הנה שתי להקות חדשות שלא מזמן הכרתי. שתיהן אמריקאיות ויחסית די טריות בעולם המוזיקה, שתיהן מתבססות בערך על אותן סגנונות מוזיקליים ולשתיהן אלבומים מומלצים מאוד מ-2008.
The Felice Brothers
ההרכב הזה מגיע מניו-יורק ושלושה מתוך ארבעת חבריו הם אחים. החבר’ה האלה עושים יופי של אמריקנה ופולק-רוק עם המון מוזיקה שורשית שכאילו עקרו אותה משנות השישים. האלבום שגילה לי אותם הוא אלבום ה-Self titled שלהם, השלישי במספר שהם הוציאו (באופן רשמילא רשמי. תלוי אם סופרים הוצאות עצמיות מוקדמות שלהם).
במספר קטעים באלבום אתם תחשבו שנזרקתם כמה עשורים אחורה לתוך ה- “Big Pink” בוודסטוק, ניו-יורק, שם בוב דילן ו- The Band הקליטו ב-67 שורת שירים ארוכה שידועה בתור ה-Basement Tapes. זה מתבטא גם בקול של איאן פליס, הסולן, שדי מזכיר את קולו של דילן המוקדם יותר, וגם במוזיקה עצמה, טרייה לגמרי אך מתבססת על הסאונד של התקופה ההיא. יש פה גם יופי של עושר מוזיקלי (שילוב של אקורדיון בשיירם מעולם לא נשמע טוב יותר). אין לי ספק שאמשיך איתם גם לאלבומים נוספים.
The Felice Brothers’ self-titled
האחים לבית Felice גדלו האמת לא רחוק מוודסטוק…השורשים האלה שלהם, שצמחו עוד לפני שנולדו, עושים חסד גדול באלבום הזה, שהוא חתיכת כיף לא-נורמלי לשמיעה בשישי בצהריים וסופ”ש עם מזג אוויר אביבי כמו היום.
The Moondoggies
ההרכב הזה מגיע מסיאטל, אבל לא ממש מייצג את הלהקות והז’אנרים הידועים יותר שהגיעו מהעיר שהמילה “גראנג'” תמיד תהיה שם בצידה. החבר’ה האלה גם כן בסביבת האמריקנה-קאנטרי-רוק, אבל לא רק. באלבום הבכורה שלהם, “Don’t Be A Stranger”, מיד מזהים גם צד קטן של Soul בפתיחה, וכשנשמה עם רוקנ’רול שורשי הולכים יחד רוב הסיכויים שאני אצטרף בהנאה.
הפתיחה הזו של האלבום היא השיר Ain’t No Lord, שהוא גם הסיבה שהגעתי להכיר אותם ולרכוש את האלבום הזה. בדרך כלל אני מגלה להקות חדשות דרך אמנים או להקות אחרות (המלצות או קאברים וכו’), אנשים שאני סומך על הטעם שלהם והרבה הרבה קריאה על מוזיקה, אם זה באינטרנט או ספרים. אל ה-Moondoggies הגעתי בדרך חדשה אני חושב, כאשר שמעתי את השיר הספציפי הזה בוקע מהמגברים בהופעות של הבלאק קרואוז שנה שעברה. חלק קטן מהשמיעה ומעט קריאה עליהם גרם לי לנסות את האלבום היחיד שלהם עד כה (אני תמיד שומע את האלבום עצמו לראשונה אחרי שאני קונה אותו, עם כל אמן והרכב. סוג של הרגל וחיבור ישן עם מוזיקה אצלי. אני גם לא מוריד מוזיקה בכלל ועדיין אוהב לגלות אלבום כשהוא אצלי מוחשית ביד אחרי הרכישה).
בכל אופן, לא התאכזבתי מהקניה וגיליתי עוד יופי של הרכב שדי מדבר אלי בסגנונו המוזיקלי. מקווה שאלבומם השני יגיע בעתיד הלא רחוק.
ורגע, חכו, יש למטה גם טעימות…סופ”ש נעים שיהיה.
The Moondoggies – Don’t Be A Stranger
לרכישה:
The Felice Brothers – The Felice Brothers, 2008
The Moondoggies – Don’t Be A Stranger, 2008
לטעימות:
!The Felice Brothers – Frankie’s Gun
The Felice Brothers – Greatest Show On Earth