סיכום קיץ: אלבומי יולי-אוגוסט

החודשים החמים ביותר של הקיץ הביאו איתם גם עוד הרבה מוזיקה חדשה. אז בנוסף לאלבומי יוני, הנה הסיכום הקטן שלי לאלבומים הבולטים של יולי ואוגוסט. תשעה אלבומי אולפן + הוצאה מחודשת אחת ראויה. עדיין חם מאוד, אז מוזמנים לצלול קצת בתוך הפוסט ולהתקרר עם המוזיקה שמגיעה עכשיו.


Offa Rex – The Queen of Hearts
offa-rex-the-queen-of-hearts-450

נפתח עם אחד משיתופי הפעולה היפים של השנה עד כה. אף פעם לא הייתי מעריץ ענק של ה- Decemberists. אחלה של הרכב, אבל לא מחובר אלי באופן עמוק. הפרויקט החדש שלהם הדליק אותי ממש. הם חוברים פה למוזיקאית הבריטית אוליביה צ'ייני ותחת השם Offa Rex הוציאו אלבום שכולו מחווה, אהבה ויופי לפולק הבריטי הישן. לפרקים הם ממש מזכירים פה את Fairport Convention וסנדי דני. סאונד שמלא במוזיקה הזו, שירים ישנים שקמו לתחייה ומחזירים איתם הרגשה של שנות השישים והשבעים בפולק מהאי הבריטי. וזה די מגניב לשמוע את זה חי ונושם כיום בעזרת שיתוף הפעולה המפתיע שהוליד את האלבום The Queen of Hearts.

The Gardener 

Sheepcrook And Black Dog 


 

This Is The Kit – Moonshine Freeze
dede85ce-b9bf-4bcd-b24e-f0ed1e8030c9_15cad4ce-418d-4596-87e4-a2a1184290de_grande

רבע אחד נגמר

אז הרבע הראשון של 2014 הסתיים ואיתו מספר אלבומים טובים ומעניינים שפתחו את השנה. בין ים ההוצאות החדשות שאני מצפה להן באביב, במיוחד בחודש אפריל ועוד כמה של מרץ שעוד לא הגיעו אלי, הנה סיכום קצר של הרבעון הראשון הזה עם חמישה אלבומים שיצאו לא מזמן או מוקדם יותר השנה ופשוט לא ציינתי אותם.

הדינוזאורים החביבים:

David Crosby – Croz

האלבום הזה יצא כבר בינואר והיה אחד ממלאי-הציפיה מבחינתי. זה אלבום הסולו הרביעי של קרוסבי והוא יוצא לא פחות מ-21 שנה אחרי הסולו הקודם שלו. בהחלט הגיע הזמן. החדשות הטובות הן שזה אולי האלבום הכי טוב שלו מאז אלבומו הראשון, הקלאסיקה של "If I Could Only Remember My Name". החדשות הפחות טובות הן שהוא לא הכי מתקרב אליו…אבל כן מכיל דברים ראויים.

croz

בכל האזנה ל- Croz חיפשתי את הקרוסבי שאני אוהב. להגיע לרצועה הזו שתזכיר לי את כל הדברים הטובים שעשה בקריירה שלו. הן מגיעות פה ושם ויש בו בהחלט מספר שירים שעושים לי את זה, אך זה לא לאורך כל האלבום. יש פה רגעים בהחלט טובים מעורבבים עם שירים טיפה "משלימים" שלא מתעלים לרמת התרגשות גבוהה. מהצד שלי לפחות. זה אלבום מאוד רגוע ונרפה באווירה שלו. אין הרבה חשמל וגיטרות מנסרות שמזכירות את הימים ההיפים של אז. אבל אולי זה המקום של קרוסבי כיום ולאן שהוא ניסה להוביל הפעם. המקום הרך והבוגר הזה (ויש פה הרבה מקרוסבי הרומנטי והשקט יותר) של אמן וותיק שנמצא כבר בתחילת העשור השמיני לחייו. לא אלבום מושלם, אבל יודע היכן להתרומם בנקודות מסויימות לאורכו.