40 שנה, 4 הרוגים, שיר אחד

אוניברסיטת קנט-סטייט, אוהיו, הרביעי במאי 1970 – ארבעה סטודנטים נהרגים מיריות חיילים בשטח הקמפוס, בזמן הפגנות נגד משטר הנשיא ניקסון ומלחמת וייטנאם.

אולפן ההקלטות "Record Plant" בלוס אנג'לס, קליפורניה, עשרים ואחת במאי 1970 – ההרכב קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג מקליטים את השיר "Ohio" שנכתב על-ידי ניל יאנג לפני ימים ספורים.

אך הכל התחיל קצת לפני זה.

בסוף חודש אפריל של אותה שנה הנשיא ניקסון מודיע על כניסת צבא ארה"ב לקמבודיה, במסגרת ההשתלטות והפלישה של מלחמת וייטנאם הארוכה. אותה פעולה הניבה גל מחאות שהמפורסמת מהן התרחשה באוניברסיטת  קנט-סטייט אשר נמצאת במדינת אוהיו. במשך כמה ימים בתחילת חודש מאי סטודנטים יצאו למחות נגד המלחמה, נגד ניקסון, ובעד ביטוי השלום. אקט שהיה חלק בלתי נפרד במהלך העשור החולף של הסיקסטיז שלא מזמן הסתיים. מחאה שהייתה טמונה גם הרבה במוזיקה והאמנים שפעלו באמריקה בכל אותה תקופה.

במהלך ההפגנות בקמפוס של קנט-סטייט כוחות ביטחון הגיעו לאיזור והתרבו במהלך הימים של מחאת הסטודנטים. ב-4 במאי הכל התפוצץ כאשר מסיבה והחלטה שלא סגורה עד היום, יריות נורו כלפי המפגינים מצד חיילי המשמר וארבעה סטודנטים מתו במקום. שניים מהם בכלל לא השתתפו בהפגנה ורק היו בדרך לעוד שיעור במסגרת לימודיהם.

אותו אירוע ירי הידוע גם בתור הטבח של קנט-סטייט, הותיר אחריו לא רק גל של תגובות פוליטיות, אלא כמו בתקופה הרבה של העשור הקודם – יצר תגובות מחאה מוזיקליות.