ספיישל 20 שנה ל-Almost Killed Me

זה היה בסביבות 2005/2006, כשנכנסתי ממש חזק לדרייב ביי טאקרס. מספר פעמים בזמן שיחות עם חברים מהקהילה בפורומים, שאלו אותי – “Are you into The Hold Steady too?”בפעמים הראשונות התשובה שלי הייתה לא, אבל אני כנראה צריך. במיוחד בשיחות על שתי הקהילות של הלהקות והמוזיקה שהיא די שונה, אבל יש בה משהו מדבק משותף.

כשהלכתי סוף סוף לבדוק איך נשמעים הצלילים מאחורי השם שנזרק אליי במשך תקופה, ההולד סטדי בדיוק שחררו את האלבום הרביעי שלהם, Stay Positive. אבל רציתי להתחיל מההתחלה. אז קניתי את האלבום ההוא שאפילו לא ידעתי בהתחלה את שמו, כי לא היה כתוב על העטיפה. אותה עטיפה של קולאז’ מסקרן שנראה שלקוח מאיזה לילה מטורף של מוזיקה, שתייה ומפגשים. מהלילות שמדברים עליהם שנים אחר כך.

החלטתי ללחוץ פליי לראשונה באמצע הליכה ארוכה למסיבת יום הולדת של אחי. הקול של קרייג פין החל להוביל אותי דרך העשורים האחרונים עד לנקודת ה-Meta העצמית והקמת הלהקה שאני בדיוק שומע. ואז הגיע פיצוץ הגיטרות והריפים של טד קובלר שהוביל לחשמל של The Swish, לטירוף של Most People Are DJ’s, מהשירים שהקדימו את זמנם, היופי של Certain Songs עם המיט לוף והבילי ג’ואל ואחד המשפטים הראשונים של ההולד סטדי שדיבר לי ישר ללב:
“Certain songs they get so scratched into our souls”.


ספיישל 50 שנה ל-Radio City

אחרי שאלבום הבכורה שלהם לא זכה למספיק חשיפה והצלחה, חברי Big Star איבדו בסוף 1972 את כריס בל, שעזב את הלהקה עם האכזבה והידרדרות מצבו האישי. אבל הטריו של אלכס צ’ילטון, ג’ודי סטיבנס ואנדי האמיל המשיכו הלאה, עם כתיבת שירים והקלטות. כש-1973 דפקה על הדלת, כבר היו להם מספר שירים חדשים, אותם ביצעו בהופעות והקליטו בסשנים.

בחודש מאי של אותה שנה נערך גם כנס עיתונאי הרוק בממפיס, בו הופיעו, ואחריו קיבלו קצת חשיפה שהיו זקוקים לה. במהלך אותה שנה, בזמן שכריס בל עובד רחוק על מוזיקה משלו, הם גיבשו עם המפיק ג’ון פריי את השירים שבסופו של דבר יבנו את אלבומם השני. האלבום Radio City ששוחרר בפברואר 1974.

ספיישל Radio City ביג סטאר

כמו קודמו, גם הוא לא נתן להם בזמן אמת את רמת ההכרה וההצלחה שבאמת הגיעה להם, וביסס את עצמו כאוצר מוזיקלי, אלבום קלאסי ומשפיע רק שנים אחר כך. לציון 50 שנה ליציאתו, שידרתי ספיישל לאחד האלבומים הכי ראויים לכזה פוקוס, עם שעתיים שהוקדשו ליובל שנים ל-Radio City. הפולו-אפ הנפלא ל-Number One Record, אלבום פאוור-פופ מושלם ותוצר משובח נוסף מבית היוצר של ביג סטאר, מהלהקות הכי Underrated בהיסטוריה.

האזינו באתר הקצה וגם כאן:


פלייליסט:





ספיישל Planet Waves

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):

פלייליסט:



ספיישל The Times They’re A-Changin

ארבעה חודשים בלבד אחרי שסיים להקליט את אלבומו השני, בוב דילן כבר התחיל את הסשנים לאלבום הבא. עם ההפקה של טום וילסון, שירים מקוריים בלבד וסגנון ומבט הרבה יותר רציניים, דילן התיישב להקליט בניו יורק את מה שיהפוך ל-The Times They’re A-Changin. אחד משני אלבומים ששחרר ב-1964 וזה שיבסס אותו סופית כקול של דור.

בוב דילן The TImes

עם שירים מחאתיים, פואטיים, רומנטים וקודרים. עם אי-צדק, טרגדיות מהמציאות, אמונה וגם לב שבור וגעגוע, דילן שחרר לעולם בינואר 64′ את אחד מאלבומיו הקלאסים שעד היום עומד בתור אחד מאלבומי הפולק הטובים והחזקים שנכתבו. לציון 60 שנה ליציאתו, הקדשתי לו בספיישל של שעתיים. בהמשך ישיר לספיישל של The Freewheelin ששידרתי בשנה שעברה. עם הסיפורים, החיבורים האישיים והשירים שנשארו רלוונטיים גם שישה עשורים לאחר מכן.

האזינו באתר הקצה ופה למטה, יחד עם ספיישלים נוספים שהקדשתי לדילן בעבר:

פלייליסט:

ספיישל Grievous Angel

אחרי שחרור אלבום הסולו הראשון שלו, GP, בתחילת 1973, גראם פרסונס גיבה אותו בהופעות בחודשים לאחר מכן, ובאותו הזמן כבר עבד על שורה של שירים חדשים לאלבומו הבא. בקיץ של אותה שנה נערכו הסשנים להקלטת אותו אלבום שני. אלבום שימשיך את החיבור ההרמוני המושלם עם אמילו האריס ואת הקאנטרי-רוק הקוסמי שהוא הביא לשיאו.

אבל פרסונס לא זכה לראות את אלבומו השני, Grievous Angel, יוצא לעולם. כי בספטמבר של 1973 הוא בעצמו עזב את העולם הזה, מוקדם מאוד, בגיל 26. ארבעה חודשים לאחר מותו, Grievous Angel יצא בינואר 1974. עם השירים האחרונים שעבד עליהם ועם המון יופי מוזיקלי שהשאיר אחריו ומורשת שעוד תשפיע על כ”כ הרבה אמנים, שנים אחר כך.

גראם פרסונס Grievous Angel

לציון 50 שנה החודש ליציאתו, הקדשתי ספיישל של שעתיים ל-Grievous Angel. כזה שנועל את שורת הספיישלים שלי על פרסונס והתחנות השונות בקריירה הקצרה והמופלאה שלו. עם אחד מאלבומי פוסט המוות הטובים ביותר אי פעם מבחינתי. ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:



ספיישל 30 שנה ל-.Vs

אחרי ההצלחה המטאורית של Ten וסיבוב הופעות ארוך שגיבה את האלבום, פרל ג’אם הגיעו להקליט את הפולו-אפ שלהם לבכורה הכ”כ מצליחה. עם אפילו יותר חשמל, זעם, השפעות פאנק-רוק וסטטוס בעולם המוזיקה שהם לא ממש כיוונו אליו, הם שחררו את .Vs ב-1993. שהמשיך עם הרבה כוח את ההצלחה הראשונית ואף חיזק אותו יותר.

לציון 30 שנה ליציאתו, שידרתי ספיישל של שעתיים שמוקדש ל-.Vs, השירים שקשורים אליו, וכמו בספיישל על Ten, גרסאות לייב נבחרות מכל השנים. ניתן להאזין לכל השעתיים באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:

Pearl Jam – Go (Live 2012)
Pearl Jam – Cready Stomp
Pearl Jam – Animal (Live 1998)
Pearl Jam & Mark Arm – Sonic Reducer (Live 1994)
Pearl Jam – Daughter (Live 1994)
Pearl Jam – Glorified G (Live 2016)
Pearl Jam – Crazy Mary (Live 2003)
Pearl Jam – Dissident (Live 2005)
Pearl Jam – W.M.A. (Live 2022)
Pearl Jam & Cypress Hill – Real Thing
Pearl Jam – Blood (Live 1994)
Pearl Jam – Rearviewmirror (Live 2014)
Pearl Jam – Hold On
Pearl Jam – Rats (Live 2006)
Pearl Jam – Elderly Woman Behind A Counter In A Small Town (Live 2018)
Pearl Jam – Fuckin’ Up (Live 1994)
Pearl Jam – Hard To Imagine (Live 2022)
Pearl Jam – Leash (Live 2009)
Pearl Jam – Better Man (Live 2012)
Pearl Jam – Whipping (Live 2006)
Pearl Jam – Dirty Frank (Live 1994)
Pearl Jam – Indifference (Live 2012)






















יום הולדת 80 לג’וני מיטשל

ג’וני מיטשל חוגגת 80 היום ולכבוד האירוע איחדתי לראשונה כוחות עם נועה לוי מהתכנית הנהדרת קטיפה כחולה ברדיו הקצה. יחד הגענו לאולפן לשלוש שעות שכולן ג’וני. עם שירים אהובים, סיפורים, שיחות, מוזיקה של מיטשל מכל התקופות שלה, כולל גם מספר קאברים שקרובים לליבנו. היה כיף ומקסים וחלקנו המון כבוד ואהבה הדדית למוזיקה של ג’וני מיטשל.

ג'וני מיטשל

אפשר להאזין לכל שלוש השעות באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

Joni Mitchell – Introduction (Live 1979)
Joni Mitchell – Fare Thee Well (Dink’s Song)
Joni Mitchell – Taming the Tiger
Joni Mitchell – Black Crow
David Crosby – Amelia
Joni Mitchell – The Dawntreader
Joni Mitchell – The Fiddle And The Drum (Piano Home Demo)
Tom Rush – Tin Angel
Joni Mitchell – Ethiopia
Joni Mitchell – Urge For Going (Home Taping 1965)
Joni Mitchell – Don’t Interrupt The Sorrow (Demo)
Joni Mitchell – Harry’s House/Centerpiece
Joni Mitchell – The Dry Cleaner From Des Moines
Joni Mitchell with Neil Young & The Santa Monica Flyers – Raised On Robbery
Brandi Carlile – Down To You (Live 2019)
Prince – A Case of You
Joni Mitchell – River (with French Horns)
Joni Mitchell – Songs To Aging Children Come
Joni Mitchell – The Circle Game (Live 1966)
Joni Mitchell – Otis And Marlena
Joni Mitchell – Come In From The Cold
Emmylou Harris – The Magdalene Laundries
Joni Mitchell – Not To Blame
Joni Mitchell – See You Sometime (Demo)
Joni Mitchell – Bad Dreams
Herbie Hancock with Leonard Cohen – The Jungle Line
Joni Mitchell – Lesson In Survival (Live 1972)
Joni Mitchell – Chinese Cafe
David Crosby & Sarah Jarosz – For Free
Joni Mitchell – Sweet Bird
Joni Mitchell – Both Sides Now (Live 2022)































ספיישל Infidels

אחרי טרילוגיית אלבומי הנצרות/סול שלו, בוב דילן חזר בגדול לאלבום סינגר-סונגרייטר קלאסי שלו. זה קרה ב-1983 עם Infidels. אלבום שמכיל שירי מחאה, רומנטיקה וכל מה שהופך שירי דילן לזכורים וטובים. בעזרתו של מארק נופלר והרכב נגנים נהדר שהקליט איתו (כולל מיק טיילור מהסטונס), יצרו שורה גדולה מאוד של שירים. חלק מהם נכנס ל-Infidels וחלק נכבד וראוי נשאר בחוץ.

לכבוד ציון 40 שנה ל-Infidels, שידרתי ספיישל לכבודו, עם הרבה מהשירים שיצרו אותו, אלו שנשארו בחוץ והסשנים שהובילו אליו. אפשר להאזין באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:

Bob Dylan – I And I (Alternate Take)
Bob Dylan – Tell Me
Bob Dylan – Sweetheart Like You (Alternate Take)
Bob Dylan – Lord Protect My Child
Bob Dylan – Jokerman (Alternate Take)
Bob Dylan – Blind Willie McTell (Take 5)
Bob Dylan – Neighborhood Bully (Alternate Take)
Bob Dylan – Foot of Pride
Bob Dylan – Don’t Fall Apart On Me Tonight (Version 2)
Bob Dylan – Angel Flying Too Close To The Ground
Bob Dylan – Baby What You Want Me To Do
Bob Dylan – Man of Peace
Bob Dylan – Too Late (Band Version)
Bob Dylan – Someone’s Got A Hold of My Heart
Bob Dylan – License To Kill (Live 1984)
Bob Dylan – Enough Is Enough (Live 1984)
Bob Dylan – Union Sundown
Bob Dylan – Clean Cut Kid
Bob Dylan – Death Is Not The End (Full Version)





















ספיישל Time Fades Away

אחרי ההצלחה של Harvest, ניל יאנג מצא את עצמו על גג העולם וסינגר-סונגרייטר אהוב ומוערך. אבל בדיוק אז, הוא החליט לזרוק כדור מסובב לעבר הקהל והתקשורת. בעקבות המוות של דני וויטן בנובמבר של 1972, בהכנות לסיבוב ההופעות החדש, יאנג, כדבריו “Headed to the ditch”. ירד לתהום האפלה, הסטונרית והיצירתית. זו שיצרה את סיבוב ההופעות של Time Fades Away ופתחה את ה-Ditch Trilogy של יאנג עם אותו אלבום הופעה ראשון בקריירה.

אלבום שנלקח מההופעות הללו של תחילת 1973, עם שורה של שירים חדשים, שונים לגמרי מ-Harvest, אותם הוא ניגן לראשונה מול הקהל שציפה לראות כל ערב את Heart of Gold. לציון 50 שנה ליציאתו הרשמית של Time Fades Away, הקדשתי לו ספיישל של שעתיים, עם ההופעות והשירים של התקופה, שנכנסו לאלבום וגם שלא. כאלו שמייצגים היטב את התקופה הזו של יאנג מסביב לאלבום ההופעה ששנים הוא התכחש לו, בזמן שקיבל סטטוס של אלבום חשוב ואהוב על המעריצים.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וגם פה:

למטה קישורים לכל הפרקים הקודמים בסדרת היובל לאלבומי יאנג + אחרים הקשורים ליאנג גם כן.

פלייליסט:

ספיישל ג’וני מיטשל: אלבומי השינוי

אחרי שני המארזים הראשונים, מגיע מארז הארכיון השלישי של ג’וני מיטשל – The Asylum Years. שהפעם מכסה את השנים 1972 עד 1975 ועם תקופת השינוי של מיטשל והמעבר בין פולק להשפעות ג’אז. זה שכלל בתוכו את האלבומים For The Roses, Court & Spark ו-The Hissing of Summer Lawn.

כפי שעשיתי עם המארזים הקודמים (קישורים למטה), גם הפעם הקדשתי ספיישל של שעתיים להוצאה החדשה, עם מעבר כרונולוגי וקטעים נבחרים מתוך המארז. ניתן להאזין באתר הקצה וגם ממש כאן:

פלייליסט:

Joni Mitchell – For The Roses (Graham Nash & David Crosby Session)
Joni Mitchell – Banquet (Demo)
Joni Mitchell – Like Veils Said Lorriane (Demo)
Joni Mitchell – See You Sometime (Demo)
Joni Mitchell – Lesson In Survival (Live 1972)
Joni Mitchell – For Free (Live 1972)
Joni Mitchell – Electricity (Live 1972)
Joni Mitchel with James Taylor – Bony Moronie/Summertime Blues/You Never Can Tell
Joni Mitchell with Neil Young & The Stray Gators – You Turn Me On I’m A Radio
Joni Mitchell – Judgement of the Moon and Stars (Live 1972)
Joni Mitchell – Let The Wind Carry Me (Piano/Vocal Mix)
Joni Mitchell – Big Yellow Taxi (Live 1973)
Joni Mitchell – Piano Suite: Down To You/Court And Spark/Car On A Hill/Down To You
Joni Mitchell – People’s Parties (Demo)
Joni Mitchell – Trouble Child (Early Alternative Take)
Joni Mitchell with Neil Young & The Santa Monica Flyers – Raised On Robbery
Joni Mitchell – Just Like This Train (Live 1974)
Joni Mitchell – Help Me (Live 1974)
Joni Mitchell – Jericho (Live 1974)
Joni Mitchell – Woman of Heart and Mind (Live 1974)
Joni Mitchell – Don’t Interrupt The Sorrow (Demo)
Joni Mitchell – Harry’s House (Demo)
Joni Mitchell – The Jungle Line (Guitar/Alternate Vocal)
Joni Mitchell – Dreamland (Early Alternate Band Version)