החודש לפני: Blood On The Tracks

הרבה זמן שלא שמעתי בוב דילן. או כתבתי עליו. למעשה אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שהכנסתי אלבום שלו ולחצתי Play. פשוט בשנים האחרונות קצת ירד לי ממנו. לא חזרתי גם לאף אלבום ישן שלו כבר מספר שנים. ואני מדבר פה על אחד האומנים היותר בולטים אצלי בבית על המדפים. זה לא שהפסקתי לאהוב, פשוט יש תקופות כאלו. לפעמים הן גם ממש ארוכות. הוא גם לא ממש בלט אצלי בבלוג בכמעט חמש השנים בו הוא קיים. זה כנראה כי כתבתי עליו כ"כ הרבה בעבר…בפורומים וכדומה. בגיל צעיר יותר ובתקופות אחרות כשכמעט כל הדיסקוגרפיה שלו כאן לידי, ספר ה-Lyrics השלם מכל השנים וכל מיני מוצרי דילן אחרים על המדפים היו ממש צמודים אלי. עד עכשיו.

We always did feel the same"
"We just saw it from a different point of view

את השורות האלה אני כותב באמצע הלילה, עם מזג אוויר סוער בחוץ, כוס קפה מלאה פה לידי בפנים ו-Blood On The Tracks מתנגן ברקע. בדיוק 40 שנה אחרי ששוחרר לראשונה בתחילת 1975. אלבום שלכבודו הרגשתי צורך לחזור לכתוב ולשמוע קצת דילן. אז הנה אני משתף.

הקור והגשם בחוץ האמת די מתאימים לחזרה לאלבום הזה, שתמיד התקשר לי לימים חורפיים יותר ותקופות לבד בבית עם הצלילים והמילים. למרות שלפעמים זה לא נשמע ככה במלודיות, Blood On The Tracks הוא אולי האלבום הכי מפוצץ רגשות של דילן. זה אלבום הפרידה שלו, למרות שבין השנים הוא לא התייחס אליו ככה ישירות. בין אם כן או לא, השירים האישיים פה נכתבו בתחילת ההידרדרות ביחסים שלו ושל אשתו שרה, לפני הפרידה הרשמית.

People tell me it's a sin"
To know and feel too much within
"I still believe she was my twin but I lost the ring

זה אלבום עם הרבה התבוננות אחורה. מחשבות. השירים האלה שמחממים, אך גם עוקצים באותה המידה. לא רק בהגשה, אלא הרבה אצל המאזין. כמו הרבה אלבומים אחרים אצלי על המדף, Blood On The Tracks לא רק כולל בתוכו רצועות של שירים. הוא כולל חתיכות אישיות, סיפורים אמיתיים וזכרונות. כאלו שמתקשרים לי לכל מיני תקופות ואנשים מהחיים שלי. מהאלבומים שרק מלהחזיק אותם שוב ביד, להסתכל על העטיפה ולעבור שוב על רשימת השירים המוכרים האלה מאחורה, אני נזרק למקומות ורגעים שונים בחיי. חלקם מעלים חיוך, חלקם כואבים. כיום הם בעיקר מחזקים ומעלים זכרונות.

bloodonthetracks__span

Time is a jet plane it moves so fast"
"Oh but what a shame if all we shared can't last

המון מהזכרונות האישיים הללו נמצאים פה בין השירים והליריקה. שני שירי הפתיחה שלו, Tangled Up In Blue ובמיוחד Simple Twist of Fate, מזכירים לי אירועים קרובים שמתקשרים גם להופעה בארץ ב-2010 (בה שניהם בוצעו). כאלו שהיום קצת כואב להיזכר בהם, אנשים שהיו איתך שם ומילים שקיבלת מהם שכנראה כבר לא תשמע, אבל אתה עדיין שומר אותם אצלך קרוב. מורידי הדמעות הרשמיים שלי באלבום בדמות You’re A Big Girl Now ו-If You See Her, Say Hello, שמבחינתי הם שניים מהשירים הכי טובים שדילן כתב בקריירה שלו ושאני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל לכתוב עליהם אז עדיף שלא, ואיתם Shelter From The Storm, הסיום של Buckets of Rain ורשימה מלאה של עשרה שירים שיוצרים אלבום רגשי די מושלם, עוצמתי ומוגש בהפקה רכה שמתאימה לו בול.

בכלל, רוב השירים כאן מחזירים לי את בוב דילן של תחילת הקריירה, רק בהפקה קצת יותר מלאה ובוגרת. קשה לי להסביר את זה, אבל רוב השירים פה מזכירים לי את היופי ההתחלתי של Girl From The North Country או Boots of Spanish Leather. שניים אגב מהשירים הכי אהובים עלי של בוב. נכון שהיו לו המון שירים מצויינים מהזמן שלהם עד ל-Blood On The Tracks, אבל משהו ברכות והמילים נורא מתקשר לי לאסופה שנמצאת שכאן. אולי וכנראה זה רק אני. תמיד ראיתי אבל משהו מחבר שם. דווקא בשירים הללו. כל אחד רואה ולוקח מדילן דברים אחרים. חלק מהיופי של קריירה של מעל 50 שנה, ניתוחים ואין-ספור שירים מוכרים.

We had a falling-out like lovers often will"
And to think of how she left that night it still brings me a chill
And though our separation it pierced me to the heart
"She still lives inside of me we've never been apart

הדבר הכי יפה אולי באלבום הזה הוא ש-Blood On The Tracks הוא באמת אלבום סופר-מוכר ונורא אהוב ומאלו ש"כולם מכירים", יופיע בהמון רשימות של "האלבומים הכי טובים של…" והוא נוצץ בצורה מאוד בוהקת אצל נחלת הכלל ומאזינים צעירים ומבוגרים, מאז ומהיום. אבל עם כל זה יש בו גם את החיבור הכ"כ אישי הזה, מאלו שמביאים לך את ההרגשה לפעמים שהוא רק שלך. כאילו רק אתה מאזין לשירים האלה והם מתנגנים רק בשבילך. לכאב, לדיוק במילים שאתה מרגיש בלב ומריץ בראש ולהשלמה הפרטית שלך. זה מה שהופך אותו לאלבום גדול בכלליות וביותר קטן לדילן האהוב עלי…גם היום, אחרי כל השנים וההפסקות איתי וארבעת העשורים שחלפו מאז ששוחרר לראשונה.

Bob Dylan – Blood On The Tracks
1975
:Side One
Tangled Up In Blue
Simple Twist of Fate
You’re A Big Girl Now
Idiot Wind
You’re Gonna Make Me Lonesome When You Go
:Side Two
Meet Me In The Morning
Lily, Rosemary and the Jack of Hearts
If You See Her, Say Hello
Shelter From the Storm
Buckets of Rain

בגלל סוני קשה למצוא ברשת שירים בגרסה המקורית ששוחררו רשמית, אז מביא פה גם מספר מחוות של אומנים אחרים לשירים מהאלבום:

Bob Dylan – Tangled Up In Blue

Jeff Tweedy – Simple Twist of Fate

Bob Dylan – If You See Her, Say Hello

The Black Crowes – Meet Me In The Morning

Bob Dylan – Shelter From The Storm

My Morning Jacket – You're A Big Girl Now

 

אהבתם? שתפו את זה:

תגובה אחת על הפוסט “החודש לפני: Blood On The Tracks

  1. כשהייתי צעיר ניגנתי ב"פרוייקט הגומיה" והוצאנו אלבום מחווה לבוב דילן בעברית.
    שלושה מהשירים שבחרנו היו מהאלבום הזה:
    1. התעוותות של הגורל
    2. את ילדה גדולה עכשיו
    3. רוחות של טמטום (שגם האלבום נקרא על שמו)

    זו היתה תקופה מרהיבה בחיים שלי :)

סגור לתגובות.