עוד 27 שנים: על העיבוד הקולנועי החדש של IT

לא היו הרבה סרטים השנה שממש עפתי עליהם. במיוחד כאלו שהגעתי אליהם עם הרבה ציפיות והמתנה. אחד הסרטים שהכי חיכיתי להם השנה היה IT. סרט, או יותר מזה – עיבוד לספר, שסחב עמו הרבה משקל ושנים של אותה ציפיה. כזו שבאה על סיפוקה ברגע שכותרות הסיום של הסרט עלו. הסיפוק הזה כולל בתוכו הרבה רבדים, שרובם מגיעים מאהבה גדולה למקור – הספר של סטיבן קינג. מה שתמיד היה האהוב עלי שלו (לפחות מתוך אלו שקראתי). אז בתור חובב אימה בכלליות ומעריץ של הסיפור המקורי בפרט, באתי עם הרבה מטען. אז אני פורק אותו פה, עם המחשבות על הסרט, מה הוא כולל ומה לא, השינויים מהסיפור המקורי, ההקבלה למיני-סדרה הישנה שלו והציפיה הנוספת לחלקו השני.


 

"Politics always change. Stories never do"

במשך שנים היתה המתנה לעיבוד קולנועי ראוי לספר הקלאסי של סטיבן קינג מ-1986. בשנת 1990 שודרה המיני-סדרה של IT בטלויזיה. העיבוד הראשון והיחיד לספר עד השנה הנוכחית. אבל זה היה למסך הקטן. וכמו כן, הספר דרש העברה טובה יותר, עם דגש על בית הקולנוע. בתור נער אהבתי את המיני-סדרה. היא השפיעה עלי (עוד לפני ההיכרות עם הספר). אך כשחזרתי אליה בשנותי הבוגרות, ראיתי עד כמה היא מיושנת וכבר פחות מלהיבה או עשויה באופן ממש מפחיד או מושך בהיבטים השונים. במיוחד אחרי החשיפה לספר והקטעים הקיצוניים שלו, האימה וכל מה שהוא מכיל, שעוד רגע אגיע לזה. מה שכן, טים קארי נשאר סבבה בתפקיד Pennywise והיה דווקא מנקודות האור של המיני-סדרה.