כן, כמעט ארבעה חודשים לא כתבתי. הגיע הזמן. בכל התקופה הזאת 2011 המשיכה להתבסס אצלי כשנה מוצלחת במיוחד מבחינה מוזיקלית. הרבה אלבומים שאני ממתין להם והרבה אלבומים טובים. היום אני רוצה להתמקד בשניים ספציפיים שהולכים כנראה לתפוס מקום די גבוה ברשימת סיכום השנה העתידית שלי.

בחודש מרץ השנה הסולן, הגיטריסט והיוצר של ההרכב “דינוזאור ג’וניור” (Dinosaur Jr.), ג’יי מאסקיס, הוציא אלבום סולו אקוסטי ששמו “Several Shades of Why”. אלבום שמראה צד אחר של מאסקיס והרוקנ’רול והחשמל של הרכב הטריו שלו (שאגב ביקרו בישראל יותר מפעם אחת בשנים האחרונות).

אלבום הסולו שלו הפתיע אותי לטובה ברמות מטורפות. פשוט לא חשבתי שהוא יהיה כ”כ טוב. “Several Shades of Why” הוא אלבום Singer/songwriter קלאסי, על טהרת הגיטרה האקוסטית, עם כתיבה נהדרת ורצף שירים מקסים מתחילתו עד סופו. מאסקיס נמצא כאן במיטבו ויושב באלבום הזה על פסגת היצירה המוזיקלית שלו אם שואלים אותי.

Several Shades of Why

הוא מגובה פה בכמה נגנים (ביניהם Kurt Vile, שהוציא השנה את האלבום המוצלח “Smoke Ring For My Halo”), אך ההרגשה היא לבד והמילים של מאסקיס מצליחות לסחוף ולענג כאחד. מהאלבומים שדורשים לופים חוזרים של השמעות.