Positively Spring Time

חודש מרץ היה עמוס וללא כתיבה. הייתי בהופעות בחו”ל, רצתי את חצי מרתון תל אביב וחיכיתי ללא מעט אלבומים שיוצאים עכשיו בעונה הנוכחית.

אביב הוא תקופה שקטה יותר בכל מיני תחומים. מתרגלים כבר לשנה החדשה, נכנסים לשגרה בהרבה תחומים, בקולנוע זו עונת הסרטים היבשה אחרי האוסקר ולפני סרטי הקיץ. אבל במוזיקה האביב תמיד היה עמוס במלא אלבומים חדשים שאני מחכה להם. זה לא דבר שונה גם השנה. הרבה הקלקות על הזמנות דיסקים מחו”ל, עוד ועוד אלבומים נכנסים לוויש-ליסט וים של דברים חדשים שאני מחכה להם לשמוע. אז הנה שלישייה מתוך ים האלבומים שפותחים לי את העונה.

The Cave Singers – Naomi
naomi.11183v4

אלבומם הקודם של השלישייה מסיאטל היה אחת ההפתעות הנעימות ביותר שלי ב-2011. הפעם הגעתי מוכן אליהם ובציפיה. “Naomi” הוא אלבום שאני מרגיש איתו Follow-Up חיובי לקודמו, “No Witch”. להרכב הזה לגמרי יש את הסאונד שלו והוא כאילו המשיך לי את האלבום הקודם על אותה דרך. שזה אחלה במקרה פה.

לקחו כמה רצועות עד שהאלבום התרומם לי, אך הקסם של ה-Cave Singers הגיע יחד עם הפולק-רוק המרומם שלהם, ונשאר איתי עד הסוף. נראה לי “Naomi” הולך להיות פסקול די מוצלח לאביב. לחמימות והדברים הטובים בו בהרגשה הכללית.

Shine

Northern Lights

————————————————————————————————————

Devendra Banhart – Mala
mala

עד החודש האחרון לא הכנסתי אלבום של דבנדרה לשמיעה כמעט 3 שנים…היה לי קשה אחרי הביטול הכ”כ מפתיע של ההופעה שלו בארץ ביוני 2010, יומיים לפני שהיה צריך להיות פה. במיוחד אחרי האהבה הגדולה שתמיד רכש לישראל וההצהרות שהוא מגיע רק בשביל המוזיקה ולא שום דבר אחר. אז אלבום חדש שלו היווה סיבה לחזור ובשבועות האחרונים צללתי לאלבומיו הקודמים שברשותי. ועכשיו הגיע התוצר החדש “Mala”. אז אחרי כמה שמיעות אני די מחבב אותו. אומנם הפריק-פולק המגניב הישן כבר לא כאן בכמויות כמו שהיה באלבומים כמו “Cripple Crow” ו-“Rejoicing In The Hands”. מצד שני אני מוצא את “Mala” שלם, אחיד וטוב יותר מאלבומו האחרון.

יש פה קצת גיוון ויש גם מספר שירים נורא זורמים, רכים ויפים. יחד איתם גם קצת נקודות חלשות יותר. בגדול זה כנראה לא הולך להיות אלבום שישאיר חותם מיוחד אצלי, אבל הוא כרגע חזרה נחמדה מאוד למוזיקה השקטה והפשוטה של דבנדרה אחרי המון זמן. אני מקווה שמתישהו הוא גם יחזור לפה שוב וימחק את הביטול ההוא סופית.

Won’t You Come Over

Daniel

——————————————————————————————————–

את הטוב ביותר השארתי לסוף…

Phosphorescent – Muchacho
muchacho

לשם Phosphorescent והאמן שעומד מאחוריו, מת’יו האוק, נחשפתי לראשונה לפני שלוש שנים עם צאת האלבום  “Here’s To Taking It Easy”. אלבום שכלל בין השאר את The Mermaid Parade ו-Los Angeles, שניים מהשירים שנשארו אצלי חזק מאוד בתודעה עד היום מאז אותה שנה. הבשורה הטובה היא שהרבה מהאיכות של השירים האלה נמצאת גם בהוצאה החדשה “Muchacho”, אחד האלבומים היפים של השנה עד כה.

כל האלבום הזה הוא סוג-של סיפור, או דרך. או שביל מוזיקלי עם שירים אישיים של התחלה וסוף. הוא נפתח עם קטע הקדמה (שמוביל אותנו לאחד השירים המקסימים של השנה) ויש בסופו גם רצועת סיום שחוזרת אליו. גם בשם של אותן רצועות. ובאמצע פשוט נמצאת שורה של שירים מענגים. שמתי לב שלהאוק אגב יש איזה קטע עם שמות של שירים עם סוגריים. היה את זה גם באלבום הקודם. בכל אופן, האלבום מסוגנן בצורה שנראתה לי קצת כמו ספר. עם פרולוג, אפילוג ושמות של פרקים שאתה מחכה לראות לאן יקחו אותך. Song For Zula הוא השיר המעולה הראשון פה, עם המלודיות המקסימות בין הבתים שנשמעות איכשהו מוכרות ומשפט אחד שם שמהדהד אצלי הרבה אחרי שהשיר מסתיים –”I will not open myself up this way again”.

אבל “Zula” לגמרי לא לבד. השיר האהוב עלי פה הוא The Quotidian Beasts, שפשוט עטף אותי בצבעים וצלילים שבעיניים עצומות עם האוזניות עלי מעיפים אותי למקומות שאני לא מכיר, אבל רוצה להישאר שם. יש גם המון יופי ברצועה A New Anhedonia עם הקלידים המהפנטים ולא חסר קצב וכיף בשיר כמו A Charm/A Blade. כל האלבום די סחף אותי. יש עוד לא מעט רכישות של דברים חדשים שיצאו עכשיו שנראים מבטיחים ונמצאים בדרך אלי. אך בינתיים “Muchacho” הוא אלבום האביב שלי ונראה שהוא יבלוט גם בעונות הבאות עד סיום השנה.

Song For Zula

The Quotidian Beasts

——————————————————————————————————————

תוספות:

הרבה אמנים הגיעו להופיע בסדרת ההקלטות של Austin City Limits. לא מעט ביקורים של אמנים שם גם יוצאים רשמית על CDDVD. כעת אפשר לצפות בביקור שם של גארי קלארק ג’וניור ו-Alabama Shakes. הרבה בלוז ו-Soul וכיף.

ביוני יוצא אלבום של פרוייקט חדש עם וויל ג’ונסון, ששמו Overseas. אפשר להאזין לשיר ראשון משם – Ghost To Be.

הנה עוד סיבה למה ביל מארי הוא אחד השחקנים והאמנים הכי אהובים עלי. מלך.

ביום שישי הקרוב תצויין שנה (שעברה בטיל) למותו של ליבון הלם. באותו היום ישוחרר לאקרנים בארה”ב הסרט הדוקומנטרי “Ain’t In It For My Help” שליווה את הלם בהקלטת אלבום הקמבאק שלו לפני מספר שנים. אפשר לצפות כעת בטריילר.

כמיטב המסורת בשבת הקרובה (20 לחודש) ייחגג Record Store Day, היום של חנויות המוזיקה והתקליטים. חוד שעבר כשהייתי בלונדון ביקרתי שוב בחנות Sister Ray, אחת האהובות עלי, ומצאתי גם את הוידאו הזה על חגיגות יום התקליט של השנה שעברה בחנות. הצפיה פשוט עשתה לי טוב, במיוחד התגובות וכמה משפטים של הקונים שם, שעדיין אוהבים כמוני להשקיע במוזיקה שלהם, להחזיק אותה ביד ולדבר גם על היתרונות של פורמט התקליט וכו’.
הנה הלינק לשורה הארוכה של ההוצאות המיוחדות ליום הזה של מיטב האמנים מכל הסוגים. בארץ שוב החנויות האוזן השלישית ומוזיקה נטו יציינו את היום עם הופעות ומבצעים (ויביאו גם חלק מאותן הוצאות מיוחדות). קפצו לקנות איזה דיסק או תקליט חדש לאוסף ולפגוש אנשים עם אותו הרצון או שפה מוזיקלית משותפת. אולי תיתקלו בי גם. אביב שמח בינתיים.

אהבתם? שתפו את זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *