ספיישל פרידה מפיטר גרין

פיטר גרין עזב את העולם הזה בגיל 73. נפטר בשלווה בשנתו, אחרי שנים של אי-שלווה עם עצמו. לגרין היו מחלות נפשיות, איתן התמודד רבות מול העולם ומול עצמו. הוא גם היה אחד הגיטריסטים הגדולים שדרכו כאן. ממייסדי פליטווד מק ומי שהיה הכוח הגדול של הליין-אפ הראשוני של ההרכב. זה של סוף שנות השישים והבלוז-רוק המדהים שיצר. זה שבלט אצלי נורא בתקופות העמוקות הראשונות עם מוזיקה. גרין השפיע רבות על הטעם המוזיקלי שלי בתחילת הדרך.

במוצ”ש האחרון היה לי כבר ספיישל מוכן על Humble Pie שהייתי אמור לשדר בראשון בבוקר, אבל אז הגיעה פתאום הידיעה על מותו של גרין והכל השתנה. ישבתי בלילה ובחרתי שירים וביצועים ספציפיים שליוו אותי לא מעט בחיבור הראשוני עם מוזיקה. כפי שפיטר גרין ופליטווד המוקדמת שלו ידעו לעשות. הגעתי בבוקר לאולפן ודי ספונטנית סידרתי, שידרתי ונפרדתי. פרידה מאחד הגיטריסטים והמוזיקאים הגדולים שהיו כאן ומעמודי התווך של עולם הבלוז-רוק.

התמקדתי בספיישל רק בשירים שגרין כתב\יצר\חיבר, ללא קאברים. כאשר הרוב המוחלט של התכנית מגיע מהשנים הגדולות שלו ושל פליטווד, 1967 עד 1970. אלו שהשפיעו עלי כ”כ. אחרי שסיימתי לשדר את גרסת 24 הדקות האדירה של Rattlesnake Shake, ציינתי ברגש שאם היו אומרים לי לפני עשרים שנה, בחיבור שלי לבד עם המוזיקה הזו, שאני אשב בעוד שני עשורים בתכנית רדיו משלי ואשמיע את הדבר הזה, הייתי בטח צוחק. אבל זה קרה השבוע, וזה החזיר אותי אחורה לתקופה קצת יותר חשוכה ובודדה, כי פיטר גרין היה מהראשונים אצלי בחיבור האמיתי עם מוזיקה ופליטווד מק המוקדמת שלו היו שם בשבילי, עם ההתקדמות והטעמים המוזיקליים האישיים שלי.





אלבומי שנות הנעורים

בתקופה האחרונה עוברת מין רשימה כזו בפייסבוק של בחירת 10 האלבומים שהכי השפיעו עליך בתור נער, בשנות העשרה. לא תמיד אני משתתף בדברים האלה, אבל אם כבר כן, אז שיהיה עם טיפה יותר תוכן ועומק עם תוספת מילים. אז החלטתי לבחור עשרה אלבומים שמייצגים בשבילי את תחילת החיבור הרציני עם מוזיקה, בגיל 15 עד 19. זו כנראה תהיה הרשימה הכי לא ניינטיזית לאחד שהתבגר בניינטיז, אבל תמיד (ובמיוחד אז) נמשכתי יותר לדברים אחרים שלא כולם שמעו, או שודרו ברדיו וכדומה. ספציפית גם בתחילת הדרך העמוקה עם מוזיקה, נמשכתי נורא לדברים משנות השישים והשבעים וקצת פחות למה שקורה מסביבי באותו הרגע. למרות שעדיין יש פה נציגים כאלו.

אז זו העשיריה שלי, עם טקסטים והסברים והמון נוסטלגיה מבחינתי. במיוחד כשחזרתי גם לחלק פה אחרי הרבה שנים. כמו כן זו הצצה קטנה ואישית לדברים שהתחילו אצלי את הרומן המוזיקלי, הז’אנרים ומה שהתפתח הלאה. אם בא לכם להוסיף בתגובות גם רשימה כזו משלכם מהתקופה ההיא, או אפילו כמה אלבומים בודדים בלבד, לכו על זה. אשמח לקרוא.


 

Aerosmith – Nine Lives
51JsOVXE7nL