדלתיים סגורות נהג להשפיל אותה ולהכריחה ללבוש בגדים זנותיים לסקס). אותה עיירה אגב שהם שכנו בה היא Selmer שבמדינת טנסי. מקום שממנו פעל במאה הקודמת השריף ביופורד פוסר, עליו ה-Truckers כבר כתבו טרילוגיית שירים באלבומם "The Dirty South".

מומלץ לשמוע את השירים תוך כדי התבוננות במילים ולאחר קריאה של המקרים האמיתיים. זה מוסיף לא מעט לחוויית השמיעה. סוג שירים שכאלו הם חלק מהגדולה של הלהקה.

בנוסף לסיפורים מהחיים ויכולת הכתיבה, חייבים לציין שבאלבום החדש יש דגש לא קטן של רוקנ'רול חזק. הרבה גיטרות וחשמל מסביב יוצרים את אחד האלבומים היותר רוקיסטים שלהם. מה שמהווה שינוי מסויים מאלבומם הקודם – "Brighter Than Creation's Dark" שהיה מעט מגוון יותר במשקל השירים ושינוי הסגנונות (והוא עדיין אחד האלבומים הטובים ביותר לדעתי שיצאו ב-2008).

"The Big To-Do" – העטיפה. עוד יצירה של Wes Freed

 The Fine Print

עטיפת האלבום של "The Big To-Do", בנוסף למבחר איורים המקושרים לשירים מתוך החוברת המצורפת, הם פרי עבודתו של ווס פריד (Wes Freed), אמן, מוזיקאי וחבר טוב של הלהקה. פריד אחראי על היצירתיות, הדמיון והצבעים של כל עטיפות האלבומים של ה- Truckers בעשור האחרון. אני אישית מחובר מאוד לעבודתו, שמשתלבת היטב עם סוג המוזיקה שבפנים.

ערך מוסף לעטיפות האלבומים של פריד מגיע בצורת הוצאות האלבומים על-גבי תקליטים. כמו הרבה להקות שממשיכות את האווירה של פעם, גם ה- Drive By Truckers מוציאים כיום כל אלבום שלהם על תקליט בנוסף ל-CD הרגיל (ובשביל צורך מוזיקה Old School  שכמוני, שלא מוריד כלום, קונה רק מקורי ובנוסף להמון דיסקים רוכש ומאזין גם לתקליטים, זה יופי של תוספת שאני מאוד אוהב. סוג אלבום שיפה גם בתוכנו המוזיקלי וגם בציור שעוטף אותו מבחוץ, הרבה יותר שווה ומושך בצורה הגדולה של התקליט מאשר הדיסק הדיגיטלי).

אישית עדיין לא יצא לי לראות אותם בהופעה. משהו שאני מקווה ישתנה השנה…הבמה והדרכים הם חלק בלתי נפרד של ה- Truckers ומה שמחזיק אותם יחד. מסתמנות כרגע הופעות באירופה ביונייולי ואם וכאשר זה יקרה אין ספק שאני שם, לכמה שיותר הופעות וחוויות שאוכל להרשות לעצמי. בינתיים אקרב שוב את כפתור הווליום למקסימום ואצא לסיבוב נוסף עם "The Big To-Do".

אהבתם? שתפו את זה:

3 תגובות על הפוסט “השמיני של הטראקרס

  1. זו גם ההזדמנות שלי להגיד תודה על הרחבת גבולות הידע המוזיקלי שלי.
    נורא נהנית מהפינה שלך תומר. תודה.

סגור לתגובות.