פוסט חימום: ההוצאות המחודשות ומיוחדות של השנה

ביום שני הבא (19.12) יגיע פוסט סיכום השנה הענקי והמסורתי של הבלוג, עם 50 אלבומי השנה שלי. אבל עוד לפני המנה העיקרית הדשנה, אני מביא לכם\ן את מנת המתאבנים של 2016, עם עשר ההוצאות הנלוות שלי; הוצאות מיוחדות ומחודשות, אלבומי לייב ו-Box Sets שיצאו השנה ואהבתי. על הרבה מהן כתבתי ועדכנתי במהלך השנה גם בעמוד הפייסבוק של הבלוג, שמתעדכן מדי יום.

בסוף יש גם רשימה שמית בלבד של עוד עשר הוצאות ראויות לציון. מוזמנים ליהנות, להתחמם ולדגדג קצת את החך המוזיקלי, והכינו את עצמכם לטקס המרכזי של הבלוג בשבוע הבא, עם פוסט אלבומי השנה הגדול שכבר מת לצאת מהתנור. בניגוד לרשימת 50 אלבומי השנה שלי, פה אין דירוג ואין קשר לסדר של ההוצאות.

—————————————————————————————————————–

Big Star – Complete Third
mi0004136907

מההוצאות הגדולות של השנה, עם קופסא משולשת שכוללת 69 רצועות מתוך העבודה וההקלטות של האלבום השלישי של ביג סטאר. עם דמואים מוקדמים של אלכס צ'ילטון, מיקסים שונים של המפיק ג'ים דיקינסון ובסביבות 30 קטעים שלא שוחררו קודם לכן. היו מספר הוצאות וקופסאות מאסיביות השנה, חלקן כאלו שהן באמת יותר מדי, אבל את זו הייתי חייב לשמוע במלואה. חגיגה למי שצולל עמוק עם ביג סטאר ומבט קרוב לסשנים שהניבו את האלבום Third הנפלא שלהם ששוחרר ב-1978.

גיליאן וולש: 20 שנות קריירה

שנת 2016 מציינת כבר שני עשורים ליציאת אלבום הבכורה של גיליאן וולש ושחרור אלבום הבכורה שלה ושותפה המוזיקלי ולחיים – דייב רולינגס. עשרים שנה של עשייה לאחד מהקולות הנשיים האהובים עלי ביותר בסביבה. לכבוד הציון הכנתי פוסט חגיגי בשלושה חלקים שמוגש לפניכם כך:

20 שנה, 20 תחנות – מעבר על כל הקריירה של גיליאן מהעיניים (והאוזניים) שלי, עם עשרים תחנות בולטות שבחרתי בצורה כרונולוגית, מ-1996 עד היום.

ערב מושלם באמסטרדם – טקסט אישי על הפעם היחידה בה ראיתי את גיליאן בהופעה, בערב מוזיקלי שנשאר כאחד המושלמים והמקסימים שחוויתי.

מיקס מיוחד סוקר קריירה – עשרים שירים שבחרתי וערכתי מעשרים שנות הקריירה של גיליאן עד כה. אז שווה גם להגיע לסוף.

כמובן גם כל הטקסטים לפני המיקס מלאים במוזיקה ולינקים, עם המידע, הפן האישי וחגיגה אחת גדולה לקריירה שעדיין ממשיכה. מקווה שתיהנו מכל מה שהכנתי.

================================================================

תחנה 1: Revival
(1996)

אלבום הבכורה שכאמור חוגג השנה יום הולדת 20. הפתיחה הרשמית של הקריירה המוזיקלית, בה גיליאן ודייב חוברים לטי בון ברנט שמפיק את האלבום. הציבור הרחב מגלה את המוזיקה של גיליאן, עם כל השפעות הפולק, קאנטרי ובלוגראס, שמכינות פה את הקרקע מצוין. זה אלבום בכורה מעולה בז'אנר הזה. השיר שפותח אותו (ואת הדיסקוגרפיה של גיליאן) הוא Orphan Girl, מהשירים היותר מוצלחים ממנו עד היום. זה גם שיר ששנה לפני כן אמילו האריס הקליטה באלבומה Wrecking Ball עם דניאל לנוי. הרבה כבוד ששיר שלך כבר מכוסה ע"י אמן גדול שהשפיע עליך, עוד לפני שהוצאת אלבום אחד בקריירה.

החודש לפני: Long May You Run

יולי 1976. ניל יאנג וסטיבן סטילס נמצאים כבר חודש בתוך סיבוב ההופעות של ההרכב המשותף החדש שלהם. על הבמה הכל נראה נהדר והם מגיעים אפילו יחד לגבהים מוזיקליים מצוינים. כל זה עם נציגים מהקטלוג המוקדם הנפלא של שניהם ושורה של שירים חדשים לגמרי, לקראת אלבום טרי של הצמד שצפוי לצאת בקרוב. ואז, הכל מתפרק. יאנג עוזב במפתיע את סיבוב ההופעות וסטילס נשאר לבדו, עם עוד חודשיים של הופעות מתוכננות ואלבום בידיים שעוד לא יצא, שהיה אמור להחזיר אותו לאור הזרקורים מבחינת יצירה חדשה.

הרקע לנקודה הזו בזמן הוא לא פחות חשוב מהאירוע הזה שהתרחש לפני ארבעה עשורים. אז הולכים רגע שנה אחורה.

הניצנים הראשונים של ה-Stills-Young Band החלו בקיץ של 75. ניל יאנג ביקר פתאום במפתיע בהופעה של סטילס, צפה מהצד ואף עלה לנגן איתו יחד. באותה תקופה, ההווה והעתיד של רביעיית CSNY לא היה ברור. אחרי ה-Doom Tour של 74 יאנג היה חייב חופש. קרוסבי ונאש עבדו יחד על אלבומים משלהם וסטיבן סטילס מצא את עצמו מתקשה לשחזר את הצלחת שני אלבומי הסולו הראשונים שלו.

ביקורת שמיקורת: על האלבום החדש של Wilco

שנה בלבד עברה מאז Star Wars, האלבום הקודם והמפתיע של וילקו. זה היה אלבום קצר, מעט ניסיוני ומלוכלך, שהרגיש ספונטני והתחבב עלי מאוד. עכשיו מגיע ההמשך שלו – Schmilco, עם שירים שהוקלטו באותם סשנים של סטאר וורס, אבל נשמעים ממקום אחר לגמרי.

שמילקו הוא אלבום שכולו חזרה ואהבה טהורה לגיל ההתבגרות ולתמימות, עם כל הפחדים, ההתבודדות, אהבות ותקוות ראשונות ולא מעט כאב לב שמגיע עם כל זה. מקומות שאני חושב שכמעט כל חובב מוזיקה עמוק וקורא של שורות אלו היה בהם. בזמנים שמוזיקה הצילה אותנו, היתה חבר בשעת צרה וגרמה לנו לפנטז על העתיד. זה נשמע על ההתחלה של האלבום, עם Normal American Kids והפחד והידיעה שאתה שונה וההזדהות איתם. מכאן, דרך תריסר רצועות קצרות, רכות ואקוסטיות ברובן, וילקו חוזרים לטריטוריה הזו. לתקופה שמזמן עברה, אבל משהו ממנה עדיין אצלנו. בזיכרונות, עמוק בפנים, או במוזיקה.

5844bcaee36ae85e807e0a95d6b1b97d

אלבומים חדשים: סיכום קיץ

יצאו המון אלבומים מעולים הקיץ. על חלקם כתבתי פה ושם, אבל על הרבה מהם לא הספקתי, בגלל הטיול ביולי או סיבות כאלה ואחרות. אוגוסט עומד להסתיים, אז הגיע הזמן לסכם קצת את הקיץ עם עשרה אלבומים שהפכו לי אותו לקצת טוב יותר. חלקם ממש טריים וחמים מהתנור, וחלק שוחרר מוקדם יותר בחודשיים+ החמים והלחים האחרונים.

בקרוב נכנסים לישורת הכמעט אחרונה בשנה המוזיקלית הזו, עם תקופת אלבומי הסתיו ואז דצמבר עם חגיגות סיכומי השנה שכבר במרחק לא כזה רחוק. אז מוזמנים לקחת משהו קריר לשתות ולקרוא ולשמוע על העשיריה שעשתה לי את הקיץ הזה.

————————————————————————————————————–

Hard Working Americans – Rest In Chaos
52539-rest-in-chaos

לפני שנתיים הצגתי בבלוג את אלבום הבכורה של הסופר-גרופ הזו, שחברים בה הסולן טוד סניידר, אחד מיקירי הבלוג – הגיטריסט ניל קאסל, דייב סקולס ודוויין טראקס (אח של דרק). בבכורה הם שחררו אלבום קונספט של קאברים ממש מוצלח. הפעם הם משחררים חומר מקורי, והיה שווה לחכות לשירים האלה. ברמה שקשה לי לייצג או לבחור מהם שיר-שניים, כי יש הרבה פה שאפשר להתחבר אליהם ולהיכנס איתם לגרוב של ה-“Americans”.

החודש לפני: הדרך המוצלחת אל עבר הסוף

בשביעי ליולי 1976 לינרד סקינרד הגיעו ל-Fox Theater של אטלנטה, ג'ורג'יה, לשלושה ערבים רצופים שהוקלטו במיוחד לאלבום הופעה. אלבום ששוחרר חודשיים בודדים לאחר מכן תחת השם One More From The Road. זה היה האלבום הראשון שהם הקליטו עם החבר החדש בהרכב – הגיטריסט סטיב גיינס, שהגיע בהמלצת אחותו, זמרת הליווי קייסי. גיינס החליף את החבר המקורי אד קינג, שעזב קצת לפני כן (ובאופן קוסמי ומוזר קינג וגיינס חולקים בדיוק אותו תאריך לידה, על היום והשנה).

הערב הראשון בריצה הזו היווה את ההופעה השלישית בלבד של גיינס עם הלהקה. היו ספקות על גודל הכישרון שלו, במיוחד כשהוא מקליט איתם אלבום רשמי עם זמן כ"כ קצר כחלק מהחבורה המגובשת. אך על ההתחלה הוא התאים להם בול ושמעו זאת בתווים הראשונים ב-Fox האגדי של ג'ורג'יה, כפי ששומעים גם בהקלטה הרשמית. סטיב גיינס היה גיטריסט סופר-מוכשר ששנה וקצת בלבד אחרי הגעתו הוא סיים את חייו בהתרסקות ההיא, יחד עם אחותו ורוני ואן-זאנט. שנה הבא אולי אכתוב איזה פוסט מורחב על כל הסיפור.

road 500

בשבילי One More From The Road היה מאלבומי ההופעה היותר מוקדמים שקניתי ואהבתי נורא. הוא גם היה אלבום הלייב הרשמי היחיד של הלהקה המקורית ההיא, של רוני. של הליין-אפ הנפלא שהתרסק ב-77. הייתי חורש בזמנו על האלבום הזה. אין ספק שהוא מאלבומי ההופעה ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיים. הוא ו-Fillmore East של האולמנים היו מהאלבומים שהכי גרמו לי להיכנס לכל עולם הרוק הדרומי שכיום אני כ"כ מחובר לכל ממשיכיו המודרניים. שם הכל התחיל.

מסעות וחיפושים מוזיקליים: אלבומים חדשים

המון אלבומים טריים ממשיכים לצאת וכבר יצאו עוד הרבה בחודש+ האחרון. הנה על ארבעה כאלו של חודש אפריל שבלטו אצלי:

The Jayhawks – Paging Mr. Proust
MI0004046230

כמה שחיכיתי לאלבום הזה…חמש שנים עברו מאז האלבום האחרון של הג'ייהוקס. אלבום הקאמבק עם מארק אולסון בהרכב, שלא ממש השאיר חותם מיוחד וכיום נשאר יחסית בינוני. הפעם יש לנו סיפור אחר עם קאמבק נוסף של הלהקה הנפלאה הזו, ששומר על פרופיל נמוך ומשמר איתו את הצלילים שבגללם התחלתי לאהוב אותם מלכתחילה.

אחרי שהופיעו עם השירים של האלבומים המאוחרים שלהם בשנתיים האחרונות (בטור מעולה ששמחתי נורא להיות חלק ממנו ב-2014), קרייג ג'ונסון עזב והג'ייהוקס חזרו להרכב של רביעיה. הם התיישבו להקליט מוזיקה חדשה ומבורכת, שיצאה בחודש שעבר תחת השם Paging Mr. Proust. זה האלבום התשיעי של הלהקה שמציינת ב-2016 כבר שלושים שנה מאלבום הבכורה שלה. לכבוד האירוע הכנתי להם מיני-פרויקט מושקע בבלוג עם סיקור כל האלבומים ומעבר להם. קישור פה בסוף.

אז האלבום החדש החזיר לי את כל האהבה למוזיקה של הג'ייהוקס בשנות התשעים. יש בו שירי ג'ייהוקס קלאסים, עם הסאונד הקליט והכ"כ כיפי ונעים שלהם. זה נמצא על שיר הפתיחה Quiet Corners & Empty Spaces וכמו כן ברצועה כמו The Devil Is In Her Eyes. השירים האלה משולבים עם קטעים טיפה יותר ניסיוניים ומצוינים כמו Lost The Summer ושיר גדול ושונה ששמו Ace. האחרון הוא אחד השירים היותר מגניבים שהם הקליטו ואני לא זוכר שהם עשו משהו כמוהו קודם לכן. עם צדדים של לכלוך ונויז בשילוב עם הרכות שתמיד היתה במוזיקה שלהם.

מחוות אישיות והוצאות פשוטות (בשנות האלפיים)

זה לא דבר חדש שיוצאים אלבומי מחווה לאמנים. זה קורה כל הזמן. ברוב הפעמים אלו מספר שמות שונים או קבוצה גדולה של אמנים שמשתתפים בפרויקט שכזה, שמוקדש לאמן אחר מוערך. מעטים יותר אלו אלבומי המחווה שמוקלטים ע"י אמן, או שם אחד ספציפי. כזה שבוחר לבד את כל השירים, מבצע את כולם ומגיע לחלוק כבוד ואהבה למישהו אחר שהשפיע עליו בדרך כזו או אחרת. יש משהו שונה באלבומים הללו. יותר אישי ומכוון ומגיע בדרך כלל ממשיכה טהורה לאותה מוזיקה ושירים שמוצגים בביצוע אחר.

בשנות האלפיים היו מחוות ממש מוצלחות בסגנון. בחרתי לכתוב על חמש הוצאות אישיות כאלו מהעשור האחרון, שספציפית אהובות עלי מאוד.

The Black Keys – Chulahoma: The Songs of Junior Kimbrough
f8388de2c5c54fa4b456c8284ac8651f

בשנת 2006 הבלאק קיז היו בתקופה שבה נורא אהבתי אותם. לפני שהפכו קצת מאוסים אצלי בשנים האחרונות, או איבדו משהו מהקסם שגרם לי להתאהב בהם עם האלבומים בעשור הראשון של שנות האלפיים. מאז Brothers של 2010 משהו השתנה ודחק אותי טיפה רחוק מהם. עדיין, הבלאק קיז של 2006 והסביבה נשארו נהדרים, וכמו כן בשיאם.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב'

בחלק הראשון של המיני-פרויקט הזה סיקרתי את אלבומי האולפן של הלהקה מ-1986 עד 2011. החלק הנוכחי מוקדש להוצאות שהן Jayhawks-Related. עבודות סולו, הוצאות שונות\מיוחדות ושיתופי פעולה אחרים של חברי הלהקה, עם דגש על גארי לוריס ומארק אולסון. בחלק א' כתבתי על שמונת האלבומים בדיסקוגרפיה הרגילה שיצאו עד כה. עכשיו אני סוקר שמונה שמות או מקומות נוספים אליהם כדאי להגיע לכל חובב ג'ייהוקס.

מזכיר שבפוסט הקודם גם הכנתי מיקס ג'ייהוקס מיוחד שסוקר קריירה של 30 שנה. אפשר להגיע אליו כאן ומצרף אותו גם בסוף הפוסט הנוכחי. אז קדימה, ממשיכים.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק ב' – הוצאות ארכיון, פרויקטים צדדיים, אלבומי סולו ועוד:

==============================================================

Golden Smog
1992/1996-1998/2006-2007
golden smog

הרכב שכל חובב ג'ייהוקס (ו-Wilco) צריך להכיר. הסופר-גרופ של גולדן סמוג כללה את גארי לוריס ומארק פרלמן מהג'ייהוקס, יחד עם חברי Soul Asylum, ג'ף טווידי והגיטריסט קרייג ג'ונסון. לפני ששוחרר האלבום הראשון, הם הוציאו EP של קאברים ב-1992 בליין-אפ ראשוני יותר (מינוס טווידי). בשנת 1996 יצא אלבום הבכורה שלהם – Down By The Old Mainstream. אלבום מצוין שמתבסס על הסאונד של ההרכבים מהם מגיעים המוזיקאים של גולדן סמוג. הכותבים ומבצעי השירים מתחלקים לרוב בין לוריס, טווידי וג'ונסון. אם אתם לא מזהים את השמות בקרדיטים של האלבום, זה בגלל שגם פה וגם ב-EP המוקדם, חברי הלהקה רשמו את עצמם באופן משעשע תחת שמות בדויים שיצרו משמם האמצעי + שם הרחוב בו גדלו.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק א'

בסוף החודש הנוכחי ישוחרר האלבום התשיעי של ה-Jayhawks. אחת הלהקות היותר אהובות עלי. שנת 2016 גם מציינת שלושים שנה מאז אלבום הבכורה של הלהקה. שלושה עשורים של עשייה ותקופות מוזיקליות שונות בקריירה והדיסקוגרפיה של ההרכב הנפלא הזה. לכבוד האלבום החדש ושלושים שנות קריירה אני מציג בפניכם את המדריך השלם לג'ייהוקס, בו אעבור ואכתוב על כל ההוצאות והתקופות של הלהקה. מה מומלץ, מה מעניין, מהיכן להתחיל, לאיפה להתקדם, השינויים, המחשבות האישיות ועוד.

בחלק א' המצורף אני סוקר את כל אלבומי האולפן עד כה. בחלק ב' המתקדם יותר, אני אגיע גם לכל הדברים שהם Jayhawks-Related, שיכללו את כל ההמלצות של אלבומי סולו, פרויקטים צדדיים, הוצאות מיוחדות וכדומה.

לכבוד חגיגות ה-30 ערכתי גם מיקס Jayhawks מיוחד, עם שעה וחצי שכוללת 22 שירים נבחרים מכל הקריירה. מוכרים יותר או פחות. אפשר לשמוע את המיקס בדף ה-Mixcloud שלי והוא גם מופיע פה בסוף הפוסט. מקווה שתיהנו.

המדריך השלם ל-Jayhawks: חלק א' – אלבומי האולפן:

===============================================================

(The Jayhawks (AKA The Bunkhouse Album
1986
MI0002928245

במשך המון שנים האלבום הזה היה די נשכח, וגם אחרי שקיבל חיים חדשים אני בספק כמה אנשים נחשפו אליו שהם לא חולי ג'ייהוקס. אלבום הבכורה של הלהקה שוחרר בשנת 1986 בלי הרבה חשיפה ובכמות מצומצמת על-גבי תקליט. למעשה הוא לא שוחרר על CD עד שנת 2010, השנה בה הלהקה עשתה קאמבק והחלה לשחרר מחדש את הקטלוג עם הקלטות נשכחות ו-Reissues.