40 שנה, 4 הרוגים, שיר אחד

אוניברסיטת קנט-סטייט, אוהיו, הרביעי במאי 1970 – ארבעה סטודנטים נהרגים מיריות חיילים בשטח הקמפוס, בזמן הפגנות נגד משטר הנשיא ניקסון ומלחמת וייטנאם.

אולפן ההקלטות "Record Plant" בלוס אנג'לס, קליפורניה, עשרים ואחת במאי 1970 – ההרכב קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג מקליטים את השיר "Ohio" שנכתב על-ידי ניל יאנג לפני ימים ספורים.

אך הכל התחיל קצת לפני זה.

בסוף חודש אפריל של אותה שנה הנשיא ניקסון מודיע על כניסת צבא ארה"ב לקמבודיה, במסגרת ההשתלטות והפלישה של מלחמת וייטנאם הארוכה. אותה פעולה הניבה גל מחאות שהמפורסמת מהן התרחשה באוניברסיטת  קנט-סטייט אשר נמצאת במדינת אוהיו. במשך כמה ימים בתחילת חודש מאי סטודנטים יצאו למחות נגד המלחמה, נגד ניקסון, ובעד ביטוי השלום. אקט שהיה חלק בלתי נפרד במהלך העשור החולף של הסיקסטיז שלא מזמן הסתיים. מחאה שהייתה טמונה גם הרבה במוזיקה והאמנים שפעלו באמריקה בכל אותה תקופה.

במהלך ההפגנות בקמפוס של קנט-סטייט כוחות ביטחון הגיעו לאיזור והתרבו במהלך הימים של מחאת הסטודנטים. ב-4 במאי הכל התפוצץ כאשר מסיבה והחלטה שלא סגורה עד היום, יריות נורו כלפי המפגינים מצד חיילי המשמר וארבעה סטודנטים מתו במקום. שניים מהם בכלל לא השתתפו בהפגנה ורק היו בדרך לעוד שיעור במסגרת לימודיהם.

אותו אירוע ירי הידוע גם בתור הטבח של קנט-סטייט, הותיר אחריו לא רק גל של תגובות פוליטיות, אלא כמו בתקופה הרבה של העשור הקודם – יצר תגובות מחאה מוזיקליות.

מהומות המחאה בקנט-סטייט. מארכיון צילומי האוניברסיטה.

ניל יאנג כתב את המילים לשיר חדש ששמו "Ohio" לאחר שראה תמונות מתוך הטבח הנורא באוניברסיטה (אחת התמונות המצמררות ונוקבות שראה, של ג'ון פיילו, זכתה גם לפרסום רב וזיכתה את הצלם בפרס פוליצר לאחר מכן). יאנג באותו הזמן בדיוק התחיל סיבוב הופעות חדש עם הרכבו הידוע CSNY, שכלל בנוסף את סטיבן סטילס, דיוויד קרוסבי וגראהם נאש. סיבוב שהחל ממש אחרי יציאת אלבומם המוצלח "Déjà Vu".

יאנג כינס את החברים, הציג את 10 השורות שכתב שמתארות את האירוע מזווית עינו, וביום אחד בלוס אנג'לס הם הקליטו את השיר וזמן קצר לאחר מכן שיחררו אותו כסינגל לרדיו.

זו הייתה תחילת תקופת השיא של יאנג, לאחר שחרור שני אלבומי הסולו הראשונים שלו, אותו אלבום טרי עם קרוסבי, סטילס ונאש, וממש לפני יציאת האלבום "After The Gold Rush" שיהפוך (יחד עם Harvest אחריו) לאחד האלבומים הכי מוצלחים שלו, כלכלית ומסחרית.

Gotta get down to it"
Soldiers are cutting us down
Should have been done long ago
What if you knew her
And found her dead on the ground
"?How can you run when you know

ההצלחה של יאנג והסיבה שאני אישית כ"כ אוהב אותו הגיעה בדרך כלל דרך הרגש. מאז ועד היום. תמיד הייתה לו היכולת להעביר הרגשה מהחיים, מאנשים שפגש והשפיעו עליו, או פגעו בו. או נגעו במקום מסויים שאיכשהו תמיד הבנתי גם על עצמי. במקרה של Ohio אבל זה הגיע מאירוע שלא קשור אליו. לפחות ישירות.

תוך 3 דקות ו-10 שורות של מילים שמגיעות פעמיים במהלך השיר, יאנג כתב שיר מחאה שהוא קודם כל שיר רוקנ'רול טוב, כפי ששומעים בהקלטה המקורית של CSNY שיצאה ב-1970. גם בלי להבין על מה הוא שר והרקע ההיסטורי, אני זוכר איך אני אישית בזמנו אהבתי אותו ישר, בלי קשר. רק אחר כך הגיעה המשיכה למילים והגילוי של הרקע עליו הוא נכתב. ואז סוג השירים הללו הופכים להרבה יותר גדולים.

שער המגזין "Life", מאי 1970. התמונות שגרמו ליאנג לכתוב.

למעשה Ohio הוא לא רק שיר מחאה או עוד שיר רוק מוצלח. הוא מוציא את הרגשות של יאנג כלפי האירוע ויחד עם זאת גורם למאזין, ואף אומר לו, שאי אפשר לברוח. האירוע הזה הוא חלק מאיתנו. גם לא מי שהיה שם באותו יום ברביעי במאי. גם לא מי שבכלל מתגורר באותה מדינה או שאפילו נולד כמה עשורים אחר-כך. בגלל זה הוא כ"כ אפקטיבי. הוא שיר לתודעה של כולנו.

Tin soldiers and Nixon's coming"
We're finally on our own
This summer I hear the drumming
"Four dead in Ohio

תמונתו של John Filo מהטבח אשר זיכתה אותו בפוליצר.

הגרסה המושלמת

מלבד הסינגל שהוקלט ויצא ע"י קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג באמצע שנת 1970, השיר שוחרר במסגרת אלבום בפעם הראשונה ב-1971, בגרסת הופעה, מתוך ההוצאה המעולה של אלבום ההופעה " Four Way Street" של אותה רביעיה, הלקוח מסיבוב ההופעות שהחל ממש בזמן יציאתו של Ohio.

גרסת האולפן המקורית שוחררה באלבום רק ב-1974 כחלק מהאוסף של CSNY ששמו "So Far", שמכיל את המיטב מהתקופה הראשונה של ההרכב. השיר שוחרר גם באלבומי אוסף של יאנג במהלך השנים ובנוסף יאנג גם ביצע את השיר בגרסת סולו בהופעות מאז ועד היום, ולשחרור רשמי של גרסת הסולו שלו לשיר שכתב היינו צריכים לחכות לא מעט זמן…

במהלך 2007 יאנג שיחרר את החלק השני במסגרת ה- "Archive Performance Series" שלו. סדרה של הקלטות מהופעות מאז ועד היום שמעולם לא שוחררו באופן רשמי. החלק השני הזה (והרביעי בסדר הכרונולוגי של הסדרה מתוך החמישה שיצאו כרגע נכון לכתיבת שורות אלו) מכיל הופעת סולו של יאנג מחודש ינואר 1971. הופעה והוצאה ששוחררה תחת השם Live At Massey Hall 1971. במסגרת אותה הקלטה יאנג נמצא לבדו באולם המסי הול בקנדה, המקום ממנו הגיע, עם גיטרה אקוסטית ופסנתר.

"Live At Massey Hall 1971". שלמות במיטבה.

ניל יאנג נחשב כאחד האמנים הכי אהובים עלי, יש לי בבית כמעט את כל האלבומים שהוא הוציא אי פעם, בכל צורה אפשרית של קריירת סולו, הרכבים שונים וכל אלבומי ההופעה ששיחרר בין השאר. כששמעתי את "Live At Massey Hall" בפעם הראשונה לפני 3 שנים נדהמתי. זה היה כאילו גיליתי את יאנג מחדש וכאילו התאהבתי בו שוב מההתחלה. אחד השירים הבולטים שם בסט, לצד כל האחרים, הוא ביצוע הסולו האקוסטי לאותו "Ohio". והיה שווה לחכות 37 שנים מאז הקלטת הגרסה המקורית כדי לחוות את השחרור הרשמי של גרסת הסולו של יאנג לשיר.

בפשטות הזו וכשהוא לבד על הבמה, השיר על קנט-סטייט, המחאה ו-4 ההרוגים מקבל נפח גדול יותר. הוא כבר לא שיר הרוקנ'רול החזק, למרות שזוהי הקלטה של רק חצי שנה וקצת פוסט-האירוע, אלא ב-Massey Hall הוא רק מלודיה ומילים ושקט. והקול של יאנג, שחודר אליך עמוק עמוק באותה תודעה שיצר בכתיבתו.

אבל Ohio הוא רק חלק קטן מאלבום הופעה לא פחות ממושלם. יש לי בבית אין-ספור אלבומי הופעה, של אין-ספור אמנים ולהקות מכל השנים. אני עדיין מחשיב את ההקלטה הזו כאחד מאלבומי ההופעה הטובים והמושלמים ביותר שיצאו רשמית אי פעם. כל רצועה פה היא זהב טהור.

השבוע אנחנו נמצאים 40 שנה אחרי אותן יריות, אותם ארבעה סטודנטים הרוגים ואותן 3 דקות של שיר מחאה. שיר שבטוח עוד ימשיך לגרום לרבבות מאזינים חדשים בעתיד להתעניין בפיסת ההיסטוריה הקטנטנה הזו שהתרחשה במאי 1970 במדינת אוהיו שבארה"ב. הכוח של מוזיקה הוא לא רק במילים, בהעברת רגש או סוג של מחאה. הוא ביכולת גם ללמד ולספר קצת היסטוריה למאזין כמו שאף בית ספר כנראה לא יצליח.

Crosby, Stills, Nash & Young – Ohio

Neil Young – Ohio (Live at Massey Hall)

 

אהבתם? שתפו את זה:

5 תגובות על הפוסט “40 שנה, 4 הרוגים, שיר אחד

  1. תומר, הקדמת את מעריב! שאפו! היום יש ב"זמן" כפולה בנושא. וחוצמיזה, שהשכלתי במשהו. לא הייתי בקיאה בפרטים. תודה.

  2. חשבתי לעצמי האם מישהו יכתוב על זה בתקשורת בנוסף…אחפש עותק לראות מה כתבו ועל מה התמקדו. תודה על התגובה וה-Heads up!

  3. אני רוצה רק להוסיף שהצילום המפורסם הזה שימש להרבה מאוד עבודות גרפיות והיה סמל למאבק.
    משהו כמו צילום הנחתים באיבוג'ימה (רק יותר בקטנה)

  4. ראיתי עכשיו מה שפורסם ב-NRG. זה היה נטו על המקרה, עם תגובות מאנשים שהיו שם, בלי שום אזכור לתגובה המוזיקלית של יאנג. שזה לא פחות חשוב ומעניין לאזכור לבד, הייתי בטוח אבל בהתחלה שכתבו שם על ההקשר המוזיקלי גם כן.

סגור לתגובות.