כמה טוב לא להיות מועמד

ביום ראשון הקרוב ייערך טקס האוסקר ה-85. יהיו שם כמה סרטים טובים וראויים, כמה הרבה פחות לדעתי, כמו כל שנה, אבל זו הזדמנות דווקא לכתוב קצת על מי שלא יהיה שם…אז הנה כמה מהאהובים עלי של השנה החולפת שלא נמצאים בטקס, בראשות אחד בולט שהיה צריך להיות שם בקטגוריה ספציפית, בנוסף אחר כך החצי השני עם ההימוריםפייבוריטיים שלי מאלו שכן יהיו שם.

The Perks of Being a Wallflower
מבחינתי זה הסרט הטוב ביותר של 2012 שלא נמצא בטקס האוסקר. העיבוד לספר ההתבגרות “כמה טוב להיות פרח קיר” של סטיבן צ’בוסקי, שהוא עצמו גם כתב את התסריט וגם ביים את הסרט. משהו שלא קורה הרבה בעיבודי ספרים ואולי בגלל זה התוצאה יצאה כ”כ טובה על המסך. את הספר לא קראתי בצעירותי, אלא לקראת צאת הסרט. הוא עשה אבל את העבודה ולא ציפיתי שהעיבוד הקולנועי שלו יצליח לגעת אצלי בכ”כ הרבה רגשות. כשיצאתי ממנו חשתי דברים שהיו בי בתור נער אחרי צפיות ראשונות בסרטים כמו “ללכת שבי אחריו” או “מועדון ארוחת בוקר”. הרגשתי שסוף סוף אחרי הרבה שנים הגיע סרט התבגרות מצויין. משהו שלדעתי לא היה בסביבה מספר שנים טובות.

הסרט הזה היה יותר מראוי לקבל מועמדות על התסריט המעובד, ואף לזכות. הוא באמת מעיבודי הספרים הטובים שראיתי. שלושת השחקנים הראשיים בו מעולים בתור שלישיית הנערים במרכז הספר. אמה ווטסון יפה ונפלאה, עזרא מילר עם עוד קפיצת מדרגה אחרי “צריכים לדבר על קווין” ואיתם לוגן לרמן בתור הדמות הראשית צ’רלי שמחזיק את הסרט על הכתפיים שלו ודרכו אנחנו בעצם צופים במתרחש.

הסיבה העיקרית שאני חושב שזה סרט ועיבוד כ”כ טובים היא בגלל שגם בגיל 30 הוא הצליח לרגש אותי ככה. להחזיר אותי אחורה לתקופות ישנות. הוא נגע בי גם במקום מאוד אישי. זה הסרט היחיד בשנה החולפת שיצאתי ממנו עם עיניים דומעות. הוא מקסים, מרגש, עשוי טוב וחודר ישר ללב. אני בטוח שהוא לא יעשה את הדברים האלה באותו אפקט אצל כל הצופים, אבל החיבור שלי אליו היה מאוד חזק. סטיבן צ’בוסקי עשה פה עבודה אדירה על הספר של עצמו, שגם נערים וגם מבוגרים יוכלו ליהנות ולהתרגש ממנו יחד.

Looper
סרט מדע הבדיוני של השנה מבחינתי. ג’וזף גורדון-לויט ממשיך לבחור פרוייקטים מעניינים, הפעם חובר שוב לתסריטאיבמאי ראיין ג’ונסון שכבר עבד איתו קודם ב-Brick המוצלח. סרט מסע בזמן, עם עוד דילמות מוסריות ואנושיות, אקשן, אווירה טובה וסוף שמאוד אהבתי ששונה לדעתי מרוב הסרטים בסגנון הזה.

Take This Waltz
שרה פולי יודעת לרגש אותי גם לפני וגם מאחורי המצלמה והיא עשתה את זה הפעם על כיסא הבימאית בסרט די קטן עם הרבה התעסקות בזוגיות ורומנטיקה בסגנון שאני די אוהב. הזכיר לי הרבה את האווירה והסגנון של “בלו ולנטיין”, שגם שם וגם פה נמצאת מישל ויליאמס שאני מתאהב בה יותר בכל סרט בשנים האחרונות. יכלה לקבל מועמדות על שחקנית ראשית, אבל כנראה היה יותר מדי להביא לה 3 מועמדויות ברציפות. היא מצויינת כאן, גם סת’ רוגן מפתיע לטובה בסרט רציני על הקושי באהבה ושלפעמים היא גם לא מספיקה.

Seven Psychopaths
מהסרטים המהנים של השנה החולפת, שצריך לבוא אליו עם ראש פתוח. הוא אולי טיפה מופרך, אבל בקטע שממש לא מוריד מההנאה ממנו. הוא מאוד מודע לעצמו, מלא בהומור עצמי ואם זורמים איתו הוא עובד מצויין. סרטו של מרטין מקדונה ש-“ברוג'” שלו היה מועמד בזמנו לתסריט מקורי. את “פסיכופטים” אהבתי הרבה יותר. הישר מסצינת הפתיחה הטובה דרך ניסיון כתיבה של סופר שהופך למספר סיפורים בתוך העלילה המרכזית שהיו לא רעים בכלל (במיוחד הקטעים עם טום וואייטס). שילוב די מגניב של דמיון, הומור ומציאות. והרבה דם. סם רוקוול הוכיח לי שוב למה הוא אחד השחקנים הכי אהובים עלי ואפילו קולין פארל היה סביל. קומדיית פשע מאוד מהנה.

Ruby Sparks
התסריט הראשון של השחקנית זואי קזאן שגם מככבת בסרט לצד פול דאנו המעולה. הבמאים הם ג’ונתן דייטון ו-ולארי פאריס שסרטם הקודם היה “Little Miss Sunshine” שגרף בצדק את האוסקר לתסריט המקורי לפני מספר שנים. גם פה במרכז הסרט יש סופר עם מחסום כתיבה שהחלומות שלו משפיעים על המציאות ויוצרים דרך הכתיבה את הדמות הנשית שלו שקמה לתחיה…דרמה חמודה שחבל שלא הגיעה להקרנות מסחריות בארץ. כדאי לחפש אותה.

Chronicle
אחד הסרטים המפתיעים של השנה שלי. כנראה סרט ה- Super Heroes הכי לא סרט Super Heroes שיש…כי הוא נורא שונה ואנושי ומתמקד בדיוק בדברים האלה והשימוש בכוחות לא רגילים שניתנו לך. יש לו אפקטים טובים והוא עשוי בצורה מעולה לדעתי, הצילום שלו הוא ממצלמות “ביתיות” שמעורבות בסרט, סטייל “קלוברפילד” ו”פרוייקט המכשפה מבלייר”. גם אם היו סרטים אחרים שתיעדו ככה עלילה קודם, יש בו משהו חדשני וממש מהפנט למסך. ישבתי דבוק לכיסא כל הסרט. הוא מתעסק מאוד בדילמות חברתיות וכיוצא מזה. אחלה סרט שאולי הרבה פיספסו פה בתחילת השנה שעברה, כי לא עשה הרבה רעש.

=========================================================================================================

ועכשיו למי שכן בטקס, ההימורים ופייבוריטיים אישיים שלי ב-10 קטגוריות מרכזיות:

הסרט הטוב ביותר:
הימור + פייבוריט אישי – Argo
“ארגו” ללא ספק היה אחד הסרטים הטובים של השנה, עם הבימוי הנהדר של בן אפלק, הסיפור האמיתי המדהים שבעלילה וכמובן הביצוע. הוא גם האהוב עלי ביותר מבין המועמדים וגם לדעתי אכן יקטוף את פרס הסרט הטוב ביותר השנה. אחריו האהובים עלי ביותר מבין המועמדים הם Django Unchained של טרנטינו ו-Zero Dark Thirty של קתרין ביגלו. יש מצב ש”לינקולן” אולי יפריע בדרך.

הבמאי הטוב ביותר:
הימור – סטיבן שפילברג
שפילברג כבר לא מרגש כמו פעם ומזמן לא עשה סרט שלדעתי באמת ראוי מאוד לזכיה ובגלל זה לדעתי האקדמיה תבחר בו…כי גם הם אוהבים להביא אוסקרים על פרוייקטים שפחות מגיע להם ולהתעלם מאלו שכן. שפילברג יכול לצאת מהטקס עם האוסקר השלישי שלו על בימוי. מיכאל הנקה אולי יפריע.

פייבוריט אישי – אין וזה היה צריך להיות בן אפלק!
איך לעזאזל בן אפלק לא קיבל מועמדות על בימוי השנה אני לא יודע…אני חושב שזו אחת החרפות גדולות של האוסקר. ועוד אחרי שהוא זכה בקטגוריה הזו בגלובוס הזהב. אפילו לא מועמד! “ארגו” שלו הוא סרט שהרגשתי שאני רוצה שיביאו לו את פרס הבימוי יותר מפרס הסרט. אפלק פשוט עשה שם עבודה מדהימה. נהניתי גם משני סרטיו הקודמים כבמאי, אבל הפעם הוא הגיע לרמה שקשה להתעלם ממנה. באמת קל אם אתה חלק מהטרחנים הזקנים שם מאחורי הקלעים של הטקס…לדעתי גם קתרין ביגלו היתה צריכה לקבל מועמדות השנה עם האווירה שיצרה ב-Zero Dark Thirty. גם ממנה התעלמו אחרי שהיתה האישה הראשונה שזכתה בפרס הבימוי על “מטען הכאב” לפני כמה שנים.
אז בהיעדר שניהם אין לי פייבוריט אישי. אם בכל זאת, אז דיוויד א.ראסל הוא במאי שאני אוהב. אבל אני חושב שהיה מגיע לו לזכות בפרס על סרטו הקודם “Fighter” ופחות על Silver Linings Playbook, שהיה סרט ממש חמוד וטוב, אבל לדעתי כל המועמדויות שלו באוסקר השנה קצת מוגזמות.

שחקן ראשי:
הימור – דניאל דיי לואיס
קשה להמר על יקיר האקדמיה דניאל דיי לואיס שנמצא אולי בדרך לאוסקר שלישי. במיוחד כשהוא משחק דמות היסטורית מוכרת בדרמה אמריקאית מבית היוצר של שפילברג.  בראדלי קופר וחואקין פיניקס מוכנים בתור למקרה של הפתעה.

פייבוריט אישי – אין
מבין המועמדים אין לי מישהו שעשה לי את זה בצורה יוצאת דופן השנה.

שחקנית ראשית:
הימור – עמנואל ריבה
השחקנית הוותיקה תחגוג יום הולדת 86 בדיוק ביום של הטקס…מה יותר מתאים מזכיה באוסקר כמתנה על תפקידה ב”אהבה”. ג’ניפר לורנס יכולה לזכות גם כן (באוסקר שהיה מגיע לה הרבה יותר על Winter’s Bone הקודר המעולה עליו היתה מועמדת פעם שעברה).

פייבוריטית אישית – ג’סיקה צ’סטיין
תפקיד לא הכי מרשים בעולם, אבל היא נורא בולטת בתור דמות נשית חזקה ב-Zero Dark Thirty. שחקנית מעולה שמגיעה לה לדעתי פסלון.

שחקן משנה:
הימור – רוברט דה נירו
האוסקר האחרון של דה-נירו היה לפני 32 שנים (“השור הזועם”) ויש מצב שהאקדמיה תרצה להביא לו כבוד שוב בגילוט המתקדם. עשה תפקיד לא רע גם ב-Silver Linings Playbook. כל המתחרים האחרים גם כן עם סיכוי. לדעתי אחת הקטגוריות הפתוחות בטקס. טומי לי ג’ונס יכול לגנוב לו את זה.

פייבוריט אישי – אלן ארקין
ארקין קיבל את אוסקר הכבוד שלו לפני 6 שנים על Little Miss Sunshine. באותה קטגוריה. התפקיד שלו ב”ארגו” היה מצויין בתור הצד הקליל או הקומיפארודי של סרט המתח. גם הכימיה שלו עם ג’ון גודמן היה מעולה. מת עליו.

שחקנית משנה:
הימור – אן הת’וואי
נראה שיהיה קשה לקחת את הזכיה השנה מהת’וואי. עוד שחקנית שהוליווד אוהבת וקיבלה המון מחמאות על התפקיד שלה ב”עלובי החיים”.

פייבוריטית אישית – אין
איימי אדאמס שחקנית שאני מאוד אוהב, אבל לא ראיתי את “המאסטר” עדיין כדי לשפוט. האחרות עשו עבודה טובה, אבל אף אחת לא הדביקה אותי למסך בתפקיד שלה.

התסריט המקורי:
הימור + פייבוריט אישי – Django Unchained
הוא והתסריט של Moonrise Kingdom הסופר-חמוד של ווס אנדרסון היו מאוד אהובים עלי. אני חושב שטרנטינו ייקח את אוסקר השני שלו, 20 שנה כמעט אחרי שעשה זאת באותה קטגוריה על “ספרות זולה” (בלי קשר היה מגיע לו הרבה יותר לקחת את פרס התסריט על “ממזרים חסרי כבוד” בפעם הקודמת). מיכאל הנקה אולי יעמוד בדרכו.

התסריט המעובד:
הימור – Silver Linings Playbook
הסרט הזה של דיוויד א.ראסל מועמד בכל הקטגוריות הגדולות השנה. אני די בטוח שהוא ייקח לפחות משהו אחד ויש לי הרגשה שזה יהיה התסריט. “לינקולן” ו”חיי פיי” יחכו בפינה. הזוכה האמיתי הוא בכל מקרה “כמה טוב להיות פרח קיר” שלא נמצא בטקס ויצא בדיוק על DVD. תראו אותו! :

פייבוריט אישי – Argo
מבין המועמדים אני בעד “ארגו”. שיזכה מבחינתי בכמה שיותר. עשוי היטב בכל קטגוריה אפשרית.

סרט האנימציה:
הימור – Wreck-It Ralph
כשפיקסאר שנה שניה ברציפות מוציאה סרט יחסית חלש זה הזמן לכל האחרים. “ראלף” החמוד הוא המועמד המוביל וכנראה יקח את הפרס.

פייבוריט אישי – ParaNorman
סרט האנימציה הטוב של 2012 מבחינתי. הוא מצחיק, מרגש, חמוד, מדבבים מצויינים ואנימציה נפלאה.

הסרט הדוקומנטרי:
הימור + פייבוריט אישי – Searching For Sugar Man
אני מאוד אוהב סרטים דוקומנטריים, קל וחומר כאלו שמתעסקים במוזיקה…הסיפור של רודריגז בליבו של הסרט הזה פשוט מדהים. אמן ויוצר סופר-מוכשר. האיש שהוציא שני אלבומים בתחילת שנות השבעים, לא זכה להצלחה והכרה שהגיעה לו ואז נעלם. או מת לפי סיפורים שונים ופיקטיביים. הסיפור והמיתוס עברו שנים בין אנשים שנדהמו בצדק מהמוזיקה שלו, שדווקא זכתה להצלחה ספציפית בדרום אפריקה. אז הגיע החיפוש והגילוי של האמן כיום והסיפור הענק שהתחולל שם. הסרט מאוד מעניין, סוחף, מרגש ומלא במוזיקה טובה של רודריגז. מהאמנים האבודים האלה שהיו צריכים להפוך לכוכבים, אך איכשהו נשארו מאחור. דוקו נפלא לכל חובב מוזיקה וסיפורים אנושיים גדולים בפרט.

Rodriguez – Sugar Man

Rodriguez – Cause

אהבתם? שתפו את זה:

2 תגובות על הפוסט “כמה טוב לא להיות מועמד

  1. רק לציין שזה נדיר מאוד שסרט יזכה בפרס אם הבמאי שלו אפילו לא מועמד. אתרי ההימורים נותנים לארגו בערך 85% סיכוי לזכות, משאיר את כולם הרבה מאחור. הם כמעט אף פעם לא טועים.

  2. אכן. בגלל זה ההפתעה הגדולה עם חסרונו של אפלק בקטגוריית הבמאי כש”ארגו” הוא המוביל הגדול בטקס כבר הרבה זמן. וגם היה מגיע לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *