ספיישל Planet Waves

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):

פלייליסט:



ספיישל The Times They’re A-Changin

ארבעה חודשים בלבד אחרי שסיים להקליט את אלבומו השני, בוב דילן כבר התחיל את הסשנים לאלבום הבא. עם ההפקה של טום וילסון, שירים מקוריים בלבד וסגנון ומבט הרבה יותר רציניים, דילן התיישב להקליט בניו יורק את מה שיהפוך ל-The Times They’re A-Changin. אחד משני אלבומים ששחרר ב-1964 וזה שיבסס אותו סופית כקול של דור.

בוב דילן The TImes

עם שירים מחאתיים, פואטיים, רומנטים וקודרים. עם אי-צדק, טרגדיות מהמציאות, אמונה וגם לב שבור וגעגוע, דילן שחרר לעולם בינואר 64′ את אחד מאלבומיו הקלאסים שעד היום עומד בתור אחד מאלבומי הפולק הטובים והחזקים שנכתבו. לציון 60 שנה ליציאתו, הקדשתי לו בספיישל של שעתיים. בהמשך ישיר לספיישל של The Freewheelin ששידרתי בשנה שעברה. עם הסיפורים, החיבורים האישיים והשירים שנשארו רלוונטיים גם שישה עשורים לאחר מכן.

האזינו באתר הקצה ופה למטה, יחד עם ספיישלים נוספים שהקדשתי לדילן בעבר:

פלייליסט:

ספיישל Infidels

אחרי טרילוגיית אלבומי הנצרות/סול שלו, בוב דילן חזר בגדול לאלבום סינגר-סונגרייטר קלאסי שלו. זה קרה ב-1983 עם Infidels. אלבום שמכיל שירי מחאה, רומנטיקה וכל מה שהופך שירי דילן לזכורים וטובים. בעזרתו של מארק נופלר והרכב נגנים נהדר שהקליט איתו (כולל מיק טיילור מהסטונס), יצרו שורה גדולה מאוד של שירים. חלק מהם נכנס ל-Infidels וחלק נכבד וראוי נשאר בחוץ.

לכבוד ציון 40 שנה ל-Infidels, שידרתי ספיישל לכבודו, עם הרבה מהשירים שיצרו אותו, אלו שנשארו בחוץ והסשנים שהובילו אליו. אפשר להאזין באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:

Bob Dylan – I And I (Alternate Take)
Bob Dylan – Tell Me
Bob Dylan – Sweetheart Like You (Alternate Take)
Bob Dylan – Lord Protect My Child
Bob Dylan – Jokerman (Alternate Take)
Bob Dylan – Blind Willie McTell (Take 5)
Bob Dylan – Neighborhood Bully (Alternate Take)
Bob Dylan – Foot of Pride
Bob Dylan – Don’t Fall Apart On Me Tonight (Version 2)
Bob Dylan – Angel Flying Too Close To The Ground
Bob Dylan – Baby What You Want Me To Do
Bob Dylan – Man of Peace
Bob Dylan – Too Late (Band Version)
Bob Dylan – Someone’s Got A Hold of My Heart
Bob Dylan – License To Kill (Live 1984)
Bob Dylan – Enough Is Enough (Live 1984)
Bob Dylan – Union Sundown
Bob Dylan – Clean Cut Kid
Bob Dylan – Death Is Not The End (Full Version)





















ספיישל Pat Garrett & Billy The Kid

בתחילת 1973 בוב דילן היה בהפסקה הכי ארוכה שלו דאז ללא מוזיקה חדשה. עברו 3 שנים כמעט מאז New Morning והסינגל האחרון יצא בסוף 1971. ואז הגיע פרויקט חדש, ראשון מסוגו לדילן בקריירה. זה קרה כאשר חברו התסריטאי רודי וורליצר כתב לו תפקיד קטן במערבון החדש Pat Garrett & Billy The Kid עם הבמאי סם פקינפה.

זה היה התפקיד הקולנועי הראשון של דילן ועל הדרך הוא נבחר גם לכתוב את המוזיקה של הסרט.כל זה הוביל ליציאת פס הקול של Pat Garrett & Billy The Kid ביולי 1973, השבוע לפני 50 שנה, מה שמתפקד גם כאלבום אולפן של דילן לכל דבר. עם קטעים אינסטרומנטליים שמתאימים לאווירת המערבון ומספר שירים חדשים, כולל אחד שיהפוך ליותר מוכרים שלו בקריירה.

בוב דילן Pat Garrett & Billy The Kid


לציון יובל שנים לפסקול/אלבום הזה של דילן, שידרתי ספיישל על פאט גארט ובילי דה קיד, עם הקטעים שנכנסו וגם לא נכנסו לשם, החלק שהושלם שנים אחר כך ע”י להקה אחרת, הסיפורים, הנגנים וכל אווירת ה-Outlaw מסביב להוצאה והמוזיקה החדשה ומקורית של דילן דאז. הבלאדה והספיישל של פאט גארט, בוב דילן ובילי דה קיד. מוזמנות/ים להאזין באתר הקצה וגם פה:

פלייליסט:




ספיישל Freewheelin’ Bob Dylan

בביקור הראשון שלי בניו יורק הייתי חייב להגיע לרחוב בו צולמה העטיפה של The Freewheelin’ Bob Dylan ולתעד את הרגע בעודי מדמיין את עצמי הולך שם מחובק עם מישהי גם כן, כמו שסוז רוטולו מחבקת (או בעצם מחממת) שם את דילן. אני עדיין מחכה לה… אבל בינתיים חגגתי השבוע יום הולדת עגול לאלבום שהצילום הזה עוטף, עם צלילה עמוקה לתוך המוזיקה שבפנים.

ספיישל 60 שנה ל-The Freewheelin’ Bob Dylan, עם כל המחאה, הרומנטיקה, הבלוז והגעגועים של דילן, השירים שנכנסו וגם לא נכנסו לאלבום וכמובן גם החיבורים והרגשות שהוא מעורר בי הרחק מהרחוב ההוא בניו יורק.

רחוב ג'ונס פינת רחוב 4 מערב, מנהטן

הקריירה הרשמית של בוב דילן לא התחילה ברגל ימין. אלבום הבכורה שלו, שכלל בזמנו רק שני שירים מקוריים, די נכשל. כמעט ולא נתנו לו צ’אנס בחברת קולומביה לשחרר אלבום שני. אבל באפריל של 1962 החל הסשן הראשון של הפולו-אפ לאלבום הבכורה. לדילן הייתה ערימה מטורפת של שירים חדשים שכתב ולא פחות מ-36 מהם היו מועמדים להיכנס לאותו אלבום שני.

במשך שנה שלמה נערכו סשנים שונים בהם הוקלטו השירים ובסוף 13 מהם נבחרו להיכנס לאלבום ששוחרר בסוף חודש מאי של 1963. אלבום שכלל הפעם רוב של שירים מקוריים, ערבוב של שירי מחאה ורומנטיקה שיצרו אלבום פולק על-זמני. כזה שהפך את דילן לזמר מחאה מוערך, הזניק את הקריירה שלו וכולל עד היום מספר קלאסיקות מטורפות שנשארות רלוונטיות. לאלבום הזה כאמור קוראים The Freewheelin’ Bob Dylan. עם העטיפה היפה של דילן וחברתו דאז, סוז רוטולו, בחורף של ניו-יורק. כזו שעוטפת את הכישרון הענק של דילן והשירים שקפאו בזמן וכמו המונים שהגיעו אחריהם, תמיד מפשירים לידינו בהתאם לתקופה.





אלבומי ינואר: פתיחת שנה

אחרי סיכום שנת 2022, הגיע הזמן לפתוח רשמית את 2023 וההתחלה של השנה הזו הייתה גדושה באלבומים חדשים ויפים. אז הנה שישה מהם שבלטו לי במיוחד בינואר, עם כמה קולות נשיים אהובים, קאמבק אינסטרומנטלי והוצאת ארכיון לאלבום אדיר.


Meg Baird – Furling

מג ביירד Furling

פותחים עם האלבום שהכי ציפיתי לו בפתיחת השנה הזו, ושגם סיפק את כל אותן הציפיות. אלבום הסולו החדש של מג ביירד. חברת ה-Espers לשעבר, ששחררה אלבום סולו ראשון מזה שמונה שנים. בזמן הזה היא הספיקה להוציא אלבום אדיר עם ההרכב Heron Oblivion וגם אלבום משותף (ושונה לגמרי באווירה) עם מארי לטימור. אבל עכשיו היא חזרה עם Furling, כשהיא שוב בקדמת הבמה, וזה פשוט נפלא.

עם הפולק המוכר והמרחף שלה, המאוד אקספרימנטלי, חם וסוחף, היא הוציאה פה את אחד הדברים היותר טובים שלה בקריירה. סולו או עם אחרים. לפחות ככה אני חושב כרגע ולא נראה לי זה ממש ישתנה בהמשך השנה ובסיבובים הבאים עליו. הוא פשוט מענג וסיפק לי את כל מה שרציתי לשמוע עם סולו טרי של מג, אחרי הרבה זמן. מהצלילים והקולות שהכי הנעימו לי את החודש הראשון של 2023.





Rozi Plain – Prize








ספיישל בוב דילן: Fragments

באמצע שנות התשעים הייתה איזו תהייה או חשש האם בוב דילן עדיין מסוגל לכתוב וליצור ברמה גבוהה. במשך שבע שנים הוא לא שחרר אלבום עם חומר מקורי, עד שב-1997 הוא ענה לכולם כמו שהוא יודע, ועם שיתוף פעולה שני יחד עם המפיק דניאל לנואה (שמונה שנים אחרי Oh Mercy) הוא שחרר לעולם את Time Out of Mind.

עם רומנטיקה אפלה, בלוז מלנכולי והפקה אדירה, בוב דילן יצר את אחד האלבומים הטובים שלו בקריירה ובדעה אישית האלבום הטוב ביותר שלו פוסט-1976 עד היום. ביום שישי האחרון יצא “Fragments”, החלק הטרי ב-Bootleg Series שמתמקד הפעם בכל הסשנים וההקלטות של Time Out of Mind.

לכבוד יציאתו, הגעתי לאולפן הקצה כדי להקדיש שעתיים למארז החדש ולחגוג את Time Out of Mind, האווירה שלו, השירים בגרסאות אלטרנטיביות, ה-Outtakes והסיפור והרקע של האלבום המשובח הזה.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה וממש כאן:

פלייליסט:

Bob Dylan – Love Sick (Version 1)
Bob Dylan – Dirt Road Blues (Version 1)
Bob Dylan – Red River Shore (Version 2)
Bob Dylan – Standing In The Doorway (Version 2)
Bob Dylan – Million Miles (Live 1998)
Bob Dylan – Dreamin’ of You
Bob Dylan – Tryin’ To Get To Heaven (Version 1)
Bob Dylan – Marchin’ To The City
Bob Dylan – ‘Till I Fell In Love With You (Live 1998)
Bob Dylan – Not Dark Yet (Version 1)
Bob Dylan – Cold Irons Bound
Bob Dylan – Mississippi (Version 1)
Bob Dylan – Make You Feel My Love (Take 1)

Bob Dylan – Can’t Wait (Version 1)
Bob Dylan – Highlands
Bob Dylan – The Water Is Wide






















ספיישל יום הולדת 80 לבוב דילן

השנים העמוקות הראשונות שלי עם מוזיקה כללו כמובן גם את בוב דילן. כמו עם הרבה מבני דורו, במשך הרבה שנים דאז צללתי עמוק פנימה עם המוזיקה שלו, בחקירות, האזנות, חיפושים, קריאה, ידע, ניתוחים וכל מה שהופך חיבור מוזיקלי למשהו הרבה יותר מיוחד וגדול מעוד אמן אהוב עליך. עם כל הרבדים הקצת מפחידים לפעמים שמסתתרים מתחת למשפט כמו “כן, אני אוהב את בוב דילן”.

התקופות האובססיביות שלי עם המוזיקה של דילן כבר עברו לפני הרבה שנים. בניגוד לכמה דינוזאורים אחרים שאני אוהב ככה מאז ועד היום, מתישהו איתו זה קצת הפסיק לרגש אותי כמו פעם. במיוחד בעשור היצירה האחרון שכבר פחות עניין אותי או התחבר אליי מבחינת המוזיקה החדשה שלו (למרות שהוצאות הארכיון האדירות המשיכו כן להלהיב ולשאוב אותי חזרה פנימה). אבל הרגש והחיבור ההוא, כמו התקופות, תמיד נשמר ונשאר עמוק אצלי בפנים ומדי פעם הוא נשלף החוצה. אם זה בגלל ציון דרך מסוים, הוצאת ארכיון טרייה או כל דבר שמוציא מהחיבור הפנימי הזה את הזיכרונות, ההנאה או התלהבות.



אלבומי חודש פברואר: מהדורת Reissues

עוד חודש של 2021 עבר, עוד מוזיקה חדשה יצאה לאוויר העולם. מכיוון שכתבתי כבר בהרחבה על אלבום האולפן שהכי בלט לי בפברואר ואחרים פחות הלהיבו או על אש קטנה אצלי בינתיים, אני מתמקד הפעם בכמות היפה של הוצאות מחודשות/ארכיון שיצאו החודש. והיו לא מעט כאלו. הנה כמה מהבולטות אצלי במהדורת סיכום חודש של הוצאות מיוחדות.



The Band – Stage Fright 50th Anniversary Deluxe Edition

The Band Stage Fright Deluxe

באיחור קל של חצי שנה, שוחררה גרסת הדלוקס ל-Stage Fright, האלבום השלישי של The Band שציין בשנה שעברה יובל ליציאתו. זה תמיד היה אלבום מאוד אהוב עליי והגרסה המחודשת שלו היא דרך מצוינת לחזור אליו ולשירים הללו. הגרסה החדשה כוללת מיקס טרי לשירים (עם סדר שונה מהמקור), אבל הסיבה להאזין לה מבחינתי היא שתי תוספות שמשוחררות פה לראשונה.


ההוצאות המיוחדות של השנה 2019

את רוב המילים אני אשאיר לפוסט הסיכום המסורתי הענק שיגיע בשבוע הבא. אבל כמיטב המסורת פה בשנים האחרונות, מגיש קודם את המנה הראשונה של הסיכום, זו של ההוצאות המיוחדות שעשו לי את 2019. כרגיל, אלבומי הופעה, EP’s, הוצאות מחודשות\מורחבות, אלבומי מחווה, Box Sets, הוצאות ארכיון וכו’. בחרתי 20 כאלו (בעצם 21 כי יש פה מישהו עם שתיים) שיצאו השנה ומאוד אהבתי. עם טקסטים ולינקים לשירים נבחרים.

בסוף הפוסט יש גם פלייליסט מיוחד עם 30 שירים שכולל נציגים מכל ההוצאות פה בפוסט + עוד כמה מהוצאות נוספות שלא נכנסו לכאן + מספר שירים אהובים שיצאו השנה רק כסינגלים ולא כחלק מאלבום או הוצאה גדולה.

מוכנות\ים? יאללה. חזרו לכאן שבוע הבא לפוסט המרכזי והנה מנת המתאבנים שלי לשנת 2019:


The Allman Brothers Band – Fillmore West ’71

חודשיים לפני שהקליטו את אלבום הלייב הקלאסי שלהם ב-Fillmore East בחודש מרץ של 1971, ה-Allman Brothers ערכו שלוש הופעות חימום לכך אצל האח המערבי, באולם של ה-Fillmore West בסן פרנסיסקו. זה שעדיין קיים גם היום. זה קרה בסוף חודש ינואר של 71′ והשנה הערבים הללו שוחררו רשמית לראשונה במארז מרובע מהארכיון של הלהקה. בחמש השנים האחרונות מאז הופעת הפרידה של האולמנים, נפרדנו מגרג אולמן וגם מבוץ’ טראקס, שניים מהחברים המקוריים של הלהקה. הרגיש כמו זמן טוב לחזור אחורה ולהיזכר בליין-אפ הראשון והמוקדם, באחלה הופעות שלא שמענו קודם.

Trouble No More

Dreams