אחיות, שאריות ותקליטים בחנויות

אתחיל בשני אלבומים של 2010 שהשלמתי וגיליתי לא מזמן:

במהלך השנה שעברה המפיק טי.בון בורנט מאוד בלט אצלי, כאשר הפיק ועבד על פסקול הסרט “Crazy Heart”, ולאחר מכן המשיך לעבוד עם זוכה האוסקר מאותו פסקול – ראיין בינגהם, והפיק לו את “Junky Star” שיצא בהמשך השנה ובו גם בחרתי כאלבום השנה שלי של 2010. ממש בתחילת השנה הנוכחית הוא גם היה אחראי על אלבום הסולו החדש והמצויין של גרג אולמן.

אז עוד עבודה קטנה שהוא עשה במהלך השנה שעברה היא הפקת אלבום הבכורה של The Secret Sisters. תחת השם נמצאות שתי אחיות המגיעות מ-Muscle Shoals, אלבאמה (כבר סיבה בשבילי להימשך אליהן). שמן לורה ולידיה רוג’רס, יש להן יופי של קולות והרמוניות ומה שהן עושות זה פשוט קאנטרי-פולק מהזן הישן והטוב. שעד כמה זה פשוט, ככה זה טוב.

אלבום הבכורה הזה הוא בין הקצרים שיצא לי לשמוע. כל שיריו נעים בין 2 ל-3 דקות והוא מדגדג בקושי את החצי שעה מתחילתו עד סופו. חצי שעה נעימה ביותר, במיוחד לחובבי הז’אנרים וקולות נשיים מהדרום. עוד מוצר חיובי מבית היוצר של טי. בון בורנט.

מאלבאמה לרוד איילנד עכשיו, עם עוד הרכב ואלבום שיצא שנה שעברה וגיליתי רק עכשיו. הפעם זהו ההרכב Deer Tick, שנוגע מאוד בז’אנרים האקוסטיים של האחיות לבית רוג’רס מקודם, אך משלב זאת גם עם הרבה רוק ובלוז מהצד.

The Junky Poet

האלבום הזה לא התווסף לפוסט ההמלצות האחרון שלי לחגים, פשוט כי מגיע לו פוסט משל עצמו. לפני חצי שנה, בפוסט הראשון שלי כאן, כתבתי על ראיין בינגהם. כתבתי קצת על האיש, ציינתי את הזכיה הטריה שלו באוסקר ואת שני אלבומיו הראשונים. הפעם יש רק משהו אחד שאני רוצה לכתוב עליו וקוראים לו “Junky Star” – האלבום הטרי של בינגהם שיצא עכשיו.

בימים האחרונים מאז שהגיע אלי, אני חורש אותו על ימין ועל שמאל, מלמעלה עד למטה ומכל הצדדים של 12 השירים שטמונים בו. עם כל שמיעה שמסתיימת אני יותר ויותר משוכנע שזה אלבומו הבוגר ביותר עד כה. לשיר עליו זכה באוסקר, The Weary Kind (מתוך הסרט “Crazy Heart”), בהחלט הייתה השפעה מסויימת על האלבום הנוכחי. טי בון בורנט, שהיה המפיק ושותפו לשיר שזיכה אותו בפסלון המוזהב, המשיך איתו גם ל- Junky Star בצד של ההפקה. אבל בולטות פה יותר האווירה והכתיבה של בינגהם, שלא רק ממשיכות את הסגנון של The Weary Kind, אלא הולכות רחוק יותר ומלאות גם ביותר כישרון ובגרות מסויימת, שנשפכים כמו דמעות מלוחות-מתוקות על כל האלבום הנפלא הזה.

Ryan Bingham – Junky Star