אלבומי חודש ינואר (2021)

סיקור אלבומים ראשון של הרמוניה דרומית לשנה זו, עם ההוצאות שבלטו לי בפתיחת 2021. כמה אלבומים שציפיתי להם ולא אכזבו, וגם קצת הפתעות משמחות. מבחר מאלבומי האולפן + לייב, EP ולא מעט צלילים טובים. בתקווה שהמוזיקה של השנה הזו תהיה פסקול יותר שפוי וכיף למציאות שהיא תמיד עוזרת לשרוד.


Farmer Dave & The Wizards Of The West

את Farmer Dave Scher אני אוהב כבר הרבה שנים. הוא מוזיקאי מוכשר, נגן פדל־סטיל וקלידים מעולה, וגם אם השם שלו אינו מוכר, ייתכן מאוד ששמעתן/ם אותו בעבר מבלי לדעת, במיוחד אם את/ה עוקב/ת אחר הבלוג שלי בין השנים. כי דייב שיתף פעולה עם המון אמנים והרכבים שאני אוהב. קודם כל הוא היה חלק מ-Beachwood Sparks ובנוסף ניגן בין השאר באלבומים של ג’ני לואיס, Vetiver, אלביס קוסטלו, קורט וייל, ניל קאסל, קאס מק’ומבס, ה-Skiffle Players ואחרים (שהרבה מהאירוחים הללו תוכל/י לשמוע ברוב התכנית של הרמוניה דרומית שהקדשתי לדייב שר ב־24.1).

בחודש החולף הוא שחרר אלבום סולו ראשון מזה תריסר שנים, כשהוא מגובה עם הרכב משלו – The Wizards Of The West. האלבום הטרי סחף אותי מהשמיעה הראשונה וזה כנראה האלבום שהכי חרשתי בחודש הראשון של 2021. הוא פסיכדלי, חללי, מלא גרוב וצלילים צבעוניים. אלבום אווירתי מאוד, שמגיע מקליפורניה השמשית, אבל עף ממנה כמו טיל למחוזות אחרים, מטייל מעל העננים ונוחת כל כך טוב על האוזניים. מומלץ בחום למי שמכירים את עבודתו וכמובן למי שלא. מהדברים היותר יפים שהוא עשה בקריירה וכמה כיף שהכישרון שלו פה בקדמת הבמה לאורך הוצאה שלמה, עם הקול והכלים והסאונד.



אלבומי חודש אוגוסט

השנה הזו ממשיכה להכות. אוגוסט לא היה חודש קל אצלי. והוא הפך לדי עצוב לקראת סופו, כשהגיעה הידיעה על המוות של ג’סטין טאונס ארל, שהיה מיקירי הבלוג שלי בעשור החולף. אבל כמו תמיד, לפחות היו מלא אלבומים חדשים לצפות להם ולשמוע. כאלו שקצת סחפו אותי והרחיקו אותי ממחשבות והרגשות כאלו ואחרות. אז הנה הבולטים מהם שהצליחו לצנן קצת את החום היוקד והקשיים שבין לבין.



Kathleen Edwards – Total Freedom

האלבום שהכי ציפיתי לו בחודש אוגוסט, ואולי גם בכל השנה הזו, הוא האלבום החדש של קת’לין אדוארדס. אפשר להגיד ששמונה שנים חיכיתי לזה. כי בשנת 2012 קת’לין שחררה את אלבומה Voyageur, שהיה אצלי במקום החמישי בסיכום אותה שנה בבלוג והמשיך קריירה ודיסקוגרפיה נפלאה. זה היה אלבומה הרביעי ולא הרבה זמן לאחר מכן, היא נכנסה לתקופה לא קלה של שחיקה ממוזיקה והופעות + דיכאון. היא התרחקה, פרשה מעולם המוזיקה ופתחה בית קפה בקנדה.

אני מת על קת’לין, היא מהקולות הנשיים היותר חביבים עלי, ומאז אותה פרישה עקבתי מהצד ופשוט חיכיתי בתקווה לימים בהם הצלילים והמילים יחזרו אליה. עם הזמן התחילו ניצנים פה ושם, עד להקלטת אלבום מלא. אלבומה החמישי Total Freedom ששוחרר רשמית החודש. שמונה שנים לאחר קודמו. הייתי כ”כ מאושר להאזין לו והוא גם סיפק את הסחורה. נשמע כמו אדוארדס הקלאסית שתמיד אהבתי, עם שירים אישיים ומוזיקה גם סוחפת וגם מרגשת וגם קלילה, אבל עם עומק רב שחבוי בפנים.



סיכום קיץ: אלבומי יולי-אוגוסט

החודשים החמים ביותר של הקיץ הביאו איתם גם עוד הרבה מוזיקה חדשה. אז בנוסף לאלבומי יוני, הנה הסיכום הקטן שלי לאלבומים הבולטים של יולי ואוגוסט. תשעה אלבומי אולפן + הוצאה מחודשת אחת ראויה. עדיין חם מאוד, אז מוזמנים לצלול קצת בתוך הפוסט ולהתקרר עם המוזיקה שמגיעה עכשיו.


Offa Rex – The Queen of Hearts
offa-rex-the-queen-of-hearts-450

נפתח עם אחד משיתופי הפעולה היפים של השנה עד כה. אף פעם לא הייתי מעריץ ענק של ה- Decemberists. אחלה של הרכב, אבל לא מחובר אלי באופן עמוק. הפרויקט החדש שלהם הדליק אותי ממש. הם חוברים פה למוזיקאית הבריטית אוליביה צ’ייני ותחת השם Offa Rex הוציאו אלבום שכולו מחווה, אהבה ויופי לפולק הבריטי הישן. לפרקים הם ממש מזכירים פה את Fairport Convention וסנדי דני. סאונד שמלא במוזיקה הזו, שירים ישנים שקמו לתחייה ומחזירים איתם הרגשה של שנות השישים והשבעים בפולק מהאי הבריטי. וזה די מגניב לשמוע את זה חי ונושם כיום בעזרת שיתוף הפעולה המפתיע שהוליד את האלבום The Queen of Hearts.

The Gardener 

Sheepcrook And Black Dog 


 

This Is The Kit – Moonshine Freeze
dede85ce-b9bf-4bcd-b24e-f0ed1e8030c9_15cad4ce-418d-4596-87e4-a2a1184290de_grande

My Morning Solo

אחרי עשור וחצי בערך של יצירה והופעות כמעט בלי הפסקה, רובן עם My Morning Jacket כמובן, ג’ים ג’יימס החליט סוף סוף להוציא לאוויר העולם אלבום סולו מלא ראשון. בשבילי היו אלה חדשות מרתקות, מכיוון ש-MMJ הן אחת הלהקות היותר קרובות אלי בשנים האחרונות. מאלו שכל אלבום בדיסקוגרפיה שלהן נמצא אצלי במדף, ההתעמקות איתן גדולה ושגם נדדתי במיוחד לארצות זרות רק כדי לראות אותן בלייב. תוצר הסולו המלא הזה יצא החודש תחת השם “Regions of Light and Sound of God”. ג’יימס תמיד פנה לכל מיני פרוייקטים וצדדים שונים בקריירה, מעבר ללהקה המרכזית שלו, וגם עכשיו אפשר להגיד שהוא הצליח שוב לחדש ואף להפתיע. גם אחרי כל האלבומים של MMJ, הפרוייקטים של Monsters of Folk ו-New Multitudes, ה-EP מחווה עם השירים של ג’ורג’ האריסון, והמון ביקורים בפסקולים, אלבומי מחווה למיניהם ואלבומים של אמנים אחרים. עכשיו הוא לבד. לגמרי לבד.

בסולו הבכורה ג’יימס הדגיש נורא את המילה “סולו”. הוא עושה פה ממש הכל כמעט לבד. המילים והכתיבה, המוזיקה, הנגינה ברוב הכלים, ההפקה והקטע האומנותי הכללי של האלבום, גם בפנים וגם איך שנראה מבחוץ. הופתעתי שאף אחד מחברי הלהקה שלו לא מתארח כאן, מלבד קרדיט אחד של קארל ברומל מ-MMJ, שגם כן לא קשור בכלל מוזיקלית (אחראי רק על תמונת העטיפה). כל הדבר הזה מעצים את העניין האישי פה.