אלבומי השנה 2016

סיכום שנה – הקדמה:

היתה לי שנה מוזרה, לא הכי קלה, מעט מבולבלת ועם חיפושים שחלקם הביאו אותי למקומות טובים וחלקם עדיין נמצאים על איזו דרך לא נגמרת. אבל לא תיארתי לעצמי איך השנה הזו תסתיים עם החודש וחצי האחרון שלה. כזה שיטרוף את הקלפים, יגמד את כל הדברים שהיו לפני כן ויכניס בי פרופורציות חדשות לחיים ממקום שקיוויתי שמעולם לא יגיע.

את השנה הזו אפף המון מוות. זה לא רק אני אגיד, אלא הרבה חובבי מוזיקה ושוחרי תרבות. איבדנו המון אושיות משפיעות ומוכשרות במהלך 2016. מדיוויד בואי, פרינס, לאונרד כהן, שרון ג'ונס וגלן פריי, עד ג'ין ויילדר, לארי סאנדרס, אלן ריקמן ואחרים. במישור האבידות המוזיקליות היותר קרובות אלי, היו גם את ליאון ראסל, גיא קלארק ואדי הארש. אבל כל זה אובדן של אמנים שהכרנו דרך המוזיקה והיצירה. האובדן הבאמת משפיע שמגמד את הכל, מגיע מאדם שהכרנו מקרוב. ולצערי חוויתי את זה השנה.

סליחה מראש על המורבידיות בפסקאות הבאות, אבל הבלוג הזה תמיד היה אישי, ככה שאני מרגיש בנוח לשתף ולכתוב את הדברים הללו. מה גם שהמקרה הזה מאוד חשוב בקשר שלו לכאן, למוזיקה שאני כותב עליה שנים ולהמשך, עם הערבוב של המוזיקה עם המציאות. בחודש שעבר איבדתי בן-אדם יקר לליבי וחברה מאוד קרובה. את לימור שפיגל, שהיתה אחד האנשים הכי אהובים עלי בעולם המוזר הזה. הכרנו לפני ארבע שנים בדיוק, כשהיא גילתה את סיכום השנה שלי פה ב-2012. זה גרם לקליק מטורף והבסיס של הקשר שלנו היה מוזיקה, שדרכה התקרבנו הרבה מעבר לה.

אלבומים חדשים: סיכום קיץ

יצאו המון אלבומים מעולים הקיץ. על חלקם כתבתי פה ושם, אבל על הרבה מהם לא הספקתי, בגלל הטיול ביולי או סיבות כאלה ואחרות. אוגוסט עומד להסתיים, אז הגיע הזמן לסכם קצת את הקיץ עם עשרה אלבומים שהפכו לי אותו לקצת טוב יותר. חלקם ממש טריים וחמים מהתנור, וחלק שוחרר מוקדם יותר בחודשיים+ החמים והלחים האחרונים.

בקרוב נכנסים לישורת הכמעט אחרונה בשנה המוזיקלית הזו, עם תקופת אלבומי הסתיו ואז דצמבר עם חגיגות סיכומי השנה שכבר במרחק לא כזה רחוק. אז מוזמנים לקחת משהו קריר לשתות ולקרוא ולשמוע על העשיריה שעשתה לי את הקיץ הזה.

————————————————————————————————————–

Hard Working Americans – Rest In Chaos
52539-rest-in-chaos

לפני שנתיים הצגתי בבלוג את אלבום הבכורה של הסופר-גרופ הזו, שחברים בה הסולן טוד סניידר, אחד מיקירי הבלוג – הגיטריסט ניל קאסל, דייב סקולס ודוויין טראקס (אח של דרק). בבכורה הם שחררו אלבום קונספט של קאברים ממש מוצלח. הפעם הם משחררים חומר מקורי, והיה שווה לחכות לשירים האלה. ברמה שקשה לי לייצג או לבחור מהם שיר-שניים, כי יש הרבה פה שאפשר להתחבר אליהם ולהיכנס איתם לגרוב של ה-“Americans”.

תהומות הנשייה המופלאות – על ארבעה אלבומים חדשים

עוד חודש עבר, עוד אלבומים חדשים. מתוך ים ההוצאות שנוחתות בימים אלו, ובכלל, יש הרבה אלבומים שאני מצפה להם בחודש-חודשיים הקרובים. בינתיים הנה כמה מהיותר טריים שמנעימים את זמני בימים אלו.

Heron Oblivion – Heron Oblivion
HeronOblivion_9001-640x640

נתחיל עם האלבום הכי בולט אצלי בימים אלו, שייתכן וגם יישאר ככה עד שהשנה הזו תסתיים. ההרכב החדש Heron Oblivion כולל את מג ביירד מה-Espers, הגיטריסט צ'רלי סאופלי והצמד שממש משך אותי לפרויקט – אית'ן מילר הענק, הסולן של Comets On Fire וכמובן Howlin’ Rain, ואיתו נואל וון הרמונסון, מי שהיה המתופף של Comets On Fire יחד עם מילר, בלהקה הפסיכדלית המעולה ההיא. בפורמט הנוכחי יש שינויים בתפקידים, כאשר הרמונסון עובר לגיטרה ומילר זז לעמדת הבאסיסט וקולות הרקע. מה שנותן את הבמה לקול הרך של מג ביירד, שהופך את כל האלבום הזה לפיצוץ נעים לאוזניים שהוא תענוג אחד גדול.

אמריקאים בעבודה

הגל הראשון של אלבומי 2014 כבר מציף אותי והחבילות מחו"ל מגיעות אחת אחרי השניה עם המוזיקה החדשה של השנה. אז הנה קצת על שלושה אלבומים מפתיחת השנה הנוכחית.

 

הסופרגרופ
זה ממש כיף כשאמנים שאתה אוהב חוברים יחד להרכב חדש, גם אם זה משהו חד-פעמי ולטווח זמן קצר. הסופרגרופ (הראשון) של השנה כרגע הם Hard Working Americans. הרכב שכולל שני שמות שאני מאוד אוהב – טוד סניידר וניל קאסל. בהרכב נמצאים גם דייב סקולס מ- Widespread Panic ודווין טראקס, האח הצעיר של דרק טראקס (שנקרא על שמו של ההשפעה הכי גדולה על אחיו, דווין אולמן כמובן). אלבום הבכורה של החבורה הזו הוא למעשה אלבום של קאברים לשירים שאיכשהו עוסקים או קשורים ב-Working Class של אמריקה ומסביב. אפשר למצוא פה שירים של וויל קימברו, של הייס קארל וסיום כלבבי עם קאבר ל-Wrecking Ball של גיליאן וולש.

hard

הגרסאות של Hard Working Americans מוסיפות הרבה רוק-בלוז וקאנטרי-אמריקנה לתוצר המקורי. חלק מהשירים פה (שאני לפחות הכרתי קודם) מקבלים טוויסט הרבה יותר מגניב ממה שהיו במקור. אני לא חושב שהם יחזיקו הרבה זמן מעמד. גם ניל קאסל חוזר בקרוב להרכב המרכזי שלו בשלוש השנים האחרונות, ה-Chris Robinson Brotherhood. אבל בינתיים הקבוצה הזו יחד זה סבבה של דבר, גם אם דבר חולף.