הלב של האלבום שנשבר

בתחילת שנות השבעים ניל יאנג התאהב בשחקנית. בקארי סנודגרס (Carrie Snodgress). מי שהפכה להיות אם בנו הראשון. השיר והשורה ההיא –  A Man Needs A Maid מתוך Harvest, נכתבו עליה.

I fell in love with the actress”
“She was playing a part I could understand

זה קרה אחרי שיאנג צפה בסרט בכיכובה – “Diary of a Mad Housewife”. סרט עליו הייתה מועמדת לאוסקר ואף זכתה עליו בגלובוס הזהב. התפקיד הזה לא הביא לה רק פרסום ויוקרה בעולם הקולנוע. הוא הכניס לחייה גם את הדמות של יאנג, ששם זה לא נגמר כמו סוף הוליוודי, אבל הפסקול של היחסים הללו שווה כמה וכמה פסלוני זהב עם דמעות בעיניים.

היחסים של יאנג וסנודגרס פרחו בתחילת שנות השבעים. יאנג המשיך להתאהב כשהיא היתה איתו ב- Broken Arrow, החווה הענקית ברשותו. הוא גם המשיך להראות לה את אותה אהבה בשירים. אחד היותר מוכרים בהם הוא Motion Pictures מתוך On The Beach, שגם מוקדש לקארי בקרדיטים שבאלבום. “For Carry” יאנג רשם בסוגריים ליד שם השיר בתקליט (שמופיע גם בחוברת של הוצאת ה-CD המאוחרת של האלבום). ואליה הוא התכוון, לשחקנית בסרטים האישיים שלו, כשהגיע לשורה בסוף השיר:

And I’ll stand before you and I’ll bring a smile to your eyes”
“…Motion pictures, motion pictures

אבל כאמור, הסוף שלנו לא היה ההוליוודי המסורתי…כשיאנג וסונדגרס התקרבו לאמצע העשור כך התקרבה לסיומה מערכת היחסים שלהם. לקראת סוף שנת 1974 ותחילת השנה הבאה, הפרידה עשתה את שלה. ניל יאנג מצא את עצמו באחת התקופות המיוסרות והרגשיות ביותר של חייו. אז הוא התיישב לכתוב שירים ואלבום חדש. שירים עצובים. שירים אישיים. סבב הקלטות חדש שאמור ליצור אלבום מאוד רגשי. אלבום פרידה. אלבום ששמו אמור היה להיות Homegrown.

carrieandneil copy

יאנג וסנודגרס בחווה של יאנג – Broken Arrow, סביבות 1971

אז כמו שקורה או קרה להרבה מאיתנו, התקופה המיוסרת הרגשית מוציאה מאיתנו הכל החוצה ואז התקופה הזו חולפת ואיכשהו אנחנו אוגרים כוחות וממשיכים הלאה. כך קרה גם ליאנג. הוא כתב את השירים, הקליט את האלבום, אפילו שם ועטיפה סופית כבר היו לו – אבל אז, אחרי שהשמיע את האלבום בפומבי לחברים קרובים הוא החליט להשאיר אותו על המדף. הטענה היתה ההבנה באותה השמעה פומבית שהוא יותר מדי מדכדך ועצוב (מיד אחריו באותה הקלטה שהושמעה היתה גם זו של Tonight’s The Night שיאנג בחר לשחרר במקומו. מה שמעלה את השאלה עד כמה אישי ומלנכולי היה Homegrown, כי Tonight’s The Night בעצמו הוא אלבום סופר אפל שאופף אותו גם המוות של דני וויטן וברוס בארי). ככה, כמו שקורה לו הרבה בקריירה, יאנג בחר בסופו של דבר לא לשתף את אוסף הפרידה הזה עם העולם. אך חתיכות מתוך אותה פרידה ואותן הקלטות מצאו את דרכן לאלבומים אחרים.

שיר הנושא Homegrown שוחרר בסופו של דבר באלבום American Stars N Bars ב-1977. השיר Little Wing חיכה עוד קצת ויצא ב-Hawks & Doves של 1980. כמו גם היצירה הנפלאה The Old Homestead. שני שירים נוגעים ללב נוספים, Love Is a Rose ו-Deep Forbidden Lake יצאו באוסף Decade, ושיר כמו White Line היה צריך להמתין עד 1990 כדי להיות חלק מהאלבום Ragged Glory. שאריות נוספות מהאלבום שמדגישות היטב את האווירה שהיתה אמורה להיות לו, כגון Love Art Blues ו- Give Me Strength, בוצעו עם השנים רק בהופעות. שירים נוספים לא שוחררו, בוצעו או נשמעו מעולם.

כך יצא שהזכוכיות הללו של אותה מערכת יחסים שהתנפצה בכישרון הכואב של יאנג, עפו לכמה וכמה פרוייקטים אחרים והודבקו מחדש ליצירה אחרת או השתייכו כבר לתקופה שונה. בין השירים שלא הוזכרו יש עוד שניים בולטים שלא הזכרתי עדיין, שמדורגים אצלי אולי גבוה יותר מכל השאריות של Homegrown; הראשון שבהם הוא Star Of Bethlehem, שגם כן צורף לאחר מכן לאלבום American Stars N Bars. שיר שקשה להתעלם בו מהתחושות והמילים שמגיעות מאותה תקופה עצובה:

Ain’t it hard when you wake up in the morning”
?And you find out that those other days are gone
“All you have is memories of happiness Lingerin’ on

homegrown

Homegrown – עטיפת האלבום שנשארה על המדף

השיר השני הוא אחד משירי אהבה-פרידה-כאב הכי יפים שנכתבו מבחינתי. לא רק בקריירה של יאנג בפרט, אלא בכלל. הוא ללא ספק השיר האהוב עלי מתוך אלו שהיו בהקלטות של Homegrown והוא תמיד תמיד יהיה אחד השירים הכי אהובים עלי של ניל יאנג, מכל הקטלוג הרחב שלו, מכל השנים ומכל ההרכבים והפרוייקטים השונים.

זה אחד השירים הכי קרובים לליבי. השיר הזה הוא Pardon My Heart. הוא מייצג כנראה בשבילי הכי טוב את התקופה ההיא של יאנג. את היחסים שאינם. את הרצון לחלוק את הרגשות שלך כשאתה לא יכול. ההרגשה שמשהו פה לא בסדר והאהבה הכנה ביותר בעולם, שהיא יותר מרגע. אותו רגע שנמצא בלב שלך בלי קשר אם חווית אותו או לא. “Pardon” שוחרר לא הרבה אחרי שנכתב, ב-1975 כחלק מאלבום המופת Zuma. הוא היה כנראה קשור ליאנג יותר מדי וחלק ממה שהיה צריך להוציא החוצה די מהר. לשחרר ולעבור הלאה.

גם Homegrown כנראה קשור עדיין נורא ליאנג ומדורג גבוה בסטנדרטיים האישיים שלו, כי עם השנים הוא אמר בראיונות שהאלבום הזה מבחינתו הוא החוליה החסרה בין Harvest, Comes A Time, Old Ways ו-Harvest Moon. אלבומים שהוא אוהב ושיש בהם גם משהו מחבר באווירה. בעתיד הלא רחוק אגב נראה אולי את Homegrown משוחרר סוף סוף בשלמותו באיחור של מעל 40 שנה, כחלק מקופסת הארכיון השניה שנמצאת בעבודה. עד שזה יקרה, או בעצם כנראה לעד, הוא יישאר שם, בנקודה הזו בזמן בו יאנג כתב את השירים שהיו אמורים להיות בתוכו בתור יצירה שלמה. היצירה שהגיע מהלב השבור של יאנג, אותו אחד שבתוך Pardon My Heart והשירים האחרים שנכתבו סביבו, האבודים או שיצאו החוצה ומצאו בית חדש. אבל הבית המקורי שלהם היה האלבום Homegrown. אלבום פרידה כנראה מקסים שנשבר לרסיסים.

Pardon my heart, If I showed that I cared”
But I love you more than moments
“We have or have not shared

===========================================================================

השירים שהוקלטו בסשנים של Homegrown, סוף 1974 תחילת 1975:

*Star Of Bethlehem
*Homegrown
**Deep Forbidden Lake
**Love is a Rose
***Little Wing
***The Old Homestead
****Pardon My Heart
*****White Line
+Homefires
+Love Art Blues
+Give Me Strength
+Separate Ways
+Try
+Mexico
+Kansas
^Vacancy
^We Don’t Smoke It No More
^Florida
^Frozen Man
^Daughters
^The Tie Plate Yodel
^Barefoot Floors
^Four Walls
^Mediterranean

*שוחרר ב- American Stars N Bars

**שוחרר ב- Decade

***שוחרר ב- Hawks And Doves

****שוחרר ב- Zuma

*****שוחרר ב- Ragged Glory

+לא שוחרר באלבום אך בוצע בהופעה

^לא שוחרר ולא בוצע מעולם

אהבתם? שתפו את זה:

6 תגובות על הפוסט “הלב של האלבום שנשבר

  1. תודה רבה על הסקירה וההפניות. נהניתי לקרוא, אם כי יש לי יתרון על קוראים אחרים- אני מכיר את הגירסה המוקדמת (והתמציתית יותר) של הטקסט הזה, מפינה אינטרנטית אחרת שבה כתבת 🙂
     
    יצא לך לשמוע את היאנג האחרון שיצא, A Letter Home? אני האזנתי רק לשיר אחד מתוכו, וקראתי שורה אחידה של ביקורות שקרעו לו את הצורה. לא בגלל המוזיקה, אלא בגלל איכות ההקלטה המזעזעת.
     
    משאלה צנועה- אולי תקדיש טקסט למוזיקה שיאנג הוציא ב, נניח, העשור האחרון, ותמפה אותה- מה ראוי להקשבה, מה ראוי בחלקו, מה אולי לא ראוי? אני איבדתי את יאנג בתחילת שנות האלפיים, וסקירה מקיפה אולי תחזיר לי את האמון, אפילו בצורה חלקית.
     
    (ולא, אין מצב שאני מפספס אותו בפארק בקיץ, כמובן)

  2. תודה אורן. וכן, הטקסט הישן עבר שיפוץ ועריכה ותוספות 🙂
     
    יצא לי לשמוע את האחרון, כן, והוא ממש מאכזב בגלל אופן ההקלטה. נורא חבל, כי יש שם בחירה של קאברים נהדרים וקונספט מצויין עם רשימת השירים. אני אגיע אליו לקראת סוף הפרוייקט.

    בנוגע לשנות האלפיים – לא תהיה נציגות ממש, אבל כן נגיעה קטנה לקראת הסוף אולי עם דוגמאות. כל אלבום של יאנג בעשור וחצי האחרון שונה ממש מקודמו וזה מה שיפה אצלו ומשאיר אוות מעניין. המומלצים שלי בקטנה מהתקופה הזו ששווה להגיע אליהם:

    Silver & Gold – אלבום עם פן אקוסטי טוב.
    Greendale – אלבום קונספט עם עליות ומורדות, אבל קו אחיד עם סיפור מסויים ובגדול חיובי.

    Prairie Wind – אחד משני האלבומים הכי טובים לדעתי של יאנג בעשור הראשון של שנות האלפיים. אלבום קאנטרי-רוק פולקי עם הרבה אווירה ישנה, כמו ב-Comes A Time. ממליץ בחום על סרט ההופעה Heart of Gold של ג’ונתן דמי שלקוח מהקלטה של יאנג באולם ה-Ryman האגדי בנאשוויל, שם הוא מבצע את כל האלבום בנוסף להדרן של שירים אחרים מהקריירה, שמתאימים לאווירה. הרבה חברים מתארחים, יופי של דבר.

    Chrome Dreams II – השני הכי טוב שמצטרף לקודם. אלבום יאנגי קלאסי שמזגזג בין הרכות המרגשת והחשמל הנותן בראש. כל האלמנטים הטובים ביאנג באלבום אחד מצויין. יש בו כנראה את הקטעים החשמליים הכי טובים שהם בלי קרייזי הורס (שמתארחים בקטנה, כמו הרבה פעמים, אבל זה לא אלבום איתם).

    Le Noise – האלבום בהפקה של דניאל לנואה. לקח לי איתו קצת זמן כשיצא אני זוכר, אבל תפס אותי. אלבום סולו עם הפקה די מיוחדת ושונה. 

    וכמובן – Psychedelic Pill. אלבום הקמבאק האמיתי עם קרייזי הורס ואחד הטובים ביותר שהוציאו יחד. סיקור נרחב מאוד על יאנג עם קרייזי הורס יגיע בסוף הפרוייקט שלי. הוא יכלול את כל האלבומים החיוניים שלהם יחד לקראת ההופעה, סקירות, השירים שיהיו, אולי יהיו, או שאפשר לחלום שיהיו בהופעה, המון מידע ועוד. זה יקרה בסוף יוני. 

    • תודה! האמת שהיה לי מעניין גם כן לחזור לפוסט הזה כשכתבתי את פוסט ההמשך החדש שלו לאחר שהאלבום יצא. הרגיש כמו איזה מעגל שנסגר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *